דרכים להתמודדות עם מחלה קשה
קשיים רגשיים שיכולים להופיע בהתמודדות עם מחלה
אל השינויים המהותיים בשגרה של התמודדות עם מחלה קשה, מצטרפים אתגריים רגשים ונפשיים רבים. החששות מפני העתיד הלא וודאי, הצורך בחלוקת הקשב לשאר בני המשפחה, תחושות חוסר אונים, חיכוכים שנוצרים בתוך המשפחה, ואבל ואובדן על השגרה הקיימת, שאיננה עוד.
התמודדות משפחתית בגילוי מחלה קשה
כאשר מדובר באחד מההורים שחלה, כל מאזן הכוחות במשפחה משתנה. ההורה השני צריך לתפקד במובנים מסוימים כמו שני הורים, בעיקר אם ההתמודדות עם המחלה מונעת מהחולה לעשות פעילויות שעשה בעבר, ופוגעת בתפקוד היום יומי שלו. כשמדובר בילד חולה, ההורים באופן טבעי צריכים להקדיש לו יותר זמן משהקדישו עד כה, בין אם מדובר בשהייה באשפוזים, בבדיקות, ובסיוע בתפקוד. כל אלו משנים את הסדר המשפחתי הקיים, ומכריחים את המשפחה להתמקד בסדר משפחתי חדש.
תקשורת טובה
תקשורת טובה זהו תנאי הכרחי להתמודדות מיטבית עם מחלה קשה. התקשורת בין ההורים, בין הילדים ובין ההורים לילדים. ברגע שהשגרה עוברת טלטלה ויש צורך בבניית שגרה חדשה, כל בני הבית צריכים להיות שותפים. לכן חשוב לשמור על תקשורת שקופה ופתוחה בין בני המשפחה. חשוב שההורים ישתפו את ילדיהם במתרחש, ואם יש צורך, להתייעץ עם בעל מקצוע על מנת להבין במה כדאי לשתף את הילדים, ואיך ניתן ליצור אצלם את התחושה שההורים כאן בשבילם, גם אם אחד מהם חולה, או גם אם הם עסוקים יותר עם אחד מהאחים שלהם.
תגובות אפשריות מהסביבה
כאשר מדובר מהתמודדות עם מחלה קשה, טבעי שאנשים מהסביבה ישימו לב לנעשה, וכמו בכל דבר, ירצו להביע את דעתם. יהיו אנשים שיעירו על דרך ההתמודדות המשפחתית, אולי יציעו עצות וטיפים להתמודדות, או אפילו יחששו לדבר ויתרחקו, מתוך חשש להגיד את הדבר הלא נכון ולהפריע. חשוב להבין שבסופו של דבר, מרבית האנשים שמקיפים אתכם יהיו בעלי כוונה טובה, ואולי לא ידעו איך להביע אותה כמו שצריך. ולכן, במידה ואתם רוצים לשמור על קשר, תביעו את רצונכם ודעתכם בצורה כנה. אם אתם זקוקים לעזרה, בקשו אותה. אם אתם לא מעוניינים בעצות, תגידו זאת בשקיפות.
בושה או הסתרה
אם המחלה משנה את התפקוד היומיומי, וגם אם לא, הבושה בחולי היא טבעית. בסוף, כולנו היינו מעדיפים שהחולשות שלנו לא היו נראות לעין, והיה אפשר להסתיר כל מחלה וכאב מעין הציבור. אבל אף אחד מאתנו לא אחראי למצבו הרפואי, ואין לו דרך לשלוט בגוף שלו. לכן, למרות שהבושה טבעית, אסור לתת לה לנהל אותנו. להפך, חשוב לדבר על המחלה וכך אולי לקבל עזרה או הזדהות מאנשים שעברו חוויה דומה או קושי אחר. אם מדובר בילד קטן החולה ומעדיף לא לספר לחבריו או לאנשים על מחלתו, כבדו אותו, אל תשתפו אחרים ללא רשותו, אך הסבירו לו שמחלה זו לא בושה, ואין סיבה להסתיר אותה. ואל תתביישו גם אתם לפנות לבעל מקצוע, ולבקש עזרה.
שיגרה במחלה וההתמודדות היום יומית עם המחלה
כמו שציינו, וכמו שאתם יודעים בעצמכם, השגרה לא פשוטה. בין אם מדובר בצורך לרוץ מבדיקה לבדיקה, לאשפוזים, לניהול השוטף ולתת גם לילדים האחרים תשומת לב ומקום, יחד עם הצורך הבסיסי לאכול, לישון, לנהל את הבית וללכת לעבודה כדי להמשיך להתקיים, השעות ביום לא מספיקות וקשה מאד למצוא זמן לנשימה. לכן חשוב לנהל לוח זמנים מסודר, ולא להתבייש לבקש עזרה מאחרים. ממשפחה קרובה, מחברים, מכל האנשים שהציעו עזרה ועד כה מצאתם את עצמכם עונים שלא צריך כי לא נעים, כל אלו ישמחו לעזור לכם. רק תבקשו.
ובשביל זה, גם אנחנו כאן. אם מדובר בהתמודדות עם מחלת הסרטן, בית אורנית מסייע לבני המשפחה כולה, עם פעילויות, טיפולים וחוגים שונים.
מחלקת בריאות הנפש כאן כדי לתת מענה מקצועי לנפש, ובמידה ויש צורך בעזרה באוכל חם או בניהול השוטף בבית, גם שם, אנחנו כאן.
ברגע שאתם מתחברים לעזר מציון, אתם לא מתמודדים עם המחלה לבד. אנחנו אתכם.
הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר
תנו לנו לעזור לכם צריכים ייעוץ? אנחנו פה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם