כשהלב אומר כן

כשהלב אומר 'כן'

הם זכו לקבל את שיחת הטלפון המרגשת בעולם: נמצאתם מתאימים! ובאותו רגע זה היה להם ברור: הם יתרמו מח עצם ויצילו חיים. סיפורם של אנשים ונשים שאמרו "כן".

בין לבנון לפתח תקווה

ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת 'שאגת הארי' קיבל ע', בן 20 מנוף הגליל, לוחם וחובש בגדוד 13 של גולני, שיחת טלפון ממספר שלא הכיר. מעבר לקו הייתה נציגת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של 'עזר מציון', שאליו הצטרף ע' בשרשרת החיול בבקו"ם. הנציגה בישרה לו שהוא נמצא מתאים לתרום מח עצם לאישה בשנות ה-50 לחייה, ובלי היסוס החל ע' בביצוע ההליכים הנדרשים לקראת התרומה. בדיקת התאמה מתקדמת העלתה התאמה מלאה, והתרגשותו גברה לקראת מועד התרומה. בדיוק אז פרצה המלחמה, וע' הוקפץ צפונה עם כל חבריו לגדוד ונכנס ללחימה בלבנון. כחובש ידע ע' כי אין לו מחליף בשדה הקרב, אך גם את חייה של אישה חולת סרטן יכול רק הוא להציל, ואיך אפשר להגיד 'לא' להצלת חיים? בשיחת עדכון לעדי, נציגת המאגר, שיתף ע' במורכבות שנוצרה וביקש לבחון את האפשרויות להמשך תהליך התרומה.

אנשי 'עזר מציון' היו בקשר צמוד עם מפקדיו של ע' בגולני, שהבינו גם הם את דחיפות התרומה. בשיתוף פעולה יוצא דופן שוחרר ע' מהחזית לזמן קצר והגיע למרכז האיסוף בפתח תקווה, שהותאם לפעילות בזמן מלחמה והועבר למרחב המוגן. כך, במאמץ משותף של כל הגורמים, ביצע ע' את תרומת מח העצם עשרה ימים בלבד לאחר התאריך המקורי.

"מבחינתי לא הייתה התלבטות", סיפר סמל ע'. "גם המפקדים שלי בגדוד, שהיו בקשר עם 'עזר מציון', הבינו מייד את חשיבותה ומשמעותה של תרומת מח העצם, והפכו עולמות כדי שאוכל לצאת מלבנון ולתרום. למרות הקושי הגדול, ברגע שהתאפשר שחררו אותי לביצוע התרומה. הצלת חיים היא זכות גדולה, במיוחד בתקופה זו. לזכות להציל חיים גם בחזית וגם בעורף - זה סיפוק אדיר, והמקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".

תורמים מהממ"ד

ע' אינו היחיד שהגיע לממ"ד המיוחד של בית המאגר. שני תורמי מח עצם - דן ומרדכי - היו בשלבי הכנה לתרומה כאשר פרצה מלחמת 'שאגת הארי'. שניהם החליטו שאינם מוותרים על הזכות, ויעשו כל שיידרש לשם כך. דן הגיע לשנת לילה בחדרי המלונית של 'בית אורנית' כדי שהתרומה תוכל להתבצע מייד בבוקר. "בלילה נשמעה אזעקה", סיפר דן, "קמתי והלכתי לממ"ד, ושם פגשתי משפחות של חולים שישנו גם הן בבית אורנית. היה מחמם את הלב לראות מה הם מקבלים פה, ולדעת שאני כאן מהצד השני - הצד הנותן. המפגש עם המשפחות חידד לי את הידיעה שאני עושה משהו משמעותי". "אמרו לי שאיסוף התרומה ייעשה בממ"ד, שאליו העבירו את עמדות האיסוף כדי לאפשר את ביצוע התרומה בביטחון", סיפר מרדכי. "למרות מצב המלחמה, האווירה הייתה טובה ונעימה. זכיתי בהצלת חיים אמיתית".

זוג מנצח

כשאלי הגיע אל בית המאגר שלנו, ידענו שאנחנו מכירים. נפגשנו לפני חמש שנים, כשהוא נמצא מתאים להציל את חייו של חולה כבן 20 ותרם מח עצם בלי היסוס. השנה הוא שוב הגיע אל בית המאגר, הפעם כמלווה, עם בת זוגו, נעמה בת ה-29. נעמה קיבלה גם היא שיחת טלפון מהמאגר, שבה נאמר לה שהיא נמצאה מתאימה להציל את חייה של אישה צעירה. היה לה ברור שהיא לא מוותרת על הזכות הזאת, וגם היא בחרה להציל חיים. עכשיו, מעבר לחיים המשותפים, אלי ונעמה חולקים ערך משמעותי משותף: שניהם הצילו חיים.

כותבים קוד לחיים

מכירים את הקולגות שעושים הכול ביחד במשרד? אליאור ועידו הם זוג כזה, שעובד שולחן ליד שולחן בחברת סטרטאפ בתל אביב, אבל אפילו הם לא שיערו עד היכן זה יכול להגיע. עידו אליהו, בן 29 מרמת גן, קיבל מהמאגר שיחת טלפון ובה נאמר לו שנמצא מתאים לתרומת מח עצם שתציל את חייה של אישה בשנות ה-70 לחייה. עידו לא היסס. בתום בדיקות ההתאמה הוא הגיע למרכז האיסוף בבית אורנית בפתח תקווה, כדי לבצע את התרומה. כשעידו כבר היה מחובר למכונת האיסוף, נכנס אל החדר אליאור, בן 26 מיבנה, חברו לעבודה, שהגיע גם הוא, בצירוף מקרים מושלם, לתרום מח עצם ולהציל חיים. שוב הם ישבו זה לצד זה, הפעם כדי להציל חיים של אנשים שהם אינם מכירים כלל.

מעבר לסיפורים המיוחדים האלה, השנה הגיעו לבית המאגר שלנו עוד עשרות תורמים שנמצאו מתאימים להציל חיים. כל אחד מהם עולם ומלואו. כל אחד מהם בחר לעצור לכמה ימים את שגרת חייו, להציל את חייו של אדם שהוא אינו מכיר, ולתת הזדמנות נוספת למשפחה, לחיים.