ערוץ 7 ב' בתשרי תשפ"א 20/09/20

 

מזוודה שתכולתה יכולה להציל חיים, גבולות סגורים ונגיף משתולל.

התסריט לסרט מתח שובר קופות שאתם רואים לנגד עיניכם הוא תסריט מציאותי שמתרחש מדי יום במדינת ישראל של ימי הקורונה.

 

גיבורי הדרמה המותחת הם אנשי מאגר מח העצם של "עזר מציון", שכמעט מדי יום עוסקים בשליחת תרומה לחולים השוהים

בחו"ל בתנאים לא אפשריים לאור משבר הקורונה המתרחש בחודשים האחרונים ברחבי העולם.

סיטואציה המציבה אותם במציאות מורכבת הדורשת את מירב היצירתיות והיוזמה העומדת לרשותם.

 

כדי להבין את הקושי צריך להבין כין גם בימים שקדמו לקורונה העברת התרומות הייתה מבצע מורכב

. "אי אפשר לשלוח עם fedex, כי אסור שזה יעבור בשיקוף", מספר דנו מונקוטוביץ, שכבר מעל 10 שנים דואג להעביר את התרומות לחו"ל.

"יש לי את כל האישורים כדי להעביר את זה. אני דובר צרפתית, אנגלית ועברית אבל החוצפה ישראלית. אף אחד לא יעצור אותי בדרך להציל חיים".

 

"סיפורים יש מכאן ועד הודעה חדשה. מאנשי בית החולים הנידח בהודו שהגיעו עם מקרר קטן כדי לשמור

על התרומה טרייה ועד הטיסה לעיירה סמוך להרי הרוקי שכבר סגרה שערים ונאלצה לפתוח אותם שוב אחרי עירוב של גורמים בכירים".

"צריך גם לדעת איך להסביר את זה לאנשים שלא תמיד מבינים והם ראש קטן שהולך לפי הכללים.

אתה יכול לפספס טיסה והאדם יקבל מנה שהיא לא טובה כי עברו יותר מדי שעות.

יש טיסות ארוכות שאני צריך לדאוג לקרח חדש במקום זה שכבר נמס אבל בסוף לראות את הצוות

ולפעמים גם את המשפחה כשאתה מגיע עם המנה זה שווה את הכל".

 

שליח שלא חזר הביתה ממרץ

כאמור, עם פרוץ הקורונה נאלצו גם במערך המשומן של עזר מציון להתמודד עם האתגר הלא צפוי שנחת על העולם.

"אנחנו חברים בארגון העולמי למאגרי מח עצם ומחוברים לתוכנה שאליה זורם כל המידע על התורמים מכל רחבי העולם",

מספרת יהודית איתיאל מנהלת צוות בעזר מציון, שתפקידה הוא לנהל את כל הפרויקט המורכב של שליחת התרומות המתאימות לחולים שמחכים להם בחו"ל.

 

"רופא בבית חולים בצרפת לדוגמא יכול להיכנס לאותה תוכנה,

להזין את הפרטים וסיווג הרקמות של החולה ותיפלט לו רשימה של מאגרים ברחבי העולם שמתאימים לחולה שלו.

משם מתחיל הקשר על מנת להתקדם לתרומה. לרוב, בגלל ההתאמה הגנטית, התרומה תגיע ליהודים".

 

"במרץ כשרק התחיל כל הבלגן של הקורונה היו כמה תרומות שהיו אמורות להישלח והטיסות התבטלו היינו צריכים להקפיא אותן,

דבר די נדיר שקורה", ממשיכה ומספרת איתיאל, "הזמן שיש לתרומת מח עצם להגיע מהתורם לחולה שמצפה לה היא 72 שעות.

72 שעות קריטיות שצריכות להתנהל ביעילות".

 

"שמענו שסוגרים את השמיים והבנו שאנחנו בבעיה. יצרנו קשר עם חברת שליחים בארץ שקיבלנו את הפרטים שלה.

הם ביחד איתנו התחילו לחפש פתרונות לתרומות שהיו אמורות לצאת בשבוע, שבועיים הקרובים.

לקח זמן עד שעלינו על דרך המלך עם טיסות המטען לאירופה.

כדי להעביר לארה"ב יש להם שליח שיצא מהארץ במרץ ומאז לא חזר יותר הביתה, כדי שלא להידרש לבדיקות קורונה או בידוד שישביתו אותו.

הוא מקבל את התרומה בנמל התעופה ומסתובב חזרה לטיסה שתיקח אותו אל היעד הבא".

 

"חשוב להדגיש שלמרות התקופה הקשה יש הירתמות מאוד גדולה", ממשיכה ואומרת יהודית,

"הן מצד המתנדבים והן מצד התורמים עצמם, למרות החשש להגיע למרפאות. חולי קורונה שהחלימו יכולים לתרום.

לפי ארגון הבריאות העולמי הקורונה לא עוברת בדם ולא יכולים להדביק ככה. הקושי הוא בעיקר טכני.

יש רצון לתרום, אבל בהתחלה היה חשש ואנשים אמרו שכרגע הם לא מעוניינים לתרום אבל כשהכל יגמר תיצרו קשר.

היו לא מעט כאלה אבל היום כבר לא רואים את זה, אנשים כבר התרגלו".

 

בכי בשידור חי

בשנת 1998 כאשר הקימה ד"ר ברכה זיסר את מאגר מח העצם של עזר מציון אותו היא מנהלת עד היום,

היא לא יכלה לדעת לאיזה מימדים יוצאי דופן הוא יצליח להגיע.

"מאגר מח העצם סייע לביצוע של אלפי השתלות מוצלחות עד היום שלא היו יכולות להתממש ללא קיומו",

היא מספרת, "המאגר מוכר בכל בית בישראל בזכות העובדה שהוא חלק מתהליך החיול של חיילי צה"ל.

מבחינת תורמי מח עצם ביחס לגודל אוכלוסייה אנחנו המאגר הגדול בעולם.

היכולת להגיע להישג המדהים הזה היא במידה רבה גם בזכות התרומות הנדיבות של אנשים יקרים מכל רחבי העולם".

 

כאשר ד"ר זיסר מדברת על תרומות מכל רחבי העולם היא מתכוונת לאנשים כמו ג'וש זרט,

מאוטווה שבקנדה. אחד מחבריו הקרובים, סטו, חלה בלוקמיה לפני ארבע שנים.

"הוא אדם מוכר בקנדה", מספר זרט, "הוא ברדיו כל בוקר, עובד עם סנאטורים.

אדם יקר, מענטש. לאחר שחלה, כאשר היה מאושפז בבית החולים, הייתי פעם אחת ליד מיטתו ואמרתי לו:

'סטו, אחרי שנמצא את התורם שמתאים לך, נגייס הרבה כסף כדי שגם אחרים יזכו".

"לא ידענו עד אז על עזר מציון", ממשיך זרט ומספר, "במאגר שלהם נמצא התורם המתאים.

ההשתלה התבצעה בהצלחה וכעבור שנה הגיע לכאן מישראל דיוויד, התורם של סטו. אני אדם לא דתי.

אני יהודי וילדי הולכים לבית ספר יהודי. אני אוהב את ישראל, אבל אני לא דתי.

תמיד חשתי מאוים על ידי דתיים, אבל כאשר פגשתי את האנשים מעזר מציון הרגשתי שפגשתי את האנשים הכי מדהימים בעולם.

המשימה שלנו היא לעזור אחד לשני בעם היהודי וזה בדיוק מה שעזר מציון עושים.

"אמרתי לסטו 'זה הארגון שנתרום לו'. ארגנתי אירוע על מנת לגייס כספים למאגר מח העצם של עזר מציון.

נתרמו באותו ערב עשרות אלפי דולרים, הרבה מעבר למה שתכננו. עשינו אחרי זה אירוע נוסף.

שוב גייסנו עשרות אלפי שקלים. כעבור תקופה בזמן שסטו שידר ברדיו קיבלנו מסר מהאחראית של עזר מציון בטורנטו – "יש התאמה".

הכסף שגייסנו סייע למציאת תורם מח עצם לחולה אחר".

"באמצע השידור ברדיו סטו פרץ בבכי, כמו ילד, זה היה בלתי ייאמן.

עד היום הצלחנו להציל חיים של ארבעה אנשים בזכות הכסף שנתרם. אני אשמח לפגוש מישהו שניצל בזכות התרומה שלנו.

רק בעזר מציון אתה יכול לראות בצורה מוחשית איך הכסף שלך הציל חיים. סטו לצערי חלה שוב.

בעזרת השם הכל יהיה בסדר וסטו יוכל לפגוש את התורם החדש שלו מעזר מציון".