שנה וחצי לאחר שלקה בשבץ מוחי קשה, שהותיר אותו תקופה ארוכה כלוא בגופו, בלי יכולת לתקשר עם הסביבה, ביקש מוטי עייש לפגוש את הבדרן האהוב עליו, יעקב כהן. עייש, שמסוגל לתקשר עם סביבתו באמצעות מחשב תקשורת מיוחד שאותו קיבל מ"עזר מציון" וממשרד הבריאות, זכה השבוע לביקור של הבדרן והשחקן המוערך, שהצליח להעלות חיוך על שפתיו לאחר שנתיים. "לא היססתי לרגע כשביקשו שאגיע", אומר כהן. "המפגש הזה יוצא דופן, אני מודה לו שהוא ביקש לראות אותי".

עד לפני שנתיים היה עייש, 62, אדם בריא, שעבד לפרנסתו במפעל. אך שגרת חייו הגיעה לקצה, לאחר שלקה באירוע מוחי קשה, שהותיר אותו משותק בכל גופו. "אבא התמוטט בעבודה, והתברר שהוא עבר אירוע מוחי קשה", משחזר הבן, מיכה. "הוא עבר ניתוח מוח, אבל זה לא עזר. הרופאים לא נתנו לו סיכוי. הבנו שהוא יסבול משיתוק". במשך שנה וחצי הועבר עייש מבית חולים סיעודי אחד לאחר. הצוות הרפואי לא ידע באותה תקופה אם עייש מסוגל לתקשר עם סביבתו או אפילו מבין את מה שמתרחש סביבו.

למרבה המזל, גיסתו של עייש פנתה ליונית הגואל-קרניאלי, קלינאית תקשורת מומחית בתחום תקשורת תומכת-חליפית (תת"ח) ומנהלת את המרכז הארצי להשאלת מערכות תקשורת של "עזר מציון" וסיפרה לה על קרוב משפחתה. הגואל-קרניאלי ביקרה את עייש, וביצעה בדיקה שבזכותה התברר כי עייש מבין את מה שקורה סביבו. לאחר תהליך ארוך של התאמה ועבודה טיפולית, יכול עייש לתקשר עם סביבתו, באמצעות מחשב תקשורת מיוחד.

מכיוון שעייש משותק בכל גופו והוא שולט רק בעיניו, הותאם לו בעזרת מומחיות שבמרכז ההשאלה של "עזר מציון" מחשב המבוסס על מערכת מיקוד מבט. מדובר במחשב שנשלט באמצעות תנועות העיניים. אחרי תהליך ארוך שלווה ע"י יונית הגואל קרניאלי ודבי בן-טל מ"עזר מציון" ובעזרתה של המרפאה בעיסוק שעובדת עם מוטי בבית חולים "דורות" ובתמיכתם הפעילה של בני המשפחה המסורים, עייש, שכל חייו לא עבד עם מחשבים, הצליח להשתלט על המערכת שאותה קיבל.

וכך, באמצעות עיניו בלבד, הוא ביקש השבוע להיפגש עם כהן. בקשתו של עייש הועלתה לקבוצת הווצאפ של "מחוברים לחיים", מיזם חדשני של "עזר מציון" המאחד אלפי מתנדבים שחברים בקבוצות הווטסאפ של הארגון ומספקים מענה לבקשות סיוע רבות עבור חולים ומשפחותיהם. אחד ממתנדבי המחלקה יצר קשר עם כהן, שכעבור יום הגיע למרכז הסיעודי "דורות" בנתניה, שם מאושפז עייש.

בתוך דקות ספורות הפך הביקור למופע סטנד-אפ עם הרבה צחוק ולא מעט דמעות. "בוא, בוא תכתוב לי משהו במרוקאית", אמר כהן לעייש, שלמרות השיתוק בגופו התפקע מצחוק ואפילו חלק עם עייש את חוויות מביקוריו בבתי חולים: "אני היפוכונדר, ויש לי בבית ארון תרופות ששמתי עליו פרוכת. זה כמו ארון קודש. ובשבת אני לוקח את הוראות השימוש, ומתפלל מהם".

עייש, שלא מסוגל לדבר, כתב לכהן באמצעות המחשב: "הייתי בשלוש הופעות שלך. אתה הגדול מכולם. אני אוהב אותך". לאחר כל הבדיחות, כהן הנרגש נישק את עייש ואמר לו: "אני מודה לך שהזמנת אותי. גם אני אוהב אותך".

לצד הצחוק, בני משפחתו של עייש ניגבו את הדמעות. שמחה, אשתו של מוטי: "מאז האירוע לא ראיתי אותו שמח כל כך. אני לא יכולה להסביר את האושר שלו מהביקור של יעקב כהן. זאת הפעם הראשונה שהוא שמח ככה". מיכה, הבן: "זה פשוט נס לראות ככה את אבא שלי, מאושר אחרי שנתיים. אם לא יונית ועזר מציון, שהם המלאכים שלנו, כל זה לא היה אפשרי".

כהן עצמו אמר לאחר הביקור כי מדובר באירוע יוצא דופן עבורו. "אני נפגש עם הרבה חולים, אבל זאת הפעם הראשונה שבה אני נפגש עם אדם שלא יכול לדבר ומתקשר עם מחשב. ולמרות זאת, חייבים לשמור על ההומור, אחרת נהיה בדיכאון. אבל אחרי כמה דקות מוטי השתחרר".

הגואל-קרניאלי: "מדובר במקרה יוצא דופן וחריג מאוד. במשך תקופה ארוכה, אף אחד לא ידע בכלל מה מוטי מבין, אם הוא בכלל ערני לסביבה. הוא עבר בין בתי חולים בלי לקבל פתרון תקשורתי, אבל המשפחה חשדה שהוא מבין מה קורה, מכיוון שהוא חייך כשסיפרו בדיחות, ולאט לאט התגלה שהאיש ששוכב כלוא בתוך גופו, מסוגל, לקרוא ולכתוב, ועם אימון מתאים וקבלת מערכת לאחר תהליך התאמה, מסוגל לבקש בקשות, לחלוק את עולם הרגשות שלו, ולשאול שאלות ביחס לעצמו ולסביבה. היום המערכת מאפשרת לו, בעזרת מיקוד מבט עין, לכתוב כל מה שרוצה להגיד, והחל מהשבוע אפילו להיכנס לתוכנות מחשב נוספות, כמו סרטוני יו-טיוב, כדי לראות את הבדרנים והזמרים האהובים עליו".