הידיעה הנוראה תפסה את משפחת נ' באמצע החיים. גבי, בנם בן העשרים, נפצע בפיגוע חבלני. אחרי ההלם הראשוני, הליווי הצמוד בבית החולים ותקופת השיקום, כולם היו מאושרים לראות את גבי בריא ושלם. בריא ושלם? בגופו אולי, אך לא בנפשו!
נותנים כתף למתמודדים
אדם חסר חיות
"בהתחלה הוא הסתגר בחדרו ולא יצא ממנו", מספרת אמו, רחל, "אך לא ראינו בזה משהו חריג. חשבנו שעליו לנוח, שזה יעבור, ושיערנו שכך זה אצל כל מי שעבר חוויה טראומתית. אבל זה לא עבר. להפך – זה החמיר; היו לו פחדים, הוא ראה דברים שלא התרחשו במציאות ועוד. לא ארבה בתיאורים על מה שעבר עליו ועלינו, רק אציין שכעבור תקופה, בננו היקר, שהיה הפרח שלנו, אושפז במחלקה סגורה".
קולה של רחל נסדק כשהיא נזכרת בימים ההם. "עולמי חרב עלי. חייתי בתחושה של אבדן תמידי. החיים התהפכו על כל המשפחה; בתי רק חיכתה לרגע שבו תינשא ותעזוב את הבית. היה לי עסק מצליח וסגרתי אותו, כי מי בכלל יכול להתעסק בנושא אחר מלבד הפגיעה הנפשית שהתרגשה ובאה עלינו? נשאבתי לעולם אחר והפכתי למת מהלך – אדם שנושם, אוכל, ישן (בקושי...), אבל אין בו טיפת חיות".
בשלב כלשהו הבינה רחל שהיא זקוקה לעזרה. "העובדת הסוציאלית המליצה לי לחפש קבוצת תמיכה ולהצטרף אליה. כך הגעתי ל"עזר מציון", ואז השתנו חיי בשנית, הפעם לטובה. זה החל בפגישה פרטנית שבה לראשונה מאז הטראומה דיברתי על מה שקורה אתי – ההתמודדות, התחושות, מחיקת האישיות שלי מאז מחלת בני, חוסר האונים ועוד. הרגשתי שאני מדברת עם אנשים מקצועיים מהשורה הראשונה, שלצד המקצועיות הרבה הם מלאי רגישות, אמפתיה, הבנה ורצון כן לעזור לי ולמשפחתי".
בשלב הבא הצטרפה רחל לקבוצת תמיכה שבה כל הנשים הן אימהות לילדים מתמודדי נפש.
"כאשר הצטרפתי לקבוצה הייתי סקפטית", משתפת רחל בכנות, "שאלתי את המנחה – את יכולה להחזיר לי את הבן שלי? את יכולה להשיב אלינו את גבי שהכרנו בעבר? היום, ארבע שנים אחרי, אני יכולה לומר שהבית שלנו עבר מהפך ואני ממליצה בכל לב לכל אישה שמתמודדת עם שבר כזה במשפחה, לפנות למרכז הייעוץ של "עזר מציון". זו לא בושה, ורק תרוויחי מהצעד הזה. גבי לא היה יכול להתקדם אלמלא אני, כאם, פניתי לעזרה. עם הזמן עברנו שלבים ותהליכים, וגבי התקדם במידה שלא תיאמן. היום הוא עצמאי, לומד חצי יום ועובד חצי יום, ובימים אלה עובר לדיור מוגן".
רחל עברה גם מהפך תפיסתי: "בקבוצת התמיכה למדנו מגוון גישות, תרגלנו אירועים, הבנו כיצד אפשר לעזור לבן המשפחה המתמודד, איך לא לשפוט אותו, איך לסייע לו לעזור לעצמו, וגם – איך לתת מקום לעצמנו, בהיותנו זכאיות לחיים שאינם סובבים רק את בעיית הנפש של בן משפחתנו. המנחה שלנו, שהמקצועיות שלה היא שם דבר, מציידת אותנו בכלים, ממלאת אותנו בכוחות ומעניקה לנו תעצומות נפש, ואלו מוכיחים את עצמם בשטח". רחל השתתפה גם בקורס תעסוקה והיום היא מנהלת צהרון מבוקש מאוד. "אני מרגישה אדם חדש, המשפחה שלי חזרה להיות מלוכדת וגם בני התקדם לבלי הכר!"
ייעוץ למשפחות
רחל היא אחת מרבים שנעזרו באגף לבריאות הנפש ב"עזר מציון" וחייהם השתנו לטובה בעקבות הפנייה לעזרה.
מרב לוי, עובדת סוציאלית, מנהלת אגף בריאות הנפש ב"עזר מציון", מספרת כי מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש ניתנים ב"עזר מציון" כבר יותר משלושים שנה. "בהתחלה ניתנו המענים למתמודדים עצמם. בימים ההם טיפלו במתמודדי נפש בעיקר בבתי חולים, רחוק מהעין ורחוק מהלב. עם התפתחות התחום בעולם ובישראל וחקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה פעלה "עזר ציון" לשלבם בקהילה, והיא עושה זאת מאז ועד היום.
"עם השנים זיהינו ב"עזר מציון" שהקושי של בני המשפחה אינו קטן מהקושי של המתמודדים. כל הספינה המשפחתית מיטלטלת; בושה, האשמה ודאגה לשם הטוב של המשפחה הן רק חלק מהרגשות העולים, ועליהן נוסף החשש הגדול מפני סטיגמה חברתית. לא פלא שאנרגיה רבה מושקעת בהסתרת התמודדות הנפש. מסיבה זו, לצד שירותי שיקום מגוונים ומקצועיים למתמודדים, נותנת "עזר מציון" מענה לבני המשפחה, במרכזי הייעוץ המספקים להם
הכלה, הכוונה ייעוץ ותמיכה.
"בשנים האחרונות זכתה "עזר מציון" במכרז של משרד הבריאות להפעלת מגוון שירותי שיקום למתמודדים, וכן בהפעלת מרכז ייעוץ למשפחות בבני ברק. המרכז פעל בס"ד בהצלחה רבה. הצוות, בראשות הגב' רבקה צוקרמן, פיתח מגוון שיטות עבודה, בהתאם לסטנדרטים של משרד הבריאות ובהתאמה ייחודית למגזר הדתי והחרדי", מספרת מרב. "אך טבעי, שלאחר שש שנים של פעילות מבורכת במרכז הייעוץ בבני ברק, זכתה "עזר מציון" במכרז של משרד הבריאות בהקמת מרכז נוסף בירושלים, וכיום פועלים שני המרכזים לטובת בני המשפחות".
מה המוטו של מרכזי הייעוץ?
"המרכז רואה במשפחה שותפה משמעותית בתהליך השיקום וההחלמה של המתמודד. צוות המרכז מעניק ידע, הכוונה וכלים, בפגישות פרטניות, שאליהן ניתן להגיע גם בלא להזדהות. במרכז ניתן חינם סיוע משפטי בעניין מיצוי זכויות, אפוטרופסות ועוד. המרכז מפעיל מגוון רחב של קבוצות תמיכה וסיוע לבנות זוג של מתמודדים, לאימהות ועוד. קבוצה נוספת היא קבוצת קל"ע – קבוצה לעזרה עצמית, שבה חברות הקבוצה מסייעות זו לזו בליווי אשת מקצוע".
המקום המשמעותי של המשפחה
איך אתם עוזרים למשפחות?
"המשפחה מקבלת תמיכה ועזרה ברמה הרגשית, כדי להתמודד עם המציאות המורכבת", מוסיפה מרב. "היא לומדת להבין מה עובר על בן המשפחה המתמודד ואיך לסייע לו בתהליך הטיפולי. מרכז הייעוץ מחזק את המשפחה כדי שתוכל לחזק את המתמודד, כי בלא החיזוק הוא לא יצליח להתמודד".
בתחום בריאות הנפש מוכרת תופעת "הדלת המסתובבת" – אשפוזים חוזרים ונשנים. המציאות מוכיחה שהשירותים למתמודדים ולבני משפחותיהם בתוך הקהילה מונעים אשפוזים. "מחלת נפש היא כמו כל מחלה כרונית – מחלה שבעזרת טיפול נכון המשלב טיפול רגשי, טיפול תרופתי ושיקום בקהילה, מתאפשר למתמודדים לנהל אורח-חיים משמעותיים בקהילה", מספרת מרב מניסיונה המקצועי, "ולמשפחה יש הרבה מאוד מקום בהצלחה של המתמודד במשימה הזו.
"למרבה הצער, בדרך כלל הקהילה מגלה אמפתיה למשפחות שמתמודדות עם ניסיונות, כגון ילד מיוחד או בן משפחה חולה, אך לא תמיד היא מעניקה את אותה תמיכה רגשית ומעשית כאשר הבעיה נפשית. משפחות המתמודדות בתחום הנפש נמצאות בשוליים, והקושי הזה נוסף על כל הקשיים האחרים שלהן. אחת המטרות של מרכז הייעוץ של "עזר מציון" היא פעילות קהילתית מקצועית למיגור הסטיגמה השלילית ולנטרול השיפוטיות, באמצעות הרצאות וימי עיון לקהל הרחב, לאנשי מקצוע, ולבני משפחה. מאות משתתפים מגיעים לכנסים שאנו עורכים מדי חודש בנושאים מתחום בריאות הנפש, והתגובות מלמדות שהקהל צמא לעוד ועוד מידע בנושאים אלו".
יעל, שבעלה מתמודד נפש, מבקשת לספר על הנופש למשפחות שבו השתתפה, נופש הנערך פעמיים בשנה מטעם "עזר מציון,: "זה היה נופש איכותי ומפנק עד מאוד. היו בו תכניות ייחודיות, הרצאות מרתקות, עיצוב שולחנות ותפאורה, הפתעות קטנות שחיכו לנו על הכריות ועוד ועוד. חזרתי הביתה מלאת כוח להמשך הדרך. אבל מבחינתי, העיקר בנופש הזה הוא השינוי שהוא מסמל: עד לפני שנים ספורות – מי היה משער שעשרות 'אימהות של' ו'נשים של' תצטרפנה לנופש כזה?" היא שואלת רטורית, "מסתבר שהחברה נפתחה מעט ושיש הרבה פחות בושה והסתרה".