אחד ההבדלים בין תחום בריאות הנפש למחלות ובעיות רפואיות "רגילות" הוא יכולת הזיהוי מראש. בשונה מכאבים או סימפטומים אחרים המצביעים על מחלה גופנית, מחלות נפש מורכבות יותר לאיתור.

איך ניתן אפוא לזהות ש"משהו לא טוב" קורה בתחום בריאות הנפש? האם ישנם סימנים המעידים על כך שנדרשת התערבות פסיכיאטרית או עזרה נפשית? מי בכלל מוסמך לקבוע האם מדובר במחלה או בתופעה חולפת?

 

ידע שווה זיהוי מוקדם

הפרעות ומחלות נפש הן בעיות בתחום התחושה והתפקוד. לא מדובר על משהו שפורץ סתם כך ללא התראה אלא על הפרעה שמתפתחת לאט. לכן יש להכיר את ה"איתותים" שמעידים עליה.

 

תחושות והתנהגויות של האדם עצמו המעוררות "נורה אדומה":

  • תפקוד שנפגע לאורך זמן
  • תחושה רעה ללא סיבה נראית לעין
  • פער בין ההיגיון של האדם לסביבתו
  • רגישות גבוהה יותר כמעט לכל דבר
  • דרישות לא מציאותיות
  • פירוש המציאות בצורה מעוותת
  • דמיונות ומשאלות מוזרות
  • ויכוחים רבים
  • הסתגרות, הימנעויות, חששות, ספקות, אכזבות וכעסים לא מוסברים
  • שינויים חדים במצב הרוח
  • הקפדת יתר על עשייה לא מושלמת שלו או של סביבתו

 

תחושות של הסביבה באינטראקציה עם האדם:

  • תקשורת שגורמת להתשה
  • תחושה שמערכת היחסים עמו מידרדרת
  • לחץ מוגבר וחוסר סבלנות וסובלנות כלפיו

שימו לב: לא תמיד יתקיימו כל התופעות יחדיו, אולם גם קיום של כמה מהן שחוזרות על עצמן - מצריכה התערבות.

הכלל החשוב ביותר הוא: פעולה מוקדמת = מזעור הנזק או אף מניעת התמוטטות. בשום מצב לא כדאי "לתת לדברים לחלוף" או לקוות שמדובר על משבר זמני.

 

זיהינו, מה הלאה?

יש לפנות להכוונה וייעוץ מקצועיים, כדי להבין האם יש צורך באבחון פסיכיאטרי עמוק יותר, בטיפול אלטרנטיבי או בהתערבות אחרת.

ב"עזר מציון" פועלים מרכזי ייעוץ למשפחות, בהם ניתן לקבל את המענה הראשוני. בכל מקרה של חשש או ספק כלשהו, אנו מזמינים אתכם לפנות ולשאול, כדי לסייע למי שזקוק לכך. ויפה שעה אחת קודם.

 

לפרטים - לחצו