יחידת המחקר במאגר

לצורך כך, המאגר יזם שיתוף פעולה עם יחידת הביואינפורמטיקה של מאגר תורמי מח העצם בארה"ב (Be the Match) ופרופסור יורם לוזון מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. ממצאי המחקר פורסמו בעיתונים מדעיים מכובדים ומציבים את מאגר "עזר מציון" יחד עם מאגרי מח גדולים אחרים בעולם בחזית המחקר בתחום זה.

מטרת העל של הפרוייקט הייתה לפתח מודל לאסטרטגיית גיוס תורמים מיטבית למאגר תורמי מח העצם של "עזר מציון" על מנת לאמוד את סיכויי ההתאמה הנוכחיים והעתידיים בין התורמים במאגר לחולים, ולתת מענה אופטימאלי לצרכי האוכלוסייה בישראל. תכנון אסטרטגיית גיוס תורמים מתאימה תוכל למקסם את ייצוג המגוון האתני של האוכלוסייה בישראל  ובכך להגדיל את התועלת של המאגר.

החלק הראשון של פרויקט המחקר מציג את שכיחויות האללים וההפלוטיפים של 19 קבוצות אתניות שונות במאגר המייצגות את מרבית האוכלוסייה בישראל. המחקר נערך על יותר מרבע מליון (!) תורמים הרשומים במאגר בעלי הורים ממוצא אתני זהה שסווגו ברזולוציה גבוהה בשלושה גנים של HLA (HLA-A~HLA-B~HLA-DRB1). זהו המחקר בעל ההיקף הרחב ביותר שבוצע עד כה המנתח את שכיחויות האללים וההפלוטיפים של תורמים באוכלוסייה היהודית.

תוצאות המחקר הוצגו במאמר שהתפרסם לאחרונה בעיתון המדעי Human Immunology:

(High-resolution HLA A∼B∼DRB1 haplotype frequencies from the Ezer Mizion Bone Marrow Donor Registry in Israel.  Manor S, Halagan M, Shriki N, Yaniv I, Zisser B, Maiers M, Madbouly A, Stein J. Hum Immunol. 2016 Dec;77(12):1114-1119. doi: 10.1016/j.humimm.2016.09.004.)

לקריאת המאמר באנגלית לחצו כאן

על בסיס הנתונים שחושבו בחלקו הראשון של המחקר, נבנה מודל ביואינפורמטי חישובי ובאמצעותו בוצעה הערכה של שיעור ההתאמה הנוכחי ושיעור ההתאמה הצפוי בעשור הקרוב בין תורמים לחולים ממוצאים אתניים שונים בישראל. נוסף לכך, נבדקה ההשפעה של הרווח השולי ( Marginal benefit) מחיפוש תורם פוטנציאלי במאגרBe the Match בארה"ב על שיעורי ההתאמה לחולים בישראל. חשוב להדגיש כי האנליזה שבוצעה לקחה בחשבון את זמינות התורמים במאגר וכי לצורך חישובי ההתאמה, סיווג ה- HLA של התורמים שימש גם כסיווג של החולים במודל. על בסיס הממצאים של מודל זה נבחנה אסטרטגית הגיוס הנוכחיות של המאגר ונשקלה אסטרטגית גיוס מיטבית לעתיד.

תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בעיתון המדעי Blood Bone Marrow Transplant:

East Meets West-Impact of Ethnicity on Donor Match Rates in the Ezer Mizion Bone Marrow Donor Registry. Halagan M, Manor S, Shriki N, Yaniv I, Zisser B, Madbouly A, Maiers M, Stein J. Biol Blood Marrow Transplant. 2017 Aug;23(8):1381-1386. doi: 10.1016/j.bbmt.2017.04.005.

לקריאת המאמר באנגלית לחצו כאן

תוצאות המחקר מראות כי באופן כללי הסיכוי של חולה ישראלי למצוא כיום תורם מתאים במאגר "עזר מציון" (בהתאמה חלקית עד התאמה מלאה) נע בין 65% ל- 95% ותלוי במוצא האתני של החולה. חולים מקבוצות אתניות שאינן מיוצגות באופן מיטבי במאגר כמו האוכלוסייה הערבית והדרוזית וחולים ממוצא אתיופי, תימני, קווקזי או טוניסאי יתקשו יותר למצוא תורם מתאים. עוד נמצא במחקר כי הרווח השולי של חולה ממוצא יהודי מחיפוש תורם מתאים במאגר של ארה"ב בנוסף לחיפוש במאגר עזר מציון, הינו 5% ומטה. ממצא זה מחזק את החשיבות של הקמת מאגר תורמי מח עצם גדול במדינת ישראל שייתן מענה לאוכלוסיה היהודית באשר היא.

שיטת גיוס התורמים המתבצעת כיום ונשענת בעיקרה על גיוס החיילים ומתנדבי השירות הלאומי מרחיבה את מאגר "עזר מציון" מדי שנה בלמעלה מ 50,000 תורמים חדשים. תוצאות המחקר תומכות בעובדה כי אסטרטגיית גיוס זו הינה הנכונה והיעילה ביותר.

נתוני המחקר הוצגו לוועדת היגוי שהתכנסה לצורך גיבוש קריטריונים לגיוס תורמים למאגרי מח עצם וכללה מומחים מובילים מישראל בתחום. בנייר עמדה שהוציאה ועדת ההיגוי נקבע שיטת גיוס זו המבוססת על גיוס תורמים צעירים, בריאים ובעלי מגוון אתני המייצג את מרבית האוכלוסייה בישראל, מאפשרת את ההתחדשות הטבעית של המאגר ונותנת מענה מצוין לחולים הזקוקים להשתלת מח עצם. המומחים הדגישו כי יש למצוא דרכים לצרף למאגר תורמים מהאוכלוסיות שאינן מיוצגות בו מספיק, ובין היתר הוחלט להגביר את המודעות בקרב אוכלוסיות אלה באמצעות קמפיינים ייעודיים. לצד זאת קבעו המומחים כי אין עוד הצדקה לקיים מבצעי גיוס אישיים עבור חולים שלא נמצא להם תורם במאגר ואשר נמנים עם האוכלוסיות בעלי הייצוג ההולם במאגר.