1. למה החולה לא מדבר?

הפגיעה בדיבור יכולה לנבוע ממגוון סיבות, התלויות בסוג המחלה, האירוע או הפציעה שממנה סובל החולה. הסיבות הנפוצות לאובדן דיבור:

  • הנשמה - חולים מונשמים אינם יכולים לדבר מכיוון שהקנולה המוחדרת לקנה, ממוקמת מתחת מיתרי הקול. האוויר יוצא ונכנס מתחת למיתרי הקול ולא עובר דרכם. בשל כך החולה לא יכול להשמיע קול. במקרים מסוימים הוא יוכל להניע את שפתיו ללא קול.
  • חולשה, טשטוש וכאב - חולה הסובל מחולשה קיצונית, טשטוש בשל הפגיעה או בשל נטילת תרופות וכן חולים הסובלים מכאב, מתקשים לדבר כחלק מהקושי הכללי שלהם לתפקד ולהתנהל.
  • פגיעה מוחית/ אירוע מוחי - פגיעה או אירוע מוחי, עלולים לפגוע באזורים שונים של המוח האחראיים על הדיבור. הפגיעה יכולה להיות באזורים האחראיים על תפקוד שרירי הפה, או באזורים האחראיים על תפקוד הבנת והבעת השפה. הפגיעה יכולה להיות קבועה או זמנית (לדוגמה במקרה של בצקת).
  • פגיעה בלסת ובפה - פציעה של אזור הפה יכולה לגרום לפגיעה ביכולת לדבר
  • מחלת שריר - פוגעת בשרירי הפה וגורמת לפגיעה הולכת ומחמירה בדיבור.

 

  1.  2. כמה זמן החולה צפוי לא לדבר?

פגיעה בדיבור יכולה להיות זמנית או קבועה. לעיתים הפגיעה בדיבור קבועה אך רמתה משתנה והיא הולכת ומשתפרת או הולכת ומחמירה.

  • אם הסיבה לאובדן הדיבור היא הנשמה - גמילה מהנשמה וסגירת הפתח בקנה יכולים להביא לחזרת הדיבור. יש להתייעץ עם צוות המחלקה.
  • אם הסיבה היא טשטוש, עייפות או שקיימת בצקת - השיפור בדיבור יכול להגיע עם ההתאוששות והשיפור שחל במצבו של החולה.
  • אובדן דיבור כתוצאה מפגיעה או אירוע מוחי תלוי מאוד במיקום ואופי הפגיעה. שיקום של הדיבור במקרים כאלה יכול להתרחש לאורך ימים, חודשים ושנים ומידת השיפור שתתקבל תלויה גם היא בסוג ובאופי הפגיעה.
  • מחלת שריר ניוונית, מביאה לפגיעה מידרדרת בדיבור. תפקודי הדיבור צפויים להחמיר. טיפולים שונים יכולים להאט את קצב ההידרדרות או לשפר את התפקוד בתנאים הקיימים, אך לא להביא לשיפור בתפקוד השרירי. גם כאן יש להתייעץ עם קלינאית תקשורת לגבי האפשרויות השונות.

 

  1.  3. האם שימוש בדרכי תקשורת אחרות לא ימנע מהחולה לשקם את הדיבור שלו?

כאשר אדם לא מסוגל להביע את עצמו, הדבר גורם למצוקה קשה ולאובדן יכולות בסיסיות של שליטה עצמית וזהות. אובדן היכולת לתקשר עלול להביא את האדם לדיכאון, ייאוש ואף להחמיר את מצבו הבריאותי. מצב זה עלול לפגוע ביכולת של החולה להשתקם באופן כללי, ולשקם את הדיבור שלו באופן ספציפי. המציאות הקלינית והמחקרית מראה ששימוש בדרכי תקשורת אחרות שאינן דיבור, דווקא מעודדות את השיקום של הדיבור. כל חולה שואף לחזור לדבר כבעבר ולא יסתפק בדרך חלופית לתקשורת, אם יוכל לדבר.

 

  1.  4. לפעמים החולה מדבר ונראה שמבין ולפעמים לא. מדוע?

חולים סובלים מזמנים של עייפות, טשטוש ולעיתים אף בלבול. מצבים אלו נובעים מהחולי או הפגיעה עצמה ולעיתים גם מהטיפול (כגון תרופות שונות). לכן, לעיתים החולה יכול להראות מצבים שבהם הוא חד מחשבה ומבין, ומצבים שבהם מתקשה להבין את הנאמר לו. בנוסף, דרך העברת המסר אל החולה יכולה לשנות את יכולתו להבין. אם מדברים אל החולה באופן ברור, בעוצמה מתאימה, בקצב מתאים ובליווי כתב או תמונות, יתכן כי הוא יראה הבנה יותר טובה מאשר במצבים בהם לא קיבל את התנאים הללו.

 

  1.  5. על איזה נושאים אנשים חולים רוצים בדרך כלל לדבר?

חולים רוצים לדבר על צרכיהם הבסיסיים, אך לא רק. פעמים רבות יש לחולה צורך להביע מגוון מסרים כדי לשמור על זכותו הבסיסית לזהות. ניתן לחלק את הנושאים ל-3 סוגים:

  • צרכים בסיסיים (אני צמא, אני עייף, כואב לי)
  • צורך במידע או במסירת מידע (אני מרגיש דקירות בצד ימין, למה עושים לי צילום? מתי אני משתחרר?)
  • קירבה חברתית (תודה, אני אוהב אותך, מה שלומך)

כאשר אנו באים להגיש לחולה כלי של תקשורת חלופית, חשוב שנשים בתוך מאגר המילים מגוון שמייצג את מה שהחולה היה רוצה לומר.

 

  1.  6. החולה מתקשה להגיע אל הלוח, או שלא נוח לו להשתמש בלוח במיטה, מה ניתן לעשות?

למנח בו נמצא החולה עשויה להיות השפעה משמעותית על יכולתו לשמור על ערנות ולעשות שימוש יעיל ולאורך זמן באמצעי תקשורת חליפיים. במקרים רבים ניתן להקל על יכולת זו על ידי התאמה של מנח עבור אותו חולה ועבור האופן המיטבי להפעלה ושימוש באמצעי התקשורת וכן לשמירה על ערנות וסיבולת לאורך זמן.

דוגמאות לאמצעי תמיכה:

  • שימוש ב"אחות אילמת" (מעין שולחן המתלבש על מיטת החולה) עליו יונח אמצעי התקשורת ויאפשר תמיכה בידיו של החולה. לתמונה של 'אחות אילמת' לחץ כאן >>. את השולחן ניתן להשאיל ביחידת ההנגשה של "עזר מציון" - למילוי טופס השאלה - לחץ כאן>> או ביד שרה *6444. ניתן גם לרכוש את השולחן במקומות הבאים: 

1. ב"יד שרה" - לפרטים לחץ כאן >>

2. ב"קוסמוטרייד" - לפרטים לחץ כאן >>

  • כריות בגדלים שונים לתמיכות שונות בגוו. כרית מומלצת לדוגמא היא ה Memory Foam Neck Pillow . לתמונה של כרית תמיכה לחץ כאן >>
  • שינוי זווית משענת המיטה.
  • "זרוע" עליה יוצב אמצעי התקשורת לצורך מיקומו באופן המיטבי עבור החולה. לתמונה של זרוע לחץ כאן >>

במידה שאינכם מצליחים למצוא את המנח והתמיכות שמאפשרים שימוש מיטבי על החולה באמצעי התקשורת מומלץ לבקש ייעוץ של מרפאה בעיסוק.

 

דוגמאות:

החולה מתקשה להגיע אל הלוח, או מתעייף ומראה אי נוחות, מה ניתן לעשות?

למנח בו נמצא החולה עשויה להיות השפעה משמעותית על יכולתו לשמור על ערנות ולעשות שימוש יעיל ולאורך זמן באמצעי תקשורת חליפיים. במקרים רבים ניתן להקל על יכולת זו על ידי התאמה של מנח עבור אותו חולה ועבור האופן המיטבי להפעלה ושימוש באמצעי התקשורת וכן לשמירה על ערנות וסיבולת לאורך זמן.

 

דוגמאות לאמצעי תמיכה:

  1. שימוש ב"אחות אילמת" (מעיין שולחן המתלבש על מיטת החולה) עליו יונח אמצעי התקשורת ויאפשר תמיכה בידיו של החולה. לתמונה של 'אחות אילמת' לחץ כאן >>
  2. כריות בגדלים שונים לתמיכות שונות בגוו. לתמונה של כריות תמיכה לחץ כאן >>
  3. שינוי זווית משענת המיטה.
  4. "זרוע" עליה יוצב אמצעי התקשורת לצורך מיקומו באופן המיטבי עבור החולה. לתמונה של זרוע לחץ כאן >>

במידה שאינכם מצליחים למצוא את המנח והתמיכות שמאפשרים שימוש מיטבי על החולה באמצעי התקשורת מומלץ לבקש ייעוץ של מרפאה בעיסוק.

 

  1.  7. אני יודע מראש שאני הולך לעבור ניתוח שאחריו יהיה לי קשה לדבר, איך כדאי לי להיערך?

אם ידוע לך מראש שאתה הולך לעבור פרוצדורה רפואית שאחריה לא תוכל לדבר למשך כמה שעות, ימים או לתקופה יותר ממושכת, מומלץ מאוד לקבל כמה שיותר מידע לגבי משך ההתאוששות, ומידת ההגבלה הגופנית שאתה הולך לחוות (האם תצטרך לשכב, האם תהיה הגבלה על תנועת הידיים או העיניים וכדומה). לפי מידת ההגבלה הצפויה, בחר לך דרך כתיבה מתאימה: כתיבה בטוש על גבי לוח מחיק, כתיבה במקלדת של מכשיר טאבלט, כתיבה במקלדת הסמארטפון, או הצבעה על לוח אותיות. מומלץ להצטייד גם בלוח עם מילים ומסרים שכיחים שתרצה להשתמש בהם. חשוב מאוד להדריך את מי שהולך ללוות אותך בבית החולים לגבי אמצעי התקשורת שבהם אתה הולך לעשות שימוש ולבקש מהם להביא איתם את האמצעים ולהגיש לך אותם באופן נוח לשימוש. תוכלו לסכם מראש על סימנים של "כן" ו"לא" ועל סימני ידיים נוספים לפי הצורך.

 

  1.  8. באלו כלים טכנולוגיים (כמו מכשירי טאבלט) ניתן להשתמש לצורכי תקשורת עם החולה? אילו תוכנות או אפליקציות קיימות?

קיים מגוון רחב של כלים טכנולוגיים המשמשים לתקשורת: מחשבי טאבלט (מחשב לוח) ומכשירי טאבלט שונים (לדוגמא אייפד). קיימות תוכנות ואפליקציות רבות לבניית לוחות תקשורת ואיות. בין השאר: תוכנת הגריד 3, תוכנת click to speak ' אפליקצית 'קול עברי' אפליקצית 'touch chat ' ועוד אפליקציות פשוטות יותר כמו sounding Brd. כמו כן ניתן לעשות שימוש תקשורתי נרחב במצלמה של הטאבלט או הסמארטפון, לצורך צילום חפצים או נושאים שהחולה רוצה לדבר עליהם.

 

עם זאת, חשוב לציין כי השימוש בכלים הטכנולוגיים האלה, מהווה אתגר גדול עבור חולים המאושפזים בבתי חולים. הסיבות לכך רבות:

  1. עבור חולים שלא הכירו את המכשיר בעבר, נדרשת למידה של אופן הפעלת המכשיר. במצבי חולי או פציעה, קיים קושי רב לעבוד תהליך של הכשרה ולמידה הדורש ריכוז, מיומנויות זיכרון וכוחות התמדה.
  2. הפעלת המכשיר, לרוב באמצעות מסך מגע, דורשת דיוק ומגע אצבעות יציב שאינו אפשרי לחולים רבים, במיוחד במצבי שכיבה.
  3. הפעלת המכשיר דורשת מיקוד של מבט וסריקה של המסך המהווה אתגר לחולים רבים.
  4. מכשירים טכנולוגיים עלולים להיות חשופים לתקלות שונות, להתרוקנות סוללה וכו' - מה שיכול להיות מאוד מתסכל עבור חולים הנשענים על המכשיר לצורכי תקשורת.
  5. בבתי חולים לא ניתן להשאיר מכשירים אלקטרוניים ללא השגחה, כך שמבקרים נאלצים לקחת את המכשיר איתם, וכך הוא אינו זמין לחולה בכל פעם שרוצה לתקשר.
  • בשל כך, הכלים הטכנולוגיים מתאימים יותר לחולים במצב מתמשך ובסביבה של מחלקה שיקומית או טיפול מחוץ לבית החולים. בכול מקרה, ניתן להתייעץ עם קלינאית תקשורת מומחית לתת"ח (תקשורת תומכת וחליפית) כדי לבדוק אפשרויות התאמה ספציפיות לחולה. לצורך התנסות, ניתן להשאיל עזרי תקשורת טכנולוגיים במרכז ההשאלה הארצי לתקשורת תומכת וחליפית ב"עזר מציון" לפרטים לחץ כאן >>

 

  1.  9. למה רק אני מבין את החולה והמבקרים האחרים לא?

חולים שדיבורם אינו מובן, משתמשים לרוב בסימנים ייחודיים להם, גם אם הם או סביבתם אינם מודעים לכך. קרובים הנמצאים עם החולה באופן קבוע ואינטנסיבי, לומדים לזהות את הסימנים הללו, ולהגיב אליהם. החולה נשען על 'השפה הפרטית' שנוצרת בינו לבין הקרוב שמצליח 'לתרגם' אותו. כדי שגם מבקרים אחרים יוכלו להבין את החולה, חשוב לבנות 'מילון סימנים' וללמד את שאר המבקרים את הסימנים המוסכמים. כמו כן, חשוב לאפשר לחולה דרכי תקשורת ברורות יותר (כמו כתיבה או הצבעה על אותיות, תמונות או חפצים), עבור אותם מבקרים המבינים אותו פחות טוב.

 

  1.  10 האם ההמלצות כאן מתאימות גם לאנשים עם מחלה כרונית או אשפוז ממושך?

חולים שהפגיעה בדיבור מהווה מצב מתמשך (מעל חודשיים) יכולים להיעזר פעמים רבות בכלי תקשורת קבועים ומותאמים עבורם. ההמלצות המופיעות במדריך זה מיועדות לחולים במחלקות האשפוז הכלליות בבית החולים. חלק מהכלים יתאים גם לחולים במחלקות שיקום ומחוץ לבית החולים, אך כלים רבים שיכולים להתאים לחולים עם קושי ממושך, אינם מוזכרים כאן. לכן, חולה אשר מתקשה בדיבור לתקופה ארוכה, זקוק לקלינאית תקשורת ולמרפאה בעיסוק, מומחיות לתקשורת תומכת וחליפית שתתאמנה לו מערכת קבועה.

 

  1.  11. מתי וכיצד אשיג עזרה מקצועית בבית החולים של קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק לצורך טיפול בקשיי התקשורת?

מומלץ לברר לגבי שירותי קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק בבית החולים. במידה ששירותים כאלה אינם זמינים, ומדריך זה לא הביא אותך לתקשורת מספקת מבחינתך, או שנתקלת בקשיים של הפעלת העזרים השונים, אתה יכול לפנות למרכז תקשורת תומכת וחליפית חיצוני לבית החולים. מרכז 'אומר' לתקשורת תומכת וחליפית ב'עזר מציון' מקיים הערכות חד פעמיות להתאמת כלי תקשורתי. לפרטי התקשרות עם מרכז 'אומר' לחץ כאן >>

 

  1. 12. מה מומלץ לעשות אם החולה משתחרר מבית החולים ועדיין מתקשה לתקשר. לאן לפנות?

אם החולה השתחרר מבית החולים ועדיין מתקשה בתקשורת, מומלץ מאוד לפנות לקלינאית התקשורת המחוזית של קופת החולים ולשאול אותה לגבי זכויותיכם להמשך טיפול בקופת החולים או בבית. במדינת ישראל קיימים מרכזים ציבוריים ופרטיים רבים להמשך טיפול מחוץ לבתי החולים. ניתן לקבל מידע לגבי מרכזים אלו באתרי האינטרנט השונים של המרכזים, או דרך מרכז 'אומר'.

לפרטי התקשרות עם מרכז 'אומר' לחץ כאן >>

 

  1.  13. מה זה 'פקק דיבור'?

'פקק דיבור' או 'שסתום דיבור' הוא פקק מיוחד שמותקן על פתח הקנולה. מטרתו לאפשר לחולה עם קנולה (שאינה מחוברת לצינור הנשמה) להשמיע קול כדי לדבר. השסתום עובד כך שהאוויר נכנס דרכו בשאיפה, אך בנשיפה הוא נסגר והאוויר עולה סביב צינור הקנולה אל מיתרי הקול.

לא כל חולה עם קנולה יכול להרכיב שסתום דיבור. רופא יכול להמליץ או לשלול אפשרות של הרכבת פקק, לפי מצבו של החולה וסוג הקנולה שהוא מרכיב. לאחר אישור רופא, קלינאית תקשורת מאמנת את החולה בשימוש בשסתום.

אין ספק כי שימוש בשסתום המאפשר דיבור הוא פתרון תקשורתי טוב בהרבה משימוש באמצעי תקשורת חלופיים. אמצעי התקשורת החלופיים המוצעים כאן מומלצים עבור חולים שאינם יכולים להשתמש בשסתום דיבור, או שהשסתום אינו זמין עבורם לאורך כל היום.

 

 14. איפה אפשר לקרוא עוד על תקשורת חלופית בכלל ועל תקשורת לאנשים מאושפזים בפרט?

  • אתר אייזק ישראל לחץ כאן>>
  • אתר אייזק הבנלאומי לחץ כאן>>
  • ברשת מאמרים רבים העוסקים בפגיעות דיבור ובתקשורת חלופית

 

מילים מומלצות לחיפוש:

- תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) Augmentative and Alternative Communication (AAC)

- פגיעת דיבור נרכשת Acquired speech injury 

- מבוגרים עם פגיעה זמנית או מתמשכת Adults with temporary or permanent loss

- מחלקת טיפול נמרץ Intensive care unit (ICU)

- פגיעה נוירולוגית Neurological damage  

- אפזיה Aphasia

- פגיעת ראש טראומתית Traumatic brain injury (TBI)

 

רוצה לצאת לדרך? לחץ כאן >>