פעם תורם תמיד תורם: 17 שנה אחרי ששגיא דובב תרם מח עצם ללירי בן מאיר, הם שוב נפגשו

שגיא תרם ללירי מח עצם לפני 17 שנה, ולאחרונה הם הגיעו שוב לאותו המקום, כדי להיפגש מחדש בבית מאגר מח העצם שלנו. אליהם הצטרף אחיינו של שגיא, שתרם מח עצם לחולת לוקמיה. 

ההתמודדות עם המחלה: מסע אל התרומה

בשנת 2006, כשלירי הייתה בת שנה ויומיים בלבד, היא אובחנה כחולת המופגוציטוזיס, מחלה נדירה שאורך זמן רב לזהות אותה. "רק באשפוז השלישי של לירי היא אובחנה", סיפרה אימה, שרון. "התחילו לטפל בכימותרפיה, לפי הפרוטוקול, הדומה לטיפול בסרטן. לא ידעו אם הטיפול יעבוד או לא. במקביל, בעצת רופא התחלנו לחפש תרומת מח עצם.

"בתקופה ההיא איתור תורם מח עצם הרגיש כמו משימה בלתי אפשרית. מדי יום פורסם סיפור על עוד חולה שמחפש תורם מתאים. כשהבנתי שלירי צריכה תרומה הסתגרתי בבית שלושה ימים ולא הצלחתי להפסיק לבכות".

שגיא מצטרף למאגר: התנדבות שהפכה להצלת חיים

באותו החודש הצטרף שגיא למאגר. את פעילות 'עזר מציון' הוא הכיר מאז שהיה בן 16, כשהגיע להתנדב בבית החולים שניידר עם ילדים מטופלים במחלקות אונקולוגיות. "פעמיים בשבוע הייתי מגיע אחר הצהריים לבקר אותם, לעזור במה שצריך. שם הכרתי את פעילות העמותה והצטרפתי למסעות ההתרמה. הובלנו קמפיינים שקראו לאנשים לתת דגימות כדי להצטרף למאגר", מספר שגיא. בדצמבר של אותה השנה נמצאה ההתאמה המושלמת בין שגיא ללירי, ושנה לאחר מכן, בדצמבר 2007, הם נפגשו לראשונה. לאורך כל השנים, מאז ועד היום, שגיא ולירי מלווים זה את זה בתחנות חייהם. 

"הייתי השושבינה שלו בחתונה", נזכרת לירי, ואימה שרון מוסיפה: "שגיא הוא הרבה יותר ממי שהציל את לירי, הוא בן משפחה שלנו".

לפגישה המחודשת לירי מגיעה לבושה במדי צה"ל, עונדת בגאווה את סיכת גלגלצ. בספטמבר האחרון התנדבה כמפיקת אולפן ותוכן בדיגיטל של גלגלצ. "בתחילת המלחמה היה קשה. אנשים יצרו איתנו קשר ושיתפו אותנו בסיפורים טראומטיים מהמלחמה. רציתי להיות שם בשבילם, לעזור. זה היה המון להכיל וגרם לי להרגיש משמעותית מאוד".

שגיא סיים את שירות הקבע שלו שנה וחצי לפני פרוץ המלחמה, כקצין ביחידה מובחרת. בבוקר שבעה באוקטובר הגיע לקבל את לוחמי היחידה שלו בבית החולים שיבא. במשך חודשיים היה בצו 8, סייע במשימות לוגיסטיות וקשר מול משפחות הפצועים, ובסיומם בחר להישאר בבית החולים ולעזור ללוחמים פצועים שעברו למחלקות השיקום, כדי לסייע להם לעבור את התהליך מהר יותר.

הוא התחיל להעביר אימונים לכל פצוע בהתאם לצרכיו ויכולותיו. "אגרוף, היאבקות, אימוני קרב מגע. זה נהיה פופולרי", הוא מספר. פנו אליו לוחמים מיחידות אחרות, וגם חטופות ששוחררו מהשבי. היום הוא עושה את זה בלי הפסקה. 

שחר האחיין ממשיך את מורשת הנתינה במשפחה

שחר דובב, אחיינו של שגיא, שתרם לאחרונה מח עצם, הצטרף למאגר לפני שנים, כשהתגייס כלוחם בגדוד 890 של חטיבת צנחנים. את השיחה המרגשת קיבל כשנפש בחו"ל, אחרי כמה חודשים של לחימה במילואים. "בהתחלה הייתי בשוק. עברו שנים מאז שהצטרפתי למאגר. היה לי ברור שאני אעשה את זה. סיפור התרומה של הדוד שלי שגיא מלווה את המשפחה כל השנים, אבל גם בלעדיו אני יודע שהייתי הולך על זה. חונכתי לתרום ולעזור, והנה יש לי הזדמנות לנסות לתת מעצמי ולהציל חיים".

שבוע בלתי נשכח: נתינת חיים בשני מובנים

החודש הוא הגיע אל בית המאגר לתרום מח עצם לאישה בשנות ה-50 לחייה הנאבקת בלוקמיה. ימים לאחר מכן ליווה את אשתו אביטל בלידת בתם הבכורה, נועה. "כשהגעתי לתת את התרומה קיבלתי צמיד כמו באשפוז בבית חולים. אמרתי לסובבים אותי: 'אני מקווה שתוך שבוע יהיה לי צמיד שמעניק חיים וצמיד שנותן חיים'. כך, בתוך שבוע ויומיים הייתה לי חוויה של נתינת חיים בשני מובנים – לחולה שקיבלה את התרומה, ולתינוקת שהיא חיים נוספים שקיבלנו למשפחה".
"הייתי גאה בשחר גם לפני ההחלטה לתרום, אבל עכשיו אני גאה בו אפילו יותר", אומר שגיא. לירי מוסיפה: "לי עצמי אין אפשרות לתרום, אבל אילו הייתה לי – הייתי שמחה. אני חושבת שזה מעשה יפה ואמיץ".