שמואל פלאוט היה בן 64 כשהתגלה בדמו שום תפקוד בכדוריות הדם האדומות, אשר יובילו בעתיד ללוקמיה. לאחר שנה וחצי של מעקב, גילה כי אני מחזיקה בגבס איננו מתפקד, וחייו השתנו מקצה אל הקצה.

שמואל, חקלאי בעברו, נכנס לתקופה של טיפולים כימותרפים קשים, שלא הציגו את התוצאה ההתחזוקה, והבין כי הפונטה היחידה שלה הזדמנות שניה לחיים, היא תרומת מח עצם.

"פחדתי שלא ימצא תורם." משתף שמואל. "הרופא הכיר את המאגר של עזר מציון, והוא אמר לי שיש לי על מי לסמוך."

חברים, עמותת עזר מציון פונו רבים להרחבת המאגר, וקוראת לציבור כולו לקחת חלק בהגדלתו. מדי שבוע נאספות 50 אלף בדיקות, ועדיין, לאחד השתתפו שלוש חולים, לא נמצא תורם מתאים. עלות בדיקת כל דגימה שהיתה פוטנציאל מציעה חיים היא 180 ₪, וללא פיענוחה, פוטנציאל הצלת החיים הטמון בה נשאר בגדר פוטנציאל בלבד.

"לקח זמן עד שנמצאה לי תרומה, בהעברתי שני סבבים של טיפולים, הם פשוט לא עצרו את המחלה. הפונקציה היחידה שלי הייתה ההשתלה."

אחרי שלוש שבועות, הבין כי נמצא לו תורם מתאים. יום ההשתלה עצמו לא היווה על כתובת מיוחדת. "לתורם זה הרבה יותר מסובך." מספר בחיוך. "אני אישית זה עוד עירוי, כמו כל העירויות שקיבלתי."

היום המרגש עצמו היה מפגש עם התורם, לה חיכה על שנה. הפרטים היחידים שעליהם ידעו קודם כל למה היה גילו הסוגיה של התורם, אשר היה כתוב על השקים עם מחברים.

התורם שלו, דניאל ויל, הכיר את "עזר מציון" עוד לפני התרומה שלו. משפחה התארחה ב"בבית אורנית ", מה שאפשר לינה ברמה מלונאית ליד בית החולים שניידר, עם אחד מאחיו, ערך תרומות חדר שלם" בבית אורנית "עצמו. דניאל ושמואל נפגשו בפגישה מרגשת במיוחד. "אם לא הוא- לא הייתי פה היום." שמואל מספר. אשתו ובניו של שמואל הגיעו יחד איתו והתרגשו לפגוש את המשפחה של דניאל.

מאז, הקשר רק התהדק. שמואל ואשתו ארחו בביתם את פדיון הבן של דניאל, והגיע גם למסיבת ההודיה לאחר מחלתו. "אני סיפור חיים," הוא מסכם. "שבלעדי דניאל והמאגר, לא היה יכול להמשיך."