שמח במטבח

חיה סאס ממודיעין עילית היא רכזת ארוחות שבת. מדי יום חמישי עוברים בביתה עשרות משלוחי אוכל המחולקים בהמשך ברחבי העיר. המשלוחים יוצאים בשרשרת של התנדבות ועשייה: עשרות נשים מבשלות מנות אוכל למשפחות, המנות נאספות לביתה של חיה, משם הן נלקחות לסניף 'עזר מציון' במודיעין עילית בידי נהגים מתנדבים של 'מחוברים לחיים', ומהסניף הן מועברות לבתי המשפחות הזקוקות להן. 

איך הכל התחיל?

חיה קיבלה עליה את התפקיד לאחר תקופה מורכבת מבחינה רפואית. היו לה חמישה ילדים, הגדול בן עשר, והיא לא תפקדה כלל. "בדיוק באותה תקופה חלה חמי במחלה קשה, ונוכחותו של בעלי לידו הייתה הכרחית. הוריו של בעלי גרו אז בחיפה, וזה גרם לבעלי להיעדר מהבית ימים שלמים", היא מספרת. "המציאות בבית נהייתה קשה. הילדים חיו על ג'אנק פוד וקופסאות שימורים, הבית היה מבולגן לגמרי... הייתי חסרת אונים, עד שהמנהלת שלי בעבודה הציעה לי לבקש עזרה מ'עזר מציון'".

בהתחלה, היא לא חשבה אפילו להתקשר. "מעולם לא הייתי במצב של בקשת עזרה מאחרים, ולא רציתי לעשות את זה. אבל אז החלטתי להתגבר על הרתיעה ולהתקשר לסניף. מייד ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון".
המתנדבים בסניף לקחו את העניינים לידיים, והשגרה החלה לקבל צורה הגיונית. המשפחה קיבלה משלוחי מזון לארוחת צהריים, מתנדבות הגיעו כמה פעמים בשבוע להעסיק את הילדים ולארגן את הבית. המציאות, לפי חיה, התחלקה ל'לפני' ו'אחרי'. "הבטחתי לעצמי שברגע שאעמוד על הרגליים ואוכל לתפקד כרגיל, אעבור לצד השני, אהיה שם בשביל אחרים, וזה בדיוק מה שקרה. זכיתי להצטרף למעגל הנתינה ולהתנדב להיות רכזת אוכל בשכונתי".

מטבח של חסד: תפקידה של חיה כרכזת אוכל

בתור רכזת אוכל הקימה חיה קבוצה המונה כמה עשרות נשים שקיבלו עליהן לבשל אחת לחודש מנה בשרית או דגים, ונשים אחרות מבשלות תוספות. מדי יום חמישי מגיעות אל ביתה עשרות קופסאות מלאות במאכלים לשבת. "הכנתי לוח תורנויות מודפס על מגנט לכל חברות הקבוצה שלנו, וכל מבשלת משובצת בו פעם אחת בחודש, לחצי שנה קדימה. כך הן יודעות להיערך מראש לקראת השבת שבה הן מבשלות. אני מתזכרת את הנשים גם ביום רביעי בערב, אף שלרוב הן זוכרות, מכינות מכל הלב ושולחות".

איך בני הבית משתלבים בפרויקט?

הפרויקט מרכז סביבו את כל בני המשפחה של חיה. בעלה מניע ודוחף אותה להרחיב את המאגר ולהחזיק אותו, הילדים מביאים קרטונים להניח בהם את האוכל, מדביקים מדבקות על המכסים ומקבלים את פניהם של ילדי המשפחות המביאים את האוכל שאמותיהם הכינו. "כולנו מרגישים סיפוק לראות את הארגז מתמלא בעוד ועוד קופסאות, להוריד ארגזים מלאים לנהג שבא לאסוף אותם ולהרגיש חלק ממערך של חסד. העשייה, אף שדורשת להקדיש זמן רב, נעשית עם ובשביל הילדים. זו עשייה חינוכית שהם חלק ממנה".

חשיבות ההתנדבות: הרבה יותר מאוכל

"לפעמים אני חושבת שאפילו המבשלות עצמן אינן יודעות את החשיבות של מה שהן עושות. הרי אישה שעומדת בביתה וממלאת 'רק' קופסה אחת, לא רואה את המערך האדיר שמורכב יחד", אומרת חיה, "והחשיבות של זה למשפחות מדהימה. רבות מהמשפחות שנקלעות למצב רפואי מורכב נמצאות בחוויה מתמשכת של חוסר שליטה, של הישרדות יום-יומית, וכאן הן מקבלות מענה שהוא הרבה יותר מסיוע טכני. זה הרבה יותר מ'יש מה לאכול': אוכל מבושל זה בית, זה חיים, זה ריח טוב ומטבח מלא. ארגז האוכל מורכב באופן אישי לפי העדפות המשפחה ורצונותיה מבחינת כשרות, רגישויות למזון ואפילו העדפות של טעם: בלי מיונז, תוספות פחמימה בלבד, לא אוהבים טחינה… זו הרגשה של כבוד, של דאגה לפרטים הקטנים ושל פינוק שבאמת מגיע להם בתקופות לא פשוטות".

איך אפשר להצטרף ולעזור?

ההתנדבות משמעותית מאוד ואפשר, לפי חיה, להיות שותפים בה בכל דרך שמתאימה למשפחה. "לא חייבים לבשל מנה יקרה, אין צורך לבשל במיוחד, אפשר להפריש כמות מסוימת ממה שהכנת לבני ביתך, אפשר לקחת פסק זמן בתקופות עמוסות. כל דבר קטן משמעותי מאוד".