שנה וחצי לאחר שזכה לתרומת מח עצם מצילת חיים, פגש משה קליין את החייל שתרם לו חיים. 

 

 קליין, 70, חלה במחלת דם קשה בשם מיאלופיברוזיס. במשך תקופה ממושכת הוא הצליח לחיות בזכות טיפולים, שכללו כדורים כימותרפיים, אך לפני כשנתיים, לאחר שמצבו הידרדר והייתה סכנה לחייו, רופאיו קבעו כי רק תרומת מח עצם תציל את חייו. למזלו, נמצא עבורו תורם מתאים: סמ"ר יואב בן נר, לוחם בחיל הים שהצטרף למאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון" עם גיוסו.

 

ההשתלה התאפשרה, בין השאר, בזכות תושבי פדואל, שגייסו כסף להקמת מאגר תורמים על שמם בתוך המאגר של עזר מציון. השבוע השניים נפגשו לראשונה במפגש מרגש שנערך ב"בית אורנית", מרכז התמיכה והסיוע של עזר מציון לחולי סרטן."אני מרגיש שיש לי עכשיו עוד בן", אומר קליין הנרגש.

 

הכל החל כשקליין, שבמשך שנים עבד כרתך, החל לסבול מאדמומית בעיניו. הוא חשב בתחילה שמדובר בתופעת לוואי של עבודתו, אך לרופא שלו היו חשדות והוא שלח את קליין לבדיקות. הבדיקות גילו כי הוא סובל ממחלת דם בשם מיאלופיברוזיס. הוא טופל במשך שנים בכדורים כימותרפיים, ושמר על שגרת חיים רגילה. אך ב-2009 מצבו הידרדר, והוא נאלץ לפרוש מעבודתו. מצבו המשיך להידרדר, ובאפריל 2016, לאחר שחזר מטיול בדרום אמריקה, התברר כי הוא איבד 12 ק"ג ממשקלו. "הרופא שלי אמר לי 'אני לא יכול לעזור לך'", הוא משחזר. קליין נשלח למחלקה ההמטולוגית ברמב"ם, שם טופל על ידי ד"ר נועה לביא. "אז התברר כי רק תרומת מח עצם תציל את חיי. הייתי בהלם". בתוך זמן קצר נמצא במאגר התורמים של "עזר מציון" תורם מתאים: בן נר, 22, שהצטרף למאגר לפני כשלוש שנים. "כשהתקשרו אליי ואמרו לי שאני מתאים, אפילו לא התלבטתי לרגע", הוא אומר.

 

בראשית שנת 2017 עבר קליין את ההשתלה, והשבוע השניים נפגשו לראשונה. "איך שראיתי אותו, איבדתי את הקול שלי", אומר קליין, כשדמעה מבצבצת מעינו. "אין לי מה להגיד פשוט אין מלים". "אין לי מה להוסיף, חוץ מזה שמדובר בזכות גדולה", הוסיף בן נר, וחיבק את קליין. קליין הוא אחד מ-2,791 אנשים שחייהם ניצלו בזכות תרומות מהמאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון. המאגר, שהוקם לפני כעשרים מ-20 שנה, כולל מעל 900,000 תורמים פוטנציאליים.

 

אחד האתגרים המשמעותיים של מנהלי המאגר הוא גיוס תרומות למימון בדיקות סיווג הרקמות של הדגימות שנאספות. עלות בדיקת סיווג הרקמות לכל דגימה היא 180 שקלים. המשמעות היא שניהול המאגר דורש משאבים רבים. כדי לגייס את התקציב, “עזר מציון” אפשר לקהילות וארגונים שתורמים סכום המספיק לבדיקת 550 בדיקות לפחות להקים מאגר על שמם. כאשר נמצאת התאמה או מבוצעת השתלה בזכות אותו מאגר – מקבלת הקהילה הודעה על כך שזכתה להציל חיים.

 

לפני כשנתיים התגייסו תושבי פדואל ואספו כ-150,000 שקלים להקמת מאגר קהילתי על שמם, שהוא חלק ממאגר "עזר מציון". המאגר הקהילתי של פדואל, שכולל כ-800 דגימות, ביניהן זו של סמ"ר בן נר, הוא חלק מפרויקט “קהילות מצילות חיים”, שאותו יזמו אל”מ (מיל) ד”ר אורי כהן ורעייתו נורית. במסגרת התכנית, הוקמו 25 מאגרים קהילתיים ברחבי הארץ, שכוללים כ-13,000 דגימות מח עצם. בזכות המאגרים הקהילתיים, בוצעו עד כה, 25 השתלות מצילות חיים.

 

"כששמענו שהמאגר שלנו סייע להצלת חיי אדם, התרגשנו כולנו", אומרת חגית נגה, תושבת פדואל שהייתה ממקימי המאגר הקהילתי. "זה מתחבר לערכים של הקהילה שלנו, ערכים של נתינה, חסד וערבות הדדית. זאת גאווה להיות שותפים להצלת חיי אדם".

 

מיזם "קהילות מצילות חיים" הוקם על ידי אורי ונורית כהן, לאחר שנורית חלתה בסרטן הלימפומה, ונעזרה ב"עזר מציון" במהלך מאבקה במחלה. בעקבות זאת, יזמו בני הזוג הקמה של מאגרים קהילתיים. היוזמה סחפה עשרות קהילות, וכהן אומר כי מאגרים קהילתיים נוספים צפויים לקום בגני טל, יקיר וצופים. "זה סיפוק גדול", הוא אומר במהלך המפגש בין קליין לבן נר. "התחושה של תרומה להצלת חיים והזכות לסייע בהצלת חיים זה דבר שאי אפשר לבטא במילים".  

 

"אני גאה ומתרגשת לראות את משה ויואב. זו זכות גדולה עבורנו להיות שותפים להצלת חיי אדם", מסכמת מנהלת המאגר ד"ר ברכה זיסר, "ההתגייסות של קהילת פדואל, כמו עוד קהילות רבות ברחבי הארץ, להיות שותפים של 'עזר מציון' בהצלת חיים, מחממת את הלב. מיזם 'המאגרים הקהילתיים' מבטא את ערך הערבות ההדדית, שהוא ערך יסוד של 'עזר מציון' ".