נהגי האמבולנסים והנכוניות שלנו אינם 'סתם נהגים'. בכל יום כשהם מתניעים את הרכב ויוצאים ליום של הסעות, הם יוצאים לשליחות מיוחדת. גם האמבולנסים והנכוניות שבהם הם נוהגים אינם סתם רכבים. הם רכבים שכל תכליתם לעזור, להנגיש, להציל חיים. לא אחת הם גם מקור לנחמה או דרך להגשים חלומות.
דיברנו עם שלושה מהנהגים המסורים שלנו; אבי ושלמה – נהגי אמבולנס, וישראל – נהג נכונית, כדי לשמוע מהם קצת על עבודתם המיוחדת, על הערכים המובילים אותם ועל הסיפורים המיוחדים שהם פוגשים בדרך.
אבי הוא נהג אמבולנס וחובש ב'עזר מציון' כבר 25 שנה. העבודה מבחינתו היא נגיעה בחיים. "זה לא רק להגיד שלום, בוקר טוב, מה שלומך. זה להיות נהג, להיות חובש וגם להיות פסיכולוג", מספר אבי, "זו עבודה עם נשמה, ואין לזה מחיר. יש כל כך הרבה מקרים שבהם אני מתרגש וגם – מקבל פרופורציות לחיים. בכל יום אני מגיע הביתה, רואה את המשפחה היפה שלי, את הילדים הבריאים, ומבין ששום דבר אינו מובן מאליו".
אבי, אב לילדים וסב לנכדים, מספר שלעיתים אשתו מתקשה לשמוע את הסיפורים על עבודתו, כי באמת זה לא פשוט. "היא טוענת שיש לי לב אחר משלה", הוא אומר, "לה הסיפורים גורמים בהלה. לי הם נותנים הרבה חומר למחשבה. הכול מתגמד כשפוגשים את זה באופן בלתי אמצעי. פתאום מבינים כמה שום דבר בחיים אינו נמדד בכסף". אצל חלק מהנוסעים של אבי, כסף הוא נושא מורכב מאוד. הוא מספר על ילד חולה בניוון שרירים שמתנייד בכיסא חשמלי. "ילד מקסים, נשמה טובה", מתאר אבי, "ואני לוקח אותו מביתו שבשומרון לטיפול בשניידר. הוא בן לאם חד-הורית, ומצאתי את עצמי מתחבר אליו מאוד, אל הנשמה שלו, אל המשפחה שלו. בכל פעם שהסעתי אותו דיברנו, ובאחד הימים הוא הגיע אל האמבולנס שלי בוכה. הוא בכה, ואמא שלו בכתה. התברר שהכיסא החשמלי שלו התקלקל, ובעקבות זה הוא נתקע בבית; הוא לא יכול ללכת לפעילות של תנועת הנוער, לא לשחק עם חברים ולא שום דבר אחר בחוץ. הבטחתי להם שאדאג להם".
באותו היום כשהחזיר אותם מהטיפול, לקח איתו אבי את הכיסא החשמלי ובאמצעות חברות העוסקות בכיסאות מהסוג הזה השיג תרומה בסך 1,700 ₪ לתיקון הכיסא. את הסרטון שצילם הילד כשקיבל את הכיסא הראה לנו אבי בדמעות. "התרומה שימחה מאוד את חיי", אומר הילד, "עכשיו אני יכול לצאת לחוגים ולחברים שלי בלי דאגות".
"אין לי מילים", הקליטה האם הקלטה מרגשת משלה, "וואו, זו מתנה מדהימה. מהרגע שהוא קיבל את הקלנועית, הילד מסתובב בבית ואומר שחזרו לו החיים".
"באחד הימים", מספר אבי על 'נוסע קבוע' אחר שלו, חולה דיאליזה, "התקשר אלי החולה באמצע יום העבודה שלי וביקש שאבוא להציל אותו. הוא סיפר שחבר לקח אותו באוטו שלו, אבל המעלון לא עובד והם נתקעו בין כפר סבא להרצליה. אמרתי לו שאבוא לקחת אותו הביתה, והגעתי אליו בהפסקה שהייתה לי בין נסיעה לנסיעה. אחרי שהצלחתי להעביר את הכיסא החשמלי שלו מהאוטו של החבר לאמבולנס שלי, הוא סיפר לי שהוא בחרדות. זו הייתה תקופת המלחמה, והוא סיפר שבכניסה למקלט בבניין מגוריו יש מדרגה שחוסמת את כניסתו למקלט. אשתו ובנו לא הסכימו לרדת למקלט ולהשאיר אותו בבית, והוא ייסר את עצמו בדאגה שעלול לקרות להם משהו".
אבי הבטיח לו שינסה למצוא פתרון לבעיה. כשהגיעו הביתה לקח אבי את מידות הכניסה למקלט וכבר באותו היום חזר, נושא ציוד וכלי עבודה, והתקין רמפה קטנה במקום המדרגה. בוקר לאחר מכן הייתה אזעקה, והחולה ירד עם בני משפחתו למקלט, שהכניסה אליו הונגשה לו. "אשתו התקשרה אלי וסיפרה בהתלהבות איזה רוגע נתנה להם ההנגשה הזאת", מספר אבי, "זה היה יום שישי, והרווחה ששמעתי בקולם עשתה לי את כל השבת".
כך רואה אבי את עבודתו – לא כעבודה אלא כשליחות לעזור ולהקל בכל מה שאפשר. באמבולנס שלו הוא שומר שוקולדים וממתקים, כדי לשמח את הילדים שהוא מסיע ולעשות להם את הנסיעה לטיפול או לבדיקה, לחוויה חיובית ומתוקה. "בסוף, אני לא רק נהג או חובש. המשמעות של העבודה הזאת היא לגעת באנשים, לצאת מהקופסה, לנסות לחשוב אחרת, לשמוע את החולה, את המצוקה שלו, ולראות אם אפשר לעזור. כי חוץ מלהיות נהג אמבולנס אני חלק מ'עזר מציון', ו'עזר מציון' היא משפחה אחת גדולה שיש לה עשרות דרכים לעזור, והזכות שלי היא לתווך לנוסעים שלי שירותים נוספים שעשויים להקל עליהם".
שלמה גם הוא נהג אמבולנס ב'עזר מציון', כבר תשע שנים. העבודה, מבחינתו, היא דרך לחבר ולקרב את העם. "אומנם 'עזר מציון' היא מקום העבודה שלי ואני מקבל משכורת בכל חודש, אבל מעבר להיותה אמצעי לפרנסת האישה והילדים, העבודה הזאת היא שליחות, שליחות לחבר בין קצוות. אנחנו נותנים שירות לכל פונה, בלי הבדלי דת, גזע או מין, וזה משהו ענק. כשמישהו עולה לאמבולנס שלי, אני לא בודק לאיזה מגזר הוא שייך ולאיזה צד במפה הפוליטית. השירות חינמי, והוא ניתן לכולם".
לאחרונה, בעקבות המלחמה, ליווה שלומי חיילי צה"ל רבים שנפצעו במלחמה. "הסעתי מפקד פלוגה אחד כמה פעמים מבית החולים. הייתה לי הזכות להסיע אותו בין השאר גם להלוויה של אל"מ חממי, השם ייקום דמו. הוא היה במצב קשה מאוד, סבל מאוד, אבל לא הסכים לחזור עד סוף ההלוויה, עד שיניח אבן על הקבר", מספר שלומי. "חייל אחר שהסעתי היה מאושפז בבאר שבע וגר במרכז הארץ. במשך תקופה ארוכה הייתי מגיע לסורוקה בכל יום חמישי כדי לקחת אותו הביתה לשבת, ובמוצאי שבת הייתי מחזיר אותו לבית החולים. באחד הימים, בשעה שמונה בבוקר, ביקש החייל הזה שאקח אותו מסורוקה להלוויה של חבר שנפל ברצועה. הסכמתי, כמובן, והסעתי אותו לחצור הגלילית. היינו יחד בהלוויה, ואחר כך החזרתי אותו".
את החיילים, הוא מספר, הוא מסיע גם בנסיבות חיוביות. "לפני שבועיים לקחתי חייל למסיבה שחברים ארגנו לו. מדובר בחייל שנפצע קשה באירוע שבו נפלו חמישה מחבריו, והוא מטופל בתל השומר. החברים רצו לשחרר אותו ולשמח אותו, והכינו לו מסיבה גדולה, עם אוכל, מוזיקה טובה ושירה. הייתי איתו שם כמה שעות, ואז החזרתי אותו אל בית החולים. בדרך חזור הוא אמר לי 'אתה לא יודע כמה אתה מרפא אותי. היציאה מבית החולים, השהייה עם החברים – אלו מתנות ענקיות בשבילי, ובזכותך זה היה אפשרי".
באמבולנס שלו הוא מחזיק בקביעות בקבוקי מים קטנים, מעדן ותפוח עץ. לפעמים הם משמשים לו לארוחה, אבל אם קורה שנוסע שלו אינו חש בטוב, הוא עושה לו בדיקת סוכר, ובהתאם לצורך מושיט לו משהו לאכול. תפוחים ובקבוקי מים הוא מחלק כמעט בכל יום לחולים רעבים וצמאים אחרי טיפולים.
"העבודה הזאת היא שליחות", הוא מסכם, "להיות בעמדה שבה אני מחבר ומקרב. ב'עזר מציון' מעניקים מלבד שירותי אמבולנס, שירותים בתחומים רבים מאוד, ובכל הזדמנות אני מסייע לחולים במידע על השירותים הרלוונטיים להם ובדברים נוספים שהם יכולים להיעזר".
ישראל טיירי עובד ב'עזר מציון' כבר חמש שנים. הוא נהג נכונית בירושלים, והגיע לעבוד ב'עזר מציון' מסיבה מיוחדת במינה: יש לו שני ילדים עם צרכים מיוחדים, המתניידים בכיסא גלגלים. "כשסיפרו לי שיש רכב ששמו נכונית שלוקח נכים, אמרתי וואו", הוא מספר. מבחינתו, זו שליחות. "אני נותן את כל כולי לאנשים שעולים לנכונית. גם אם יש איחורים, עיכובים, דברים כאלה, אני לעולם לא אכעס, רק אתעניין בכנות למה הם איחרו. כי כל בן אדם עובר משהו, ואני יודע מה זה. הילדים שלי, שני ילדים מקסימים ומתוקים, עם עיכוב התפתחותי, שניהם לא הולכים ולא עומדים, וגם אותם אני יכול להסיע בנכונית שלי".
לבקשתנו, ישראל מסביר מהי נכונית: "מדובר במכונית מיוחדת להסעת נכים. היא לא אמבולנס, שנחשב 'רכב ביטחון' ורשאי להסיע גם במקרי חירום, אלא רכב שתוכנן להסעת נכים, ובחלקו האחורי אפשר להציב ארבע כיסאות גלגלים".
ישראל הוא גם חובש, והוא מציין שאומנם אמבולנס הוא רכב אטרקטיבי, אבל הנכונית מאפשרת לו דבר אחר – להסיע כמה ילדים בו-זמנית ולערוך להם "מסיבות" בדרך. בכל יום רביעי הוא מסיע לחוגים של 'עזר מציון' ילדים שיש להם אח או הורה חולה, ובזמן הנסיעה האוטו שלו משמש מרחב למסיבה משמחת. הכיסאות המקופלים, שבדרך כלל נותנים מקום לכיסאות הגלגלים, נפתחים. הילדים יושבים עליהם, והוא משמיע בחלל הרכב מוזיקה שמחה, לפי בחירתם של הילדים. "בזמן הזה הרכב שלי הוא כמו מועדון. מובן שהכול נעשה באופן בטיחותי; הילדים יושבים והם חגורים כראוי, אבל אני שם להם במערכת מוזיקה סוחפת, והם עפים. אני נותן להם לצרוח כמה שהם רוצים, וכל עוד הם לא קמים הם יכולים לעשות כל מה שבא להם – לרקוד, למחוא כפיים, לנופף בידיים..." הוא מספר. "הילדים ממש מחכים לזה, וגם אני. גם אותי זה ממלא. אני יודע שהילדים מחכים ליום רביעי, ואני לא יכול לוותר על החוויה שהנסיעה הזאת מעניקה להם. כשאני יוצא לחופשה, אני משתדל לצאת מראשון עד שלישי, או מרביעי בערב, ובלבד שלא לוותר על המסיבה הזאת".
אחד הדברים החשובים בעבודה, לפי ישראל, הוא סבלנות. "אם אין לך סבלנות", הוא אומר, "אל תיגע בהגה. אתה חייב המון סבלנות. כל אחד שעולה לרכב שלי עובר קשיים. אנשים עוברים קשיים ברמות שאנחנו לא יכולים להבין אותן בכלל, ואם אנחנו נבוא עם הקושי שלנו ונכפה עליהם את הלחץ שלנו, איבדנו את המטרה. לעבודה הזאת חייבים לבוא עם כל הנשמה". לאחרונה התחיל ישראל את השנה השישית שלו ב'עזר מציון', ועדיין, הוא טוען, בכל יום הוא מגלה משהו חדש. "זו עבודה מאתגרת מאוד. בכל פעם יש נוסעים אחרים, וכל אחד מגיע עם הקשיים שלו, עם הצרות שלו. אני משתדל לדבר איתם, לספר על הטוב שיש בעולם. אני משכנע אותם שיש טוב ושיכול להיות הרבה יותר טוב. גם אני במצב שלהם, גם לי יש שני ילדים עם צרכים מיוחדים, ולכן אני מרשה לעצמי להגיד להם את זה. יש טוב, והוא חזק מהכול".
03-6144444השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
אנו משתמשים בעוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות לצורך הפעלת האתר, ניתוח שימוש, שיפור חוויית הגלישה והתאמת תכנים ושירותים להעדפות הגולשים. חלק מהעוגיות חיוניות לתפעול האתר, ואחרות נועדו למטרות סטטיסטיקה, שיווק או התאמה אישית. לחיצה על 'אישור' היא הסכמה לשימוש בכל סוגי העוגיות כמפורט במדיניות הפרטיות שלנו. בכל עת אפשר לשנות את הגדרות העוגיות באמצעות לחיצה על 'ניהול הגדרות'. למדיניות הפרטיות >
