מניעת פצעי לחץ

מה הם פצעי לחץ?

פצע לחץ או בשמו הרפואי פצע דקוביטוס הוא תהליך נזק לעור ולרקמות שמתחתיו. שנגרם כאשר אזור מסוים בגוף נמצא תחת לחץ ממושך. כאשר קיים לחץ על אזור בגוף לאורך זמן, אספקת הדם לאותו האזור נפגעת, הדם אחראי בין היתר לספק חמצן וחומרי הזנה לרקמות וכאשר זרימת הדם נחסמת התאים מתחילים למות. התוצאה היא פצע שבתחילה נראה כמו אדמומיות מקומית בעור אך יכולה להתפתח לכיב עמוק.

גורמי סיכון לפצעי לחץ

פצעי לחץ מתפתחים בעיקר אצל אנשים שמתקשים לזוז באופן עצמאי. איך זה קורה?
פצעי לחץ יכולים להתפתח בכמה דרכים.
ישיבה או שכיבה ממושכת באותה תנוחה - כשאדם יושב או שוכב במשך זמן רב בלי לזוז, העור נלחץ בין העצמות לבין הכיסא או המיטה.  כתוצאה מכך מתפתח פצע במקומות בהם העצם נושאת משקל רב מהגוף ומועכת את העור.
אנשים בריאים בדרך כלל זזים באופן אוטומטי כשהם מרגישים אי-נוחות, אפילו באמצע השינה. אבל מי שסובל ממגבלת תנועה, או קשישים סיעודיים המרותקים לכיסא גלגלים או למיטה אינם יכולים לעשות זאת בעצמם ולכן הם אינם יכולים להגן על עצמם מפני התפתחות פצעי לחץ.
חיכוך חוזר באזורים רגישים - כאשר העור משתפשף שוב ושוב באותו מקום, במיוחד באזורים עם עצמות בולטות, עלול להיווצר פצע.

מי נמצא בסיכון לפצעי לחץ?

לא כולם נמצאים באותה רמת סיכון לפתח פצעי לחץ. יש קבוצות שנמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר וצריכות להיזהר במיוחד.
קשישים - עם הגיל, העור נעשה דק יותר ופחות גמיש. קשישים גם נוטים לזוז פחות, מה שמגביר את הסיכון ללחץ ממושך באותם אזורים בגוף.
אנשים עם מחלות כרוניות - מי שסובל ממחלות כמו סוכרת או בעיות בכלי הדם נמצא בסיכון מוגבר. הסיבה פשוטה - זרימת הדם אצלם כבר פגועה, והגוף מתקשה יותר לרפא פצעים.
אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים - כשאדם לא יכול לשנות תנוחה באופן עצמאי, אותם אזורים בגוף נמצאים תחת לחץ שעות רבות. זה יוצר מצב אידיאלי להתפתחות פצעי לחץ.
אנשים עם פגיעות עצביות - מי שסובל מפגיעה בחוט השדרה או ממחלות עצביות אחרות עלול לא להרגיש כאב או אי-נוחות. כשאין אזהרה טבעית של כאב, האדם לא יודע מתי צריך לשנות תנוחה.
קיימים מצבים נוספים שמגבירים את הסיכון לפתח פצעי לחץ
- אנשים עם ירידה קוגניטיבית שמתקשים לדאוג לעצמם
- מי שסובל מתת-תזונה או מחוסר בוויטמינים חיוניים
- אנשים עם בעיות של אי-שליטה על סוגרים, שהעור שלהם חשוף ללחות מתמדת.

האם פצעי לחץ מסוכנים?

פצעי לחץ אינם תופעה קלה או חולפת. במקרים חמורים, הם עלולים להוות סיכון ממשי לחיי המטופל. מדובר בפצעים פתוחים הנוצרים כתוצאה מלחץ ממושך על העור, ומהווים שער כניסה לחיידקים. במידה והפצע אינו מטופל כראוי, הזיהום עלול לחדור לרקמות העמוקות, לשרירים ואף להגיע עד לעצמות. במצבים מתקדמים, הזיהום עלול להתפשט למחזור הדם ולגרום לאלח דם (Sepsis) – מצב מסכן חיים הדורש טיפול רפואי מיידי.
פצעי לחץ גורמים לכאב ניכר, בעיקר בשלבים מתקדמים, והשפעתם חורגת מעבר לאזור הפצע. הם פוגעים באיכות השינה, מפחיתים את איכות החיים, ואף משפיעים על המצב הנפשי של המטופל. לעיתים, הם גורמים לאשפוזים ממושכים ולעיכוב כללי בהחלמה.
הטיפול בפצעי לחץ מורכב ויקר, וכולל לעיתים ניתוחים, שימוש בתרופות מתקדמות וציוד חבישה מיוחד. החומרה הגדולה של פצעי לחץ טמונה בכך שהם לרוב מתחילים בשקט – אזור קטן של אדמומיות – אך עלולים להתפתח במהירות לכיב עמוק.
יש לשים לב לסימנים הדורשים בדיקה רפואית דחופה: חום, צמרמורות, אודם או נפיחות סביב הפצע, הפרשה בעלת ריח חריף, החמרה בגודל או בעומק הפצע, וכאב מוגבר.

הדרך היעילה ביותר להתמודד עם פצעי לחץ היא פשוט למנוע אותם. מניעה נכונה תחסוך סבל רב, עלויות גבוהות וסיבוכים מיותרים.

אזורים נפוצים להיווצרות פצעי לחץ

המקומות השכיחים ביותר להתפתחות פצעי לחץ הם העכוז, הגב התחתון, העקבים, גב והראש. פצעי לחץ מופיעים לרוב באזורים בגוף שבהם העור דק יחסית ומעליו שכבת שריר או שומן דקה בלבד, והעצם מצויה בסמיכות גבוהה לפני השטח. אזורים אלה חשופים ללחץ ממושך במיוחד בזמן שכיבה או ישיבה ממושכת. בין האזורים השכיחים ניתן למנות את עצם הזנב, העקבים, הקרסוליים, הירכיים, עצמות האגן, הכתפיים, השכמות ואף מאחורי האוזניים – במיוחד כאשר קיימת חיכוך מתמשך עם כרית או מסגרת משקפיים.
אצל מטופלים המרבים לשכב על הגב, הסיכון הגבוה ביותר הוא באזורים האחוריים – כגון גב תחתון, עקבים ועצם העצה. לעומת זאת, אצל מטופלים המרבים לשכב על הצד, הסיכון מתרכז בירכיים, קרסוליים וצידי הברכיים.
גם במצבים של שימוש ממושך בציוד רפואי – כגון מסיכות חמצן, צינורות הזנה או גבסים – ישנו סיכון לפצעי לחץ באזורי המגע עם העור.

זיהוי מוקדם של פצעי לחץ

זיהוי מוקדם של פצעי לחץ הוא הצעד הראשון במניעה. פצעי לחץ לא מופיעים ביום אחד. הם מתחילים בתהליך שקט ובלתי מורגש, וככל שמקדימים לזהות – כך ניתן למנוע סיבוכים ואף את עצם ההתפתחות של הפצע. זיהוי מוקדם הוא הכלי היעיל והחשוב ביותר בהתמודדות עם פצעי לחץ.
השלב הראשון של פצע לחץ מתבטא לרוב כאדמומיות מקומית שאינה נעלמת גם לאחר שינוי תנוחה. האזור עשוי להיות חמים למגע, רגיש או מגרד. זהו שלב קריטי – ברגע שמבחינים בו ומגיבים בהתאם (שינוי תנוחה, הפחתת לחץ, שמירה על היגיינה), ניתן למנוע את התקדמות הפצע ולהימנע מכאבים, זיהומים ואשפוזים מיותרים.
הסימנים ראשונים שיש לשים לב אליהם:
- שינוי צבע מקומי של העור (בעיקר אדמומיות שאינה חולפת)
- רגישות, כאב או תחושת חום באזור
- נפיחות קלה, גרד או תחושת עקצוץ
- יובש או לחות מוגזמת באותו אזור
כאשר מדובר באדם מרותק למיטה או כיסא גלגלים, מומלץ לבצע בדיקות יומיומיות של העור, במיוחד באזורים המועדים – כמו עצם הזנב, העקבים, הירכיים והמרפקים. גם בן משפחה או מטפל יכול להבחין בשינויים, ולכן חשוב לעודד שיח פתוח ורגיש סביב
אם מבחינים באודם שאינו נעלם לאחר הרמת הלחץ מהמקום – יש להתייעץ עם איש מקצוע באופן מיידי. לעיתים זה ההבדל בין סימן קטן לפצע פתוח. 

מדריך לזיהוי דרגות פצעי לחץ

פצעי לחץ מדורגים לפי חומרתם – מדרגה 1 (קל) ועד דרגה 4 (חמור). ההבדל בין השלבים הוא עומק הפצע, מידת הפגיעה ברקמות, והסיכון לסיבוכים. זיהוי נכון לפי דרגה מאפשר התאמה מדויקת של טיפול ומניעה.

דרכים למניעת פצעי לחץ

ניתן למנוע את הופעת פצעי הלחץ כמעט בכל מקרה, אם מקפידים על מספר עקרונות פשוטים אך קריטיים. ברגע שמבינים שהמניעה היא לא פעולה חד-פעמית אלא חלק מהשגרה – אפשר לשמור על העור, למנוע סבל מיותר ולשפר את איכות החיים של האדם המטופל
א.    שינויי תנוחה – המפתח להפחתת לחץ 
העור זקוק לזרימת דם תקינה. כאשר אדם שוכב או יושב באותה תנוחה לאורך זמן, נוצר לחץ מתמשך על אזור מסוים שמונע זרימת דם, וכך מתחיל תהליך של פצע לחץ. 
ההנחיה הכללית הינה - שינוי תנוחה כל שעתיים בשכיבה, וכל 30-60 דקות בישיבה. 

ב.    שימוש בכריות, מזרנים מותאמים ואביזרי תמיכה מפחיתים עומס על אזורים מועדים.

ג.    תזונה.
עור חזק ובריא תלוי בתזונה מאוזנת. חלבון, ויטמינים ומינרלים חיוניים לבנייה ולשיקום רקמות.  חשוב להקפיד על שתייה מרובה, במיוחד מים, לשמירה על גמישות העור.  כדאי לשקול שימוש בתוספי תזונה לפי המלצת דיאטנית או רופא – במקרים של ירידה בתיאבון או חוסר ספיגה.

ד.    היגיינה וטיפול בעור – שמירה על סביבה נקייה ויבשה 

ה.    יש להקפיד על רחצה יומית, ייבוש טוב של אזורים מקופלים (כגון בין הירכיים) והחלפת חיתולים או בגדים רטובים בתדירות גבוהה ושימוש בקרמים המיועדים לשמירה על הלחות או הגנה בפני לחות (כגון משחות אבץ). יש להימנע משפשוף חזק בעת רחצה, במיוחד באזורים עדינים.

ו.    מעקב ובדיקה – להיות עם יד על הדופק 
חשוב מאד לקיים בדיקה יומיומית של העור, בעיקר באזורים מועדים (עצם הזנב, עקבים, מרפקים).  כל שינוי בצבע העור, נפיחות או רגישות – דורש התייחסות מיידית.
המניעה של פצעי לחץ היא שילוב של תשומת לב, שגרה נכונה ושיתוף פעולה בין המטופל.

אמצעי עזר למניעת פצעי לחץ

מה באמת עוזר? כאשר מדובר במניעת פצעי לחץ, חשוב לא להסתפק בהנחיות ושמירה על שגרה נכונה – ישנם גם אמצעים פיזיים שעושים את ההבדל. אמצעי העזר הנכונים מפחיתים לחץ, משפרים את זרימת הדם ושומרים על העור. הם לא מחליפים טיפול, אבל בהחלט חלק בלתי נפרד ממנו.

מזרנים מיוחדים

קיימים בשוק העולמי מספר של חברות ומגוון של דגמים במנועים ובמזרנים, בשורה התחתונה הבחירה הנכונה תלויה בשאלה המרכזית – האם כבר יש פצעי לחץ, ואם כן – מה דרגתם.
המחיר ברכישת מזרן נע בין כ-3000 ₪ ועד יותר מ30,000 ₪

א.    מזרן דינמי – למי שכבר סובל מפצעי לחץ
מזרן דינמי הוא מזרן מקצועי, שמתחבר למשאבה חיצונית (מנוע), ומחליף את המזרן הרגיל. הוא נועד במיוחד לאנשים שכבר סובלים מפצעי לחץ. המזרן מתנפח ומתרוקן בצורה מחזורית, ומחלק את הלחץ על פני אזורים שונים בגוף.
עובי המזרן כ־12-20 ס"מ, והוא מחליף את המזרן הרגיל במיטה.

חשוב לדעת: זה לא "רק" מזרן מתנפח. למנוע הדינמי יש מנגנון בקרה חכם המאפשר ויסות לחצים מדויק, חומרי בד מיוחדים שמונעים לחות והזעה, ויכולת להפחית כוחות חיכוך וגזירה בעת תנועה או העברה, כל אלה חשובים מאוד במניעת החמרה של פצעי לחץ. יחד עם זאת – המזרן אינו מרפא את הפצע אלא מונע את התדרדרותו.
בנוסף בחלק מהדגמים של החברות השונות ישנם פונקציות נוספות.
 
בעזר מציון אנו מציעים שני סוגים של מזרן דינמי:
 סוג 1 (ארוז במזוודה כחולה) – מתאים לפצעי לחץ בדרגה 1–2.
 סוג 2 (ארוז במזוודה שחורה) מיועד לפצעי לחץ בדרגה 3–4.
 מנועי הדומוס (3Domus D) לפצעי לחץ בדרגה 3-4 של עזר מציון להשאלה נחשבים מהאיכותיים ביותר בעולם.

ב.    מזרן אוויר – למניעה בלבד
מזרן אוויר (עם משאבה) נראה כמו מזרן מתנפח, אך בניגוד למזרן הדינמי, הוא מיועד לאנשים שעדיין אין להם פצעי לחץ. זהו פתרון מניעתי למטופלים המרותקים למיטה או עם סיכון מוגבר להתפתחות פצע. עובי המזרן כ־2 ס"מ, והוא מונח על גבי המזרן הרגיל.
שימו לב: למרות שגם הוא מתנפח, מזרן זה אינו מוגדר כדינמי מבחינת הפונקציות הרפואיות שלו.

ג.    מזרן ביצים – כבר כמעט אינו בשימוש
מזרן זה, שבעבר שווק כפתרון מניעתי, בנוי בצורת תבנית ביצים. עשוי ספוג ואינו מתנפח, מונח על המזרן הרגיל, ועוביו כ־8 ס"מ.
(עקב ירידה באיכות הייצור והעובדה שהוא אינו מועיל ואף עלול להזיק, הוחלט בעזר מציון להפסיק למכור או להשאיל מזרנים מסוג זה)

כיצד לבחור את המזרן הנכון?

בחירת מזרן מיוחד למניעת פצעי לחץ עשויה להיות אירוע מבלבל.  קיימים בשוק דגמים רבים של מזרנים מחברות רבות ובטווח מחירים רחב.  ההמלצה הנכונה הינה לא להסתמך על שם החברה בלבד, אלא לבחור את המזרן המתאים ובעל הפונקציות המתאימות והנכונות למצב המטופל. לשם כך יש לבחון האם יש פצעי לחץ ובאיזה דרגה, ככל שדרגת פצעי הלחץ גבוהה יותר (1-4) כך חשיבות ההתאמה עולה ומקבלת משמעות קריטית יותר.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שידע להתאים את הפתרון הנכון ביותר לבחירת מזרן המתאים ביותר למטופל.

כריות לתמיכה והפחתת לחץ

קיימות כריות ייעודיות, שתפקידן לפזר את הלחץ בצורה שווה, להפחית חיכוך, ולשמור על שלמות העור לאורך זמן.
ישנם כמה סוגים עיקריים של כריות למניעת פצעי לחץ, וכל אחת מהן מתאימה לצרכים שונים.

א.    כריות ויסקו, למשל, עשויות מקצף זיכרון (Memory Foam) שמסתגל לחום הגוף ולקימוריו, וכך מספק תמיכה אישית ונוחות גבוהה. הן מתאימות במיוחד לאנשים שיושבים שעות רבות אך מסוגלים לשנות תנוחה. עם זאת, כריות אלו פחות יעילות בפיזור חום ולחות, ולכן פחות מתאימות למי שסובל מהזעה מרובה או פצע קיים.

ב.    כריות אוויר נחשבות ליעילות ביותר בפיזור לחצים. הן בנויות מתאים שמתמלאים באוויר, ולעיתים כוללות מנגנון לוויסות לחץ. למרות שהן דורשות תחזוקה כמו בדיקה תקופתית של הלחץ וניפוח, הן מצוינות לאנשים עם פצע לחץ פעיל או כאלו שבסיכון גבוה להתפתחות פצע. כריות אלו מסתגלות לכל תנועה קטנה של הגוף ומפחיתות את הלחץ בצורה דינמית ומתמשכת.

ג.    כריות ג’ל או סיליקון, שהן רכות ונעימות, מפזרות חום ומפחיתות לחות. הן מתאימות בעיקר למצבים קלים או כשכבת נוחות נוספת, אך פחות גמישות מבחינת התאמה אישית.

ד.    כריות משולבות (Hybrid) שמאחדות את היתרונות של כמה טכנולוגיות – לדוגמה, שכבת ויסקו עם תאי אוויר פנימיים – ומציעות שילוב בין פיזור לחצים גבוה לנוחות מרבית. כריות אלו יקרות יותר, אך עשויות להתאים למי שזקוק להגנה מקסימלית מבלי לוותר על נוחות.
מה שחשוב לדעת – לא כל כרית מתאימה, ולא כל כרית "רכה" באמת מונעת פצעי לחץ. כריות טבעת (בצורת דונאט) למשל, שבעבר נחשבו לפתרון נפוץ, אינן מומלצות כיום משום שהן דווקא יוצרות לחץ מוגבר סביב לאזור הרגיש, מה שעלול להחמיר את המצב. גם כריות רגילות של ספה או מיטה אינן מיועדות לישיבה ממושכת – הן אולי נוחות לרגע, אך אינן מספקות את התמיכה הנכונה.
לבחירת כרית מתאימה חשוב לקחת בחשבון את המשקל, הגובה, משך הישיבה היומי ויכולת התנועה של האדם. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שידע להתאים את הפתרון הנכון ביותר.

סדין החלקה להעברה בטוחה

בכל פעם שמעבירים מטופל מהמיטה לכיסא או משנים את תנוחתו, עלולים להיווצר כוחות חיכוך וגזירה -  הגורמים הישירים לפגיעה בעור ולהיווצרות פצעי לחץ, בעיקר באזורים רגישים כמו הגב התחתון, העכוז והעקבים. כאן נכנס לתמונה סדין ההחלקה – בד מיוחד המיוצר מחומר דק, חלק במיוחד ונטול קפלים, שמאפשר להזיז את המטופל בקלות וללא צורך בהרמה פיזית. הסדין מצמצם משמעותית את החיכוך בין הגוף למשטח השינה ומונע את קריעת העור כתוצאה מהתנגדות תנועתית. בנוסף, הוא מפחית עומס פיזי מהמלווה או מהמטפל ומאפשר להעביר את המטופל בבטיחות, גם כאשר יש קושי תנועתי או מצב בריאותי מורכב.

סדין ההחלקה לא נועד לשינה אלא רק לשימוש זמני בעת שינוי תנוחה או העברה – ויש להסיר אותו לאחר השימוש. שימוש נכון בסדין יכול למנוע החמרה של פצעים קיימים ולהפחית את שכיחות הפצעים החדשים.

בכל פעם שמעבירים מטופל מהמיטה לכיסא או משנים את תנוחתו, עלולים להיווצר כוחות חיכוך וגזירה – הגורמים הישירים לפגיעה בעור ולהיווצרות פצעי לחץ, בעיקר באזורים רגישים כמו הגב התחתון, העכוז והעקבים. כאן נכנס לתמונה סדין ההחלקה – בד מיוחד המיוצר מחומר דק, חלק במיוחד ונטול קפלים, שמאפשר להזיז את המטופל בקלות וללא צורך בהרמה פיזית.

הסדין מצמצם משמעותית את החיכוך בין הגוף למשטח השינה ומונע את קריעת העור כתוצאה מהתנגדות תנועתית. בנוסף, הוא מפחית עומס פיזי מהמלווה או מהמטפל ומאפשר להעביר את המטופל בבטיחות, גם כאשר יש קושי תנועתי או מצב בריאותי מורכב.

מתי כדאי להשתמש בסדין החלקה?

●    כאשר יש קושי בשינוי תנוחה עצמאית

●    במטופלים סיעודיים המרותקים למיטה

●    כאשר יש פצע לחץ קיים או סיכון מוגבר להיווצרות פצע

●    לאחר ניתוחים, או במצבים של כאב שמגביל תנועה

●    בכל מצב בו ההעברה דורשת מאמץ מצד המטפל

סדין ההחלקה לא נועד לשינה אלא רק לשימוש רגעי בעת שינוי תנוחה או העברה – ואותו יש להסיר לאחר השימוש. שימוש נכון בסדין יכול למנוע החמרה של פצעים קיימים ולהפחית את שכיחות הפצעים החדשים.

הנחיות למטפלים בבית

המטפל הוא דמות המפתח במניעת פצעי לחץ ובהבטחת שלמות העור של המטופל. לשם כך נדרשת ערנות יומיומית, שגרה ברורה של מעקב וטיפול, ותגובה מהירה בעת הצורך.

חשוב לבדוק את עורו של המטופל מדי יום, בדגש על אזורים מועדים לפורענות – העכוז, הגב התחתון, העקבים וצידי הירכיים. יש לשים לב לאדמומיות שאינה חולפת, נפיחות, שינוי צבע, כאב מקומי או הופעת פצע. כל שינוי קטן עלול להצביע על התחלה של פצע לחץ, ולכן חשוב לזהותו מוקדם.

שגרת היום צריכה לכלול שמירה על היגיינת העור: רחצה, ייבוש יסודי של הקפלים והאזורים הלחים, ושימוש בקרמים מתאימים לפי הצורך. יש להקפיד על שינוי תנוחה תדיר – כל שעתיים בשכיבה, וכל שעה עד שעתיים בישיבה, בהתאם ליכולת המטופל ולמצבו הכללי.

מעבר לכך, חשוב להיעזר באמצעים מתאימים להפחתת לחץ – כגון כריות ייעודיות, מזרנים דינמיים או משטחי ישיבה – לפי ההמלצה המקצועית. כל שינוי במצב העור או בתפקוד הכללי של המטופל צריך להירשם, לעבור לדיווח מסודר ולהיות חלק ממעקב שוטף.

במקרים בהם מופיע פצע פתוח, ישנה החמרה נראית לעין, המטופל מדווח על כאב חדש, חום גוף עולה, או שהפצע מפריש נוזלים – יש לפנות באופן מיידי לאחות מקצועית או לרופא המטפל.

ניהול נכון, תשומת לב לפרטים ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול המקצועיים – אלו המרכיבים שיכולים לעשות את ההבדל ולמנוע סבל מיותר.

לסיכום

הדרך הכי טובה להתמודד עם פצעי לחץ היא למנוע אותם. במידה והפצעים כבר הופיעו - שגרה נכונה, מעקב יומיומי ושיתוף פעולה עם הצוות המקצועי הם המפתח להתמודדות מוצלחת עם פצעי לחץ ומניעת התדרדרות שלהם. חשוב לזכור: כל שינוי קטן בעור עשוי להיות סימן ראשון לבעיה – ולכן כדאי לפעול כבר בשלב מוקדם. ערנות מצד המטפלים, שימוש באמצעים מתאימים, והקפדה על תנאים נאותים – יכולים למנוע סבל מיותר ולשפר משמעותית את איכות החיים.

רפואה שלמה!