אנו משתמשים בעוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות לצורך הפעלת האתר, ניתוח שימוש, שיפור חוויית הגלישה והתאמת תכנים ושירותים להעדפות הגולשים. חלק מהעוגיות חיוניות לתפעול האתר, ואחרות נועדו למטרות סטטיסטיקה, שיווק או התאמה אישית. לחיצה על 'אישור' היא הסכמה לשימוש בכל סוגי העוגיות כמפורט במדיניות הפרטיות שלנו. בכל עת אפשר לשנות את הגדרות העוגיות באמצעות לחיצה על 'ניהול הגדרות'. למדיניות הפרטיות >
“התפללנו עליה שנה בלי לדעת את שמה” – הסיפור של הילה שניצחה את הלוקמיה בפעם השנייה
הילה פרץ הייתה רק בת חמש כשחלתה בלוקמיה בפעם השנייה בחייה הקצרים. להילה, ילדה עם תסמונת דאון, היה מום מולד בליבה, ולאחר לידתה היא עברה ניתוח. בגיל שלוש היא אובחנה לראשונה עם לוקמיה, ולאחר טיפולים הבריאה, אך שנה לאחר מכן, במרץ 2024, חזרה המחלה. הרופאים אמרו להוריה שהפעם רק תרומת מח עצם תוכל להציל את חייה.
המאגר לתורמי מח עצם של 'עזר מציון' נכנס לתמונה, וכך הגיעו לישראל, שהתאים לתרום לה בהתאמה מלאה. הוריה, תושבי מרכז שפירא, עברו להתגורר בבית אורנית של 'עזר מציון' בפתח תקווה כאשר הילה הייתה מאושפזת ומטופלת בבית החולים שניידר הצמוד. אביה נאלץ לסיים את שירות המילואים שאליו גויס ב-7 באוקטובר, כדי ללוות את הילה ואת שאר בני המשפחה בתהליך ההשתלה המורכב, שבחסדי שמיים הצליח. במשך שנה הילה ומשפחתה לא ידעו מי האיש שהציל את חייה, וישראל לא ידע למי תרם.
התורם שלא היסס: “ברגע שהבנתי שאני יכול להציל חיים – שמחתי”
ישראל חזן, אברך חרדי מהיישוב רכסים ואב לארבעה, הצטרף למאגר לתורמי מח עצם של 'עזר מציון' במבצע מיוחד להרחבת המאגר, שנערך במקום מגוריו. חודשים מספר לאחר מכן הוא קיבל מהמאגר שיחת טלפון שבה נאמר לו שהוא נמצא מתאים להצלת חייה של ילדה בת חמש. בגלל התסמונת דאון נדרש בתרומה זו הליך שונה מעט מהרגיל, אך ישראל לא היסס. הוא החל מייד בתהליך בירור ההתאמה, וכשהתברר שההתאמה אכן מושלמת והוא יכול להציל חיים הוא הביע שמחה על הזכות להציל חיים. באותו הזמן בדיוק התמודדו ישראל ומשפחתו עם ממצא רפואי שהתגלה אצל אחד מילדיהם. לשמחתם התהליך הסתיים בטוב, אך הוא המחיש להם היטב את העמידה מעברו האחר של המתרס.
המפגש שלא הותיר עין אחת יבשה
לאחרונה, לאחר שנה שבה לא ידע ישראל מיהי הילדה שלה תרם מח עצם, והילה בת השש ומשפחתה לא ידעו מי הציל את חייה, הם נפגשו לראשונה בבית אורנית של 'עזר מציון' בפתח תקווה, במפגש שלא הותיר עין אחת יבשה.
"זה היה אחד המפגשים המרגשים שבית אורנית ראה", אומרת ד"ר ברכה זיסר, מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של 'עזר מציון', "ההתרגשות הגדולה היא לראות את החיבור והקשר בין ישראל להילה ומשפחותיהם, שמגיעים מעולמות שונים וברגע אחד פשוט התחברו. ברור שקשר זה ילווה את המשפחות עוד שנים קדימה".
“התפללנו עליה בלי לדעת את שמה”
"קודם כול, אני מאוד מתרגש לעמוד כאן ולדבר ולראות את הילה היקרה", אמר ישראל במעמד, "במשך למעלה משנה אנחנו מתפללים, אשתי ואני, על הילדה הזאת. לא ידענו אפילו איך קוראים לה. לא הפסקנו לחשוב על ההורים שלה ועל מה שעובר עליהם. זה המקום להוקיר ולהעריך את ההורים של הילה. חשבנו עליהם, על המסע הארוך והגדול שהם עוברים, מסע שאני רואה אותו כמו רכבת הרים, כולל רגעים של קושי, של תקווה ושל אמונה. אני מודה לבורא עולם על הזכות הגדולה שנתן לי להיות השליח של הילדה הזאת. לראות אותה היום שמחה ובריאה, זה משהו שקשה לי אפילו לתאר".
ישראל הפך להיות חלק מהמשפחה שלנו
"היום אנחנו שנה וחצי אחרי ההשתלה", אמרה חנה פרץ, אמא של הילה, "הילה פורחת ומאושרת, ובריאה. אין לנו מילים להודות לישראל על התרומה. תודה על אצילות הנפש, להציל ולעזור לאדם שאתה לא מכיר ולא יודע עליו שום דבר. תודה על המסירות והנכונות להציל את הבת שלנו. מהרגע של ההשתלה אמרנו לכולם שהאדם שזכה להציל את הבת שלנו יהיה חד-משמעית חלק מהמשפחה שלנו וחלק מהחיים של הילה. מבחינתנו, אתה היום חלק מהמשפחה שלנו. חששנו מההשתלה ומהתהליך, שהוא מורכב יותר במצבה של הילה, וברוך השם זכינו ואנחנו רואים אותה היום בריאה, שמחה ומאושרת".
הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר
תנו לנו לעזור לכם צריכים ייעוץ? אנחנו פה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם