"לעתים אנחנו לא מוצאים מקום. אין נחת ללבנו ולנפשנו הדואבת. כאשר המחלה חזרה, לאחר שבע שנים של שקט, היא חזרה בצורה אגרסיבית יותר, העצמות נחלשו, ולשלב הזה של המחלה כבר אין ריפוי. בזמן שהותי בבית החולים, הייתה לי אפשרות להרהר בעולם ובחיי, והנשגב הלך והתבהר מול עיניי.

 

בשקט, מבלי להשתדל או לכפות דבר, פניתי אל ה-מקום, אל הקב"ה. האמונה והתפילות מילאו אותי כוח להמשיך בדרך, הבהירו לי שיש בשביל מה לחיות, העניקו לי תקווה, לא ליפול לתהומות השאול, הפחד והייאוש המסוכן. כיסא הכבוד, מקום מושבו של הקב"ה, הוא המקום אליו נשאתי את תפילותיי. הוא פשוט היה שם, מונח במקומו וניצב איתן בעבורי, הקטנה והפצועה, כמו אמת חדה וברורה.

 

משענת הכיסא עשויה בצורה של כינור דוד, איתו שורר ופילל דוד המלך לבורא עולם. על המשענת כתוב פסוק מפרק ו' בספר תהילים, פרק שאותו כתב דוד המלך כאשר היה חולה. מגן הדוד שמקיף את הכסא הוא סמל המרכבה. הכיסא מוקף בענני כבוד ועולים אליו במדרגות של תקווה ונחמה. מהמושב בוקעים עננים, המכסים את המדרגות ומסמלים את תפילותיי, שעלו השמיימה ונענו באמונה מנצחת.

 

המקום הוא העמדה שבה אני נוכחת. ושם, תמיד, נמצא גם האלוקים".

 

יצירתה של איילת משולם משתתפת בתערוכת "מקום" המתקיימת בהיכל פיס לתרבות ולאמנות בפתח תקווה החל מ-7.11.2017