דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

לנצח את הסרטן ולהיוולד מחדש

בתפקידה כמיילדת, ליאת פישר מסייעת בכל יום להביא חיים. בהיותה בשיא פריחתה המקצועית והאישית היא לקתה בסרטן – אותה מחלה שלקחה ממנה את אביה. בכוחות משותפים עם משפחתה התומכת, ובמיוחד עם אחותה אשת התקשורת הדר מילר, היא מנצחת את המחלה ובוחרת בחיים

לקראת גיל ארבעים הרגישה ליאת פישר שהחיים מאירים לה פנים. היא מיילדת בבלינסון, מתגוררת ביישוב לשם, נשואה ללירן (44) ואם לשלוש: ליאל (18), נעמה (16) וגילי (13). "תמיד שילבתי הכול – את הקריירה שעליה חלמתי ואת כל מה שסביב, והגעתי לשלב בחיים שבו הבנות ברוך השם גדלו, והנה אני כובשת את העולם ומחפשת מה עוד לעשות ובמה עוד לגעת. עושה ספורט, רצה. כבר הייתי לקראת מרתון, והרגשתי טוב יותר מאי פעם".
ואז הגיע הרעיון של אימּה, פיני קליין, לנסוע לתאילנד עם האחות הדר מילר, אשת התקשורת מערוץ 14, חברת הנפש של ליאת. 


כחמש שנים לפני כן, האב נפתלי נפטר מסרטן. "אבא שלי היה דמות דומיננטית מאוד בחיינו. הוא היה האבא והסבא הכי מסור בעולם, עמוד התווך של המשפחה". 
הן תכננו את הנסיעה לחורף וחיכו לטיול שהיה בעבור שלושתן הזדמנות נהדרת לבלות ביחד, לטייל ולהתרענן.

 

בדיקה בעקבות חודש המודעות לסרטן השד


כשלושה חודשים לפני הנסיעה החליטה ליאת לעשות בדיקת שד, בעקבות פרסומים שעלו בחודש המודעות. "קבעתי תור לכירורג, רק כדי לסמן וי. גם כשהוא חשד בממצא הייתי בטוחה שהכול בסדר ולא התרגשתי מזה. הוא אמר שכדאי לעשות בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד, אבל לא דאגתי". 

אבחון סרטן השד

 

בעקבות הבדיקות היא נשלחה ל-MRI ועדיין לא חשבה שיש סיבה לדאגה. "מועד הנסיעה לתאילנד התקרב ולא חשבתי שאני אמורה לשנות משהו". הרופאה, שכנראה הבינה שהממצאים משמעותיים, ביקשה ממנה לעקוב אחר התוצאות מכל מקום שבו תהיה. ליאת המשיכה בחייה כרגיל, סמוכה ובטוחה שהכול יהיה בסדר. רק ליתר ביטחון השאירה לרופאים בקשה, שאת התוצאות יעבירו ישירות לבעלה לירן, שנשאר בארץ. "נסעתי בשמחה וברוגע. התחלנו ליהנות מהנופים המדהימים. הייתי הכי שלווה בעולם".

 

הדר מילר האחות

כמה ימים לאחר שטסו קיבלה הדר הודעת ווטסאפ מגיסה לירן: "הוא שאל איפה אנחנו", מספרת הדר, "ומייד הבנתי שמשהו לא בסדר. שאלתי אותו: 'קיבלת תשובות? הן חיוביות?' והוא ענה שכן. בנקודה הזאת היינו בדילמה אם לספר לליאת ולהרוס את הנסיעה, או להמשיך לבלות ולספר לה על כך רק בארץ. אלה היו עבורי 
24 השעות הכי קשות בחיים. בסוף החלטנו לספר לה, כדי שלא תקבל את ההודעה דרך המייל. מעבר לזה ידענו שתמיד קל יותר לעבור דברים ביחד. שאלתי את ליאת אם תאורטית, אילו התשובה הייתה חיובית היא הייתה רוצה לדעת את התוצאות. היא אמרה שלא הגיוני שיקרה דבר כזה, אבל אם כן, היא הייתה רוצה לדעת".

 

ההתמודדות עם הבשורה על הסרטן


כל זה קרה בחוף בפוקט, במקום הכי קסום. ליאת: "באותו יום התקשר אלי לירן ובישר לי וקרא לדברים בשמם. הוא לא ידע פרטים, והאי-ודאות הייתה קשה לכולנו. הייתי בהלם והתחלתי לבכות. בירכתי המוח שלי היה פרט מציק שהתכחשתי לו – ידעתי שמצאו שלוש נקודות על הכבד, והבנתי שמדובר בגרורות ושאני בתוך סיפור אחר לגמרי ממה שנראה במבט שטחי". הדר זוכרת רגעים מורכבים ועם זאת עוצמתיים. "ליאת הלכה לים לכמה דקות, ואחר חזרה והודיעה לי ולאמי שהיא הולכת לקבל את הבשורה הזאת בשמחה".

 

ליאת ומשפחתה. קרדיט: עינב צימבליסטה 

 

רציתי להספיק לחתן את הבנות

 

למחרת החזרה לארץ הראתה הדיאגנוזה שהסרטן של ליאת בשלב 4 ושלא נותר לה הרבה זמן לחיות. "לאורך כל המחלה נמנעתי מלהשוות את מצבי למצבו של אבי ז"ל, אבל זה היה קשה מאוד, כי דיברו על העובדה שאין ריפוי, וזה מה ששמענו בזמנו אצל אבא – מה שגם קרה במציאות".

 

אבחון שגוי של סרטן בשלב 4


במשך חודש ידעה ליאת שימיה ספורים. רק בהמשך זה התברר כדיאגנוזה שגויה. בינתיים היא התחילה לשתף במצבּה את העוקבים שלה באינסטגרם, כי החליטה שלא לבזבז אנרגיות על הסתרה. "אני לא מתכוונת לוותר על החיוך, על האופטימיות ועל שמחת החיים", היא כתבה, "אז יש דמעות, ומלא. ויש פחד – כמה פחד! אבל החלטתי, ועכשיו זה כתוב – אז תזכירו לי אם אשכח. מה שלא יהיה, זה יהיה בשמחה כמה שאפשר". 

אחרי הימים המתוחים הללו התברר שהאבחנה של שלב 4 מוטעית. אנחת הרווחה וההקלה הייתה גדולה. "באותו רגע הרגשתי שאני מקבלת את החיים שלי בחזרה. כבר קיבלתי את האפשרות שכנראה אמות. כל הזמן אמרתי לעצמי שיש שני דברים שאני רוצה: להספיק לחתן את הבנות שלי ולפגוש את הנכדים שלי. תמיד אמרתי בעבודה שאני רוצה ליילד את הבת שלי. לא האמנתי שזה יילקח ממני. שלב 3 מדבר על ריפוי, והנה ברוך השם, אחרי כמה טיפולים בהפרשים של שלושה שבועות, היום אני בשלב שאני יודעת שנרפאתי. אני עדיין בתוך הסיפור, כי יש לי עוד טיפולים לעבור, אבל הנה כבר רואים את האופק, וזה יקרה בעזרת השם בקרוב".

 

לנצח את הסרטן יחד עם עזר מציון


ליאת הכירה את נושא הסרטן גם מעברו האחר של המתרס: בנותיה התנדבו ב'עזר מציון', וחמותה היא טובה פישר, תומכת רווחה ב'עזר מציון', המלווה משפחות של חולי סרטן. "ברור שלחמותי זה היה מטלטל ומשמעותי. כל חייה היא שם, תומכת בנשים, מכירה את הצד הנותן, והנה זה קורה בתוך המשפחה. את הידע והכלים שהיא מעניקה לנשים אחרות מטעם 'עזר מציון', היא מעניקה גם לי. היא עוזרת ועוטפת, והידע שלה נתן לי הרבה ביטחון. לאורך כל הדרך היא נתנה ונותנת תחושה שכולה 100% בשבילי, וזה המון בסיטואציה כזו. היא חיברה אותי ל'עזר מציון' ובזכותה הגעתי לחוגי הריקוד שבשבילי הם אי של שפיות – תמיכה עוטפת ברגעים קשים. בכלל, העמותה מלווה אנשים ונותנת להם את הכוח והפנאי להתרכז בהחלמה שלהם. 'עזר מציון' נמצאת שם ברגעים הכי קשים".

 

ליאת עם אחותה הדר מילר

 

חלק משמעותי מריפוי הסרטן נמצא בנפש 


ליאת המשיכה לשתף את העוקבים שלה. היא העלתה סרטון שבו היא נפרדת מהשיער שאהבה כל כך, שיתפה ברגעים מלפני ומאחרי הטיפולים ועוד.

"לא עשיתי זאת כדי להתבלט או להתפרסם. אני מעלה את זה מתוך שליחות, כי ראיתי שלא רק המכרים שלי מגיבים, אלא גם אנשים זרים, וקיבלתי הודעות מרגשות על כמה שאני מחזקת והופכת את הנושא הכבד לקליל, וכמה כוח זה נותן לאנשים. אז איך אפשר להפסיק? מעבר לזה – ראיתי בזה מזכרת. יום אחד אוכל לחזור לתמונות ולסרטונים ולראות איזו דרך עברתי, להיות גאה בעצמי, וגם הבנות שלי יוכלו לראות ולהיזכר. זה תיעוד חשוב מאוד".


הדר מבקשת לחדד: "מזמינים אותה לדבר ולהרצות, כי יש בה משהו מיוחד – הגישה השמחה שלה נדירה. היא הולכת לטיפולים מאופרת ובשיא הטיפוח, עם חיוך. זוהי השראה ענקית לכל מי שמתמודד עם כל דבר בעולם, ולא רק עם מחלת הסרטן. אין אדם שאין לו אתגר. היא גם מכניסה לפרופורציות. ניגשים אליה אנשים עם אתגרים מסוגים אחרים ומספרים איך היא נתנה להם כוח".

 

מודעות לסרטן השד


ליאת מדגישה גם את נושא המודעות לסרטן השד: "דרך סיפור כמו שלי מבינים כמה זה חשוב וכמה לא צפוי זה עלול להיות. הרי הייתי הבן אדם הכי חיוני שיש. נשים אומרות שהן לא הולכות להיבדק כי הן לא אוהבות את הפולשנות שבדבר. אבל חייבים להבין שאם לא נבדקים וחלילה משהו מתפתח, נכנסים למסע מורכב ולא נעים הרבה יותר".

 

פישר. העלתה סרטון שבו היא נפרדת מהשיער

 

ליאת, מניסיונך ומתוך גישת החיים שלך, מה היית אומרת לאדם שמתמודד עם סרטן?

 

"שיזכור שהרבה מאוד מהריפוי של הגוף כרוך בנפש. מה שנרגיש ואיך שנקרין את זה – ישפיע מאוד על מה שיקרה. למדתי את זה כבר קודם דרך היולדות שטיפלתי בהן. ראיתי שמי שהגיעה בחרדות ודיברה על כמה  קשה זה עומד להיות – הלידה אצלה נתקעה ולא התקדמה, ומי שהגיעה ממקום של גיבורה ואלופה – הלידה שלה נראתה אחרת. מעולם לא אמרתי שאני חולה. יש לי מחלה, אבל לא ראיתי את עצמי כחולה. אלה תאים שגדלו ותו לא. זה עזר לי אישית להתמודד והעניק לי אנרגיה".



ומה היית אומרת לאנשים שנמצאים בקרבתו של אדם שמתגלה אצלו סרטן?

 

"לגלות הרבה אמפתיה. אצלנו ביישוב החברות מייד נרתמו. לא היה לי קל לקבל, זה לא תמיד פשוט, אבל הרגשתי עטופה וזה נתן לי המון. כל אחד חווה את זה אחרת, והכלל הוא להיות אמפתיים ולהבין מה החולה רוצה ומה אפשר לעשות כדי שירגיש שהוא מוקף אהבה".


הדר: "כאחות שחווה את זה מקרוב כל כך, העצה שלי לסביבה היא לא להקטין את הדברים. לדבר על המחלה ולהבין שהיא קיימת. לא לבטל את הקושי, ועם זאת להדגיש את נקודות האור ואת הדברים הטובים שקורים בזכות זה".


לפני כמה חודשים יצאה ליאת לטיול באיטליה מטעם 'עזר מציון', עם 42 חולות נוספות. הן נהנו מפעילות חווייתית ומשלל אטרקציות, ומחיבור נשי מיוחד בין כלל חברות הקבוצה. בין נופים נפלאים הן חוו רגעים של שמחה, של צחוק, של רגיעה וגם של קבלת כוחות וגילוי כוחותיהן הפנימיים. חלק מהנשים הגדירו את המסע כמשנה חיים והדגישו כי אחריו הן אינן אותו אדם שהיו לפניו.


ליאת: "חשוב גם שהאדם עצמו ידע לקבל, כי הסביבה רוצה לתת לו. כש'עזר מציון' הציעו לי את הטיול באיטליה היו לי חששות. הייתי חלשה, היו לי בחילות ובקושי אכלתי. אבל אמרתי שלא אגיד 'לא' לדבר כזה. באמת, כשנסעתי הייתי חלשה מאוד וסבלתי מכל הסימפטומים, אבל השמחה עשתה את שלה, וזה היה טיול קסום וחשוב מאוד, שבו כולן מבינות זו את זו. זו הייתה נקודת מפנה אצלי, כי קלטתי שלמרות כל מה שמעכב ומאתגר ולמרות הקושי אני יכולה לעשות זאת. זה נותן כוח ואמון בעצמי, שהנה אני יכולה".



את רואה היום את החיים אחרת?

 

"אין ספק שכן. אני מעריכה הכול יותר. אני רואה את הטוב. שום דבר אינו מובן מאליו. אני בוכה מהטבע. עברתי גם תהליכים מדהימים עם עצמי. כמיילדת, תמיד הייתי המטפלת והרגשתי שאני בעמדה של כוח. לא פשוט להפוך ממטפלת למטופלת. הפעם הראשונה שבה הגעתי לבית החולים והמזכירה אמרה לי 'תחכי בתור', הממה אותי. לאורך כל התקופה הזאת עשיתי עם עצמי עבודה רבה. למשל, הפרדה מהשיער הייתה בשבילי טרגית ממש. בעקבותיה לא אהבתי את עצמי, אבל עשיתי לעצמי תרגיל: בכל בוקר הייתי קמה, מביטה במראה, ואומרת לעצמי: 'אני אוהבת אותך'. ופתאום הרגשתי שאני אוהבת את עצמי בלי תלות בדברים חיצוניים, בצורה נקייה".

 

הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל מידע על פעילות עזר מציון? הירשמו לניוזלטר שלנו

ידע שנותן כוח מאמרים וכתבות

עמיחי שינדלר משתף: "יש לי רצון להרים את הבן הקטן שלי על הידיים"

עמיחי שינדלר נפצע אנושות בפרעות שמחת תורה. שמונה חודשים אחרי, בעיצומו של תהליך שיקום אינטנסיבי, הוא משתף ומקווה לטוב

המפגש המרגש בין מוראל ציקורל, כוכבת הטיקטוק, ובין טליה, הילדה שאת חייה הצילה

צפו במפגש המרגש בין טליה בת ה-10 שחלתה בלוקמיה, למוראל ציקורל, כוכבת הרשת שהצילה את חייה בזכות תרומת מח עצם

מהצלת חיים בטנק - להצלת חיים בבית

קראו על המפגש המרגש בין הודיה רוזנפלד בת השנתיים ובין נדב שהציל את חייה
אנחנו עובדים בלהציל חיים