"כשהוריי סיפרו לי שאבא שלי חלה בלוקמיה, החלו לרוץ לי כל מיני מילים בראש - סרטן, קרחת, בית חולים. האוויר בבית התמלא במתח ובדאגה.

 

ניסינו להיות חזקים בשביל אבא, לשדר לו שהכל יהיה בסדר, גם כששום דבר לא היה בסדר. קיווינו שגם אם טיפול מסוים לא מצליח, אז משהו אחר יצליח. קשה לראות את האבא החזק והגיבור שלך שוכב חלש במיטה. הרופאים אמרו שהשתלת מח עצם היא הסיכוי היחיד של אבא להחלים. כשנמצא תורם במאגר של "עזר מציון", הרגשנו שנשלח אלינו מלאך משמיים, מלאך שבזכותו יש לי ולשני אחיי אבא בריא היום".