"לפני שנה בדיוק ימיי היו ספורים ובכל לילה הייתי נפרד מאבי, מאמי ומאחי בחשש עצום, שמא למחרת לא אפקח את עיניי. מצבי היה אנוש. נזקקתי באופן בהול לתרומת מח-עצם (מפעל הדם), ובזכות תורם אלמוני חיי ניצלו.


שנה שלמה המתנתי להכיר אותו, להתבונן בו ולהגיד תודה. תודה שבזכותו אני חי.
שנה בה בכל אירוע משפחתי אני מדבר עליו, מדבר אליו. מדמיין אותו, מתרגש ודומע. עם עצמי. בליבי.


לכולנו יש דמויות שאנחנו מעריצים אשר מלוות אותנו ברגעים משמעותיים בחיינו. לי יש דמות אחת. דמות שמלווה אותי בכל רגע.


היום נפגשתי לראשונה(!) עם האדם שהציל את חיי.
היום נפגשתי עם האיש שדמי הוא בעצם דמו.
היום פגשתי את הבחור שחיי הם בעצם חייו.
היום פגשתי את המלאך שלי.
היום פגשתי את עדו הרלב.

 

עדו, אמרתי לך שהמון אנשים רוצים לומר לך תודה.
אני מאמין שתרגיש את זה עכשיו".