בזכות הכסף שגייסו המתפללים בבתי הכנסת "צעירי הדר", "רינת הדר" ו"זכור לאברהם" הוקם ב"עזר מציון" מאגר קהילתי על שמם. המאגר הקהילתי הוא חלק מפרויקט "קהילות מצילות חיים", שאותו יזם אל"מ ד"ר אורי כהן, מי שהיה עד לאחרונה עוזר מזכירו הצבאי של שר הביטחון לשעבר משה יעלון. במסגרת התכנית, הוקמו 12 מאגרים קהילתיים ברחבי הארץ, שכוללים אלפי דגימות מח עצם.

המאגר הלאומי לתורמי מח העצם של "עזר מציון", שהוקם לפני 18 שנים, כולל 815,563 תורמים פוטנציאליים, שבזכותם בוצעו 2,153 השתלות מצילות חיים. אחד האתגרים המשמעותיים של מנהלי המאגר הוא גיוס תרומות למימון בדיקות סיווג הרקמות של הדגימות שנאספות. עלות בדיקת סיווג הרקמות לכל דגימה היא 250 שקלים. המשמעות היא שניהול המאגר דורש משאבים רבים. כדי לגייס את התקציב, "עזר מציון" אפשר לקהילות וארגונים שתורמים לפחות 100,000 שקל להקים מאגר על שמם. כאשר נמצאת התאמה או מבוצעת השתלה בזכות אותו מאגר - מקבלת הקהילה הודעה על כך שזכתה להציל חיים.

בשנתיים האחרונות הוקמו בזכות מיזם "קהילות מצילות חיים" 12 מאגרים קהילתיים. התרומה הכספית של תושבי גבעת שמואל הספיקה לביצוע בדיקות התאמה ל-800 דגימות. אחת מהן הייתה של גוליברודה, תושב פתח תקווה, שלפני כחמישה שבועות התגלה כמתאים לתרום מח עצם. לפני כשבועיים הוא תרם מח עצם לאדם חולה, והציל את חייו.

גוליברודה: "הייתי באמצע ניסוי במעבדה כשהתקשרו אליי מ'עזר מציון' להודיע לי שאני מתאים לתרום למישהו ולהציל את חייו. ערכו לי בדיקות, וראיתי שזה לא כל כך נורא. במשך כמה ימים קיבלתי זריקות, שלא היו נעימות. גם התרומה עצמה לא הייתה הכי נוחה, אבל מה זה לעומת הצלת חיים?".

אייל אדר, אחד מיוזמי המאגר בגבעת שמואל: "כששמעתי על ההשתלה, פשוט היו לי דמעות בעיניים. את המאגר ביישוב הקימו שלוש קהילות משלושה בתי כנסת, ומה שהניע אותנו היה חד משמעית- הצלת חיים, והעובדה היא שתוך תשעה חודשים זכינו להציל חיים".