אחים לדם: המפגש המרגש בין שרון לאלחנן שהציל את חייה

שרון מיכאלוב ממודיעין, אם לשניים בת 51, חלתה בלוקמיה והייתה זקוקה להשתלת מח עצם. במאגר של 'עזר מציון' נמצא תורם מתאים, ולאחרונה, שנה לאחר התרומה, הגיעה שרון אל בית המאגר כדי לפוגשו לראשונה. התורם, אלחנן בן ה-21, שהיה בעת התרומה בן 20, לא הכיר אותה ולא ידע עליה דבר. גם שרון לא הכירה אותו, אך מרגע התרומה נקשרו חייהם לנצח.

"בלי עזר מציון לא הייתי כאן היום"

"אחים לדם" – כשתרומה יוצרת קשר לנצח

"בלי עזר מציון לא הייתי כאן היום", היא אמרה רגע לפני המפגש, "בלעדיהם ובלעדי התורם שלי, שאת הדבר היחיד שאני יודעת עליו למדתי כאן עכשיו: שמו הפרטי – אלחנן". אלחנן, תלמיד הישיבה הגבוהה במצפה רמון ואחד מעשרה אחים, הגיע אל המפגש מלווה בהוריו ובמשפחתו הגדולה. המילה הראשונה שאמר לשרון היא: "זכיתי". "אני זכיתי!" ענתה שרון מייד, "כל הכבוד לך! אני מרגישה מצוין. בלעדיך לא הייתי כאן היום".

מכתב תודה לתורם אלמוני שהפך למציל חיים

היא ביקשה להקריא לו מילים שכתבה לפני הפגישה, בהנחה שבפגישה עצמה תתרגש מדי ולא תצליח לדבר. "כשכתבתי את המילים האלה לא ידעתי כלום, גם לא את השם שלך. כתבתי 'תורם יקר'. עכשיו אני יכולה להגיד 'אלחנן היקר'. כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא. בעת כתיבת השורות האלו אני לא יודעת עליך דבר, אבל אני יכולה לספר לך על עולמי המלא, שאותו קיימת.

עצם זה שאני ניצבת כאן ומספרת לך על עצמי, מעיד עליך ועל מעשיך האצילים. מי מתאר לעצמו כשהוא נותן דגימת רוק ומצטרף למאגר, שיבוא יום והוא ייקרא לתרום, ותרומתו תתקבל בברכה, תישתל באהבה בגופו של אדם אחר, ותשגשג ותוסיף בריאות ואריכות חיים. כמה מוזרים הם החיים ונסיבותיהם. כמה מוזר שאדם אחד נמצא מתאים גנטית לאדם זר לחלוטין, ומאותו הרגע חייהם נשזרים בקשר דם. פשוטו כמשמעו, אנחנו אחים לדם.

תודה על שהסכמת להזדמן מתוך שגרת יומך, הבנת את המשמעות הטמונה בכך והסכמת לתרום. התנדבת לתהליך לא קצר, שדרש ממך התמדה וזמן, והכול על מנת שתגיע אליי שקית קטנה ומרוכזת של תאי דם, שניתנו בעירוי קצר, וזהו, מתנת החיים נקלטה. איזה פלא!"

מהתלבטות לשליחות: הזכות להציל עולם מלא

"בהתחלה כשאמרו לי שאני מתאים, לא התלהבתי. חשבתי שיש הרבה אנשים שיכולים להיות מתאימים. לא חשבתי שזה משהו גדול", אמר אלחנן בהתרגשות, "אבל כשהתחלתי את התהליך והתברר לי שזו התאמה של אחד לאלפים, הבנתי שזה מזהים. לראות אותך כאן היום, עוזר לי להבין כמה זה היה שווה את זה. אני עוד לא מעכל את התחושה".

"אני מבינה אותך", אמרה שרון, "אני אדם, בשר ודם, שעומד לפניך חי – בזכותך!"

רוצים לתמוך ולהציל חיים גם אתם? לתרומה ולמידע נוסף