וואלה יום ראשון, 11 באוקטובר 2020

 

בוקר אחד דורון ניסים קם ובעודו מתארגן להתחיל את היום, הוא הבין לפתע שמשהו לא בסדר.

בתור גבר צעיר, פעיל וספורטיבי, הוא, כמו גם אמו המאמצת שרה, לא האמינו תחילה שמדובר בבעיה רצינית,

אך לאחר מפגש עם רופא משפחה, נשלח דורון אל בית החולים.

"עברתי בדיקות דם ואז התחילו בירורים שונים, עוד בדיקות, כולל מח עצם והייתי מאושפז לכמה ימים.

חוסר הידיעה לגבי המצב אכלה אותי, עד שהתקבלה האבחנה שיש לי

מחלה בשם PNH. המוגלובינוריה לילית התקפית בעברית, מחלה גנטית נדירה בדם".

שרה מספרת שתחילה הייתה משוכנעת שאנטיביוטיקה תספיק לדורון,

אך לאחר השיחה עם הרופא היא הבינה את חומרת המצב. "השמיים נפלו עליי.

ילד מאומץ זו הורות אחרת, רציתי לשמור עליו ופתאום הרגשתי שכשלתי בכך. זה ריסק אותי".

דורון ומשפחתו החלו לחשוב מה ניתן לעשות ובהחלטה משותפת עם הרופא התקבלה ההבנה

כי הצעד הנכון ביותר יהיה השתלת מח עצם. כיוון שדורון מאומץ, לא היה כלל טעם לחפש

תורם במשפחה ולכן הוא נאלץ להמתין להתאמה במאגר מח העצם.

ברכה זיסר, מנהלת בית "אורנית" והמאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עמותת עזר מציון, מסבירה:

"כאשר מישהו זקוק לתרומת מח עצם, מחפשים קודם כל בקרב בני המשפחה אם יש התאמה. בכל מקרה,

החיפוש הזה נעשה רק אצל אחים ואחיות, כי כל אחד מההורים מוריש לילדים רק 50 אחוז מהגנים ולכן הוא איננו מתאים בכל מקרה.

הסיכוי למצוא התאמה אצל אחים ואחיות הוא 25 אחוז, אך כאשר מדובר בילד מאומץ כמו במקרה הזה, לא בטוח שיש אחים ואחיות או שיש קשר אליהם".

מבית החולים בו דורון אושפז נשלח סיווג הרקמות שלו (ה-DNA) לעזר מציון והפרטים הורצו במאגר מח העצם אותו הקימה ומתפעלת העמותה.

"עשינו את כל התהליך וחיכיתי להתאמה", נזכר דורון. "בינתיים, עברתי המון טיפולים משלימים, קיבלתי מנות דם וכו',

עד שלפתע התקשרו ואמרו שנמצאה התורמת. ההרגשה באותו רגע הייתה מטורפת, גם שמחה וגם סופסוף ידעתי למה לצפות".

התורמת הייתה מירה לביא. לפני שמונה שנים, במבצע התרמה מיוחד למח עצם שנערך בקרית אונו היא נכנסה למאגר

והיא מעידה שכאשר קיבלה את הטלפון מעזר מציון ונאמר לה שיש התאמה ראשונית לתרומה שלה,

היא מיד נתנה תשובה חיובית: "עברתי בדיקות דם ופגישה עם רופאה. קיבלתי זריקות בכתפיים במשך ארבעה ימים כדי להאיץ את ייצור תאי האב".

 

בנובמבר 2018 נכנס דורון לאשפוז של כחודש. האשפוז כלל טיפולים כימותרפיים, שנועדו להחליש את גופו על מנת שהשתל ייכנס בקלות ובידוד.

זו הייתה עבורו תקופה מאתגרת, אך היו בה גם לא מעט רגעי אושר: הוא חגג יום הולדת ויום נישואין,

וגילה יחד עם אשתו נעמה שהם מצפים לילדה השנייה שלהם.

"עזר מציון היו מלאכים משמיים בזמן הזה", מספרת האם שרה. "הם עזרו לנו עם הכל,

הביאו אוכל, חגגו לו יום הולדת. הם עשו מעל ומעבר, גם בדברים הכי קטנים. אין עליהם".

בתהליך עצמו, התורמת מירה הייתה מחוברת במשך כמה שעות למכונה ולאחר מכן שבה לביתה:

"אי אפשר לתאר את הרגשת התרומה. מהיום שהודיעו לי זה היה מיוחד ויום התרומה היה יום האזכרה לאבא שלי,

כך שהיה ברור לי שזה חייב להצליח, כי זה היה כל כך סמלי".

וזה אכן הצליח. לאחר התרומה, דורון אט אט שב לאיתנו ובינואר האחרון אף זכה לפגוש את מירה

באירוע מיוחד שנערך בבית אורנית, המרכז של עזר מציון בפתח תקוה. "זה היה מפגש של תורמים ונתרמים, מאוד מרגש",

הוא נזכר. "הייתה קבלת פנים יפה ואז חיכיתי שהתורמת תגיע. נפגשנו עם משפחה מאוד חמודה ועד היום אנחנו בקשר בפייסבוק".

"כשהודיעו לי שהתרומה הצליחה, בכיתי מאושר", מוסיפה מירה.

"ממש לפני המפגש נודע לי שהוא אבא לילדה ושאשתו הייתה בהיריון בזמן התרומה.

הבנתי שלא הצלתי רק אדם, אלא משפחה שלמה ובזכותי התינוקת זכתה להכיר את אבא שלה".

דורון ממשיך במעקב ומגיע אחת לכמה שבועות לבדיקות: "עברנו את זה ומאז אנחנו רק בעלייה",

הוא אומר ומציע: "לכו לעשות בדיקות ולהיכנס למאגר. הבדיקה פשוטה וקלה והתרומה יכולה להציל חיים"

ואילו מירה מוסיפה: "אם היו אומרים לי עכשיו שיש עוד אדם שצריך תרומה, הייתי הולכת מיד. זו זכות שלא רבים זוכים לה".

עמותת עזר מציון מקיימת השבוע קמפיין גיוס המונים עבור שלל פעילויות התמיכה של העמותה, ובראשן מאגר מח העצם,

תמיכה בחולי סרטן ופעילות תמיכה בקשישים.

 

בשרשרת החיול ישנה תחנה של עזר מציון וכל חייל וחיילת חדשים מתבקשים להצטרף למאגר.

החיילים מהווים חלק גדול מהתורמים, כיוון שלרוב הם צעירים, בריאים ובעלי מוטיבציה גבוהה לסייע.

כל בדיקה שעובר חייל נשלחת למעבדה ועולה כסף רב. "בימים רגילים היינו עושים אירועי גיוס כספים,

אבל בגלל הקורונה זה לא אפשרי", אומרת זיסר. "לכן, אנחנו עושים קמפיין גיוס המונים,

במטרה לעזור לנו לממן את בדיקות החיילים. כל בדיקה כזו עשויה להציל חיים".