התמודדות עם חרדה אצל ילדים ופעוטות

מהי חרדה? כיצד היא באה לידי ביטוי בילדים ואצל הוריהם? איך אפשר להתמודד איתה? מאז הקורונה והמלחמה, הנושא מעסיק הורים רבים, בהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שאצלם, לעיתים התשובות על שאלות אלו שונות מעט. מיכל הרשקוביץ, עו"ס קלינית, ענתה על שאלות בנושא, ואת דבריה אנו מביאים כאן לפניכם.

ההבדל בין פחד טבעי לחרדה

כדי להבין מהי חרדה יש להבדיל בינה ובין פחד. פחד הוא תגובה לסכנה מיידית וממשית. הוא מופיע במצבים רבים בחיי היום-יום ונועד להגן עלינו ולעורר בנו את התגובות ההגיוניות בעת סכנה – לברוח, להילחם או לקפוא במקום. הוא מסתיים כשהסכנה חולפת. חרדה היא בעצם פחד מהפחד. היא חשש ודאגה בעניין אירועים עתידיים. אדם שחש חרדה מלווה בתחושת איום עמומה ומתמשכת הקיימת גם בהיעדר סכנה ממשית. חרדה עלולה להשפיע על התפקוד היום-יומי.

חרדה אצל ילדים ופעוטות עם צרכים מיוחדים

חרדה היא תגובת הגוף והנפש למצבי לחץ, שינוי, איום עמום או פוטנציאלי שאינו בהכרח ממשי. לחרדה יש מגוון ביטויים: מחשבות, רגשות, תגובות גופניות והתנהגויות.

אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ASD) ההתנהגות בעת חרדה שונה מעט ומתבטאת פעמים רבות בהתנהגות חזרתית, בקושי בשינוי וברגישות חושית. מאחר שתכונות אלו הן פעמים רבות חלק מהאבחנה של הילד, נדרש להבחין אם התסמינים נובעים מחרדה או שמא החרדה היא מאפיין נלווה לספקטרום האוטיסטי.

פעוטות שהתפתחותם מאתגרת חווים פעמים רבות חוויות רפואיות הגורמות להם רגישות חושית מוגברת ותלות, ואלו מהווים בסיס לחרדה.

תסמינים עיקריים של חרדה אצל פעוטות עם ASD והתפתחות מאתגרת

בקרב פעוטות עם ASD או עם התפתחות מאתגרת שכיחות החרדה גבוהה. הביטויים השכיחים אצלם הם התפרצויות, הסתגרות, קשיי שינה ואכילה, רגרסיה (פעולה או אבן דרך שהילד כבר השיג, ועכשיו הוא חוזר אחורה). מאחר שהפעוטות אינם יכולים לדבר על תחושותיהם, חשוב מאוד לשים לב לשינויים ולסימנים המאותתים על חרדה.

סימני אזהרה

ישנם כמה סימנים שצריכים להדליק נורות אדומות אצל ההורים. נציין כי מאפיינים אלו הם איתותים רק אם הם לא היו קודם, כלומר רק כאשר הם בגדר שינוי מהרגיל אצל הילד.

סימנים גופניים – דופק מואץ, הזעה, כאבי בטן, כאבי ראש.

סימנים התנהגותיים – הימנעות משינה או מאכילה או הגברתן, התקפי זעם, הסתגרות, בכי.

סימנים רגשיים – עצבנות, פחד, חוסר שקט.

 גורמים לחרדה בילדות

הסביבה עשויה להיות גורם משמעותי לחרדה בילדות. אירועי חיים וחוויות מורכבות, כגון הקורונה, המלחמה, מעבר דירה, חתונה או פטירה של אדם קרוב, עלולים להגביר את רמות החרדה והלחץ. גם סרטים וצריכת תוכן תקשורתי עלולים להגביר את רמת החרדה והדאגה. היום, המדיה נגישה גם לילדים ולנוער, ותכנים שאינם מסוננים עלולים להשפיע ישירות על נפש הילד. תהליכים משפחתיים שקורים בבית, דינמיקה משפחתית שונה, פחדים וחרדות של ההורים וכדומה עלולים גם הם להחריף או לשמר חרדה.

חרדה אצל הורים

כדי לטפל בחרדה של ילדים יש לבחון את מצב החרדה של ההורים. הורים רבים חשים דאגה לעתיד ילדם, והורים לילדים על הרצף האוטיסטי או ילדים שהתפתחותם מאתגרת מלאים חששות בעניין הטיפולים, האבחנה ועוד, ופעמים רבות חשים בלבול, בדידות, אשמה, עומס ועוד. כל אלו מביאים איתם לעיתים גם התמודדות זוגית לא פשוטה.

חרדת ההורים משפיעה על חרדת הילד. ילד עלול "להידבק" בחרדה, וכן להפך – לשאוב רגיעה ולצמוח מהתנהלות נכונה של ההורים.

כלים מעשיים להתמודדות עם חרדה

ראשית, חשוב לנהוג בפחדים ברצינות, בהבנה ובאמפתיה.

ד"ר נעמי אפל (2015, 2017, 2023) בנתה מודל ייחודי לעבודה עם הורים וילדים במגוון התמודדויות. המודל נקרא נת"ת – נרמול, תיקוף, תקווה.

נרמול – תזכורת שיש הורים וילדים נוספים המתמודדים עם אותו המצב. יש להראות לילד שהוא מובן ולהדגיש שהמצב הוא הלא נורמלי ואילו הרגשות העולים בעקבותיו נורמליים.

תיקוף – מתן משמעות לתחושות ולרגשות. יש להדגיש לילד שרואים את רגשותיו ואף להסביר לו מה הוא מרגיש: "אתה מרגיש כאילו יש לך בבטן כדור שלוחץ שם", "לא נעים לך להרגיש כך". אפשר לעשות זאת על ידי מגע, מנגינה ותקשורת לא מילולית.

תקווה לפתרון ולעתיד רגוע יותר. אפשר ליצור תקווה על ידי חוויית שייכות, פעולה ומסוגלות, כלומר לעזור לילד להבין שהוא לא לבד בהתמודדות, שיש מי שיעזור לו, וכן להוביל לפעילות גופנית, ליצירה כגון ציור ולהשתמש במגוון כלים טיפוליים.

כלים להרגעת חרדה בילדים:

• סביבה רגועה ובטוחה – יש להקפיד ככל האפשר על סדר יום קבוע כדי שהילדים ידעו מה צפוי במשך היום. לפני מעבר או שינוי חשוב להטרים לילד את השינוי הצפוי ולהכינו לקראתו. הדבר נכון הן בעניין מעברים יום-יומיים כגון אמבטיה ושינה, הן בעניין שינויים משמעותיים כגון טיפולים, וחופשות. יש לעודד אצל הילד תקשורת בכל דרך אפשרית – מילולית, באמצעות תמונות או באמצעות מחוות, ולהקפיד לשבח כל מאמץ. התרגלו לחגוג כל הצלחה, גם הקטנה ביותר.

• עזרים חזותיים – פעוטות על הרצף האוטיסטי או עם התפתחות מאותגרת עשויים להיעזר רבות בתמונות ובסיפורים חברתיים. אפשר לבקש עזרה מצוות המעון של הילד ולהתייעץ איתם לפני שינוי צפוי, כדי שייצרו בשביל הילד סיפור מתאים הכולל תמונות שלו.

• פינת רגיעה – חשוב לייצר בבית פינת רגיעה שבה חפצים אהובים, כולל חפץ המעבר של הילד וחפצים מרגיעים כגון כדורי תחושה ובועות סבון. אם יש חפצים שהילד קשור אליהם במיוחד, כדאי שיהיו כמה מהם כדי שהם תמיד יהיו נגישים – בבית, בממ"ד או ביציאה מהבית.

• טכניקות הרפיה – יש טכניקות נשימה העשויות לסייע בעת לחץ וחרדה. לדוגמה: נשימה סרעפתית – נשמו עמוק דרך האף ונפחו את הבטן כמו בלון, הוציאו את האוויר לאט לאט, עד שהבטן "נדבקת" לגב; נשימת משולש -– דמיינו שמוצג לפניכם משולש. שאפו אוויר, החזיקו את האוויר בריאות, והוציאו אותו האוויר בנשיפה.; נשימת 'כף יד' – החזיקו את כף ידכם פרוסה מול עיניכם והעבירו את אצבע ידכם השנייה על מתאר כף היד הפרוסה. כשהאצבע "עולה" במעלה האצבעות נושמים אוויר פנימה, וכשהאצבע יורדת מוציאים אוויר החוצה. אפשר להיעזר בתמונה המצורפת כאן, וכןגם בסרטונים הזמינים באינטרנט ומדריכים לנשימות כאלה. בועות סבון עשויות לסייע בהרגעה, שכן מלבד הנשימה העמוקה שהפרחת הבועות מחייבת, מדובר בפעילות מהנה ומסיחת דעת. אפשר לאתגר את הילדים ביצירת בועות גדולות יותר, וכן להציע להם להריח פרח ו"לכבות" נר דמיוני, להריח כוס שוקו חמה ולקרר אותה וכדומה. כמו כן מומלצים, דמיון מודרך, מוזיקה מרגיעה, סיפור ומיינדפולנס.

•  חשיפה הדרגתית – בניית סולם למצבים מעוררי חרדה. מתחילים בכל פעם במצב רגוע, ובהדרגה עולים למצב שעשוי לגרום חרדה. כאשר מרגישים נוח בדרגה זו, מתקדמים לשלב הבא.

תפקיד ההורים והמשפחה

לפני שמטפלים בחרדה של פעוט או של ילד חשוב לטפל ברגשות ההורה. ההורה משמעותי מאוד בהתמודדות הילד, ולכן גם הוא צריך כלים להתמודדות. הכלי הראשון החשוב הוא קבלה והכרה. החרדה היא תגובה טבעית ומובנת. אין צורך להילחם בה או להתבייש בה. חשוב שההורה יטפל בעצמו, יקדיש זמן לעצמו ויבנה לו רשת תמיכה של חברים, בני משפחה ו/או אנשי מקצוע. אפשר להיעזר ביומן לזיהוי טריגרים או דפוסים חוזרים, כדי להימנע ממצבים הגוררים חרדה. כך נוצרת גם דוגמה אישית בעבור הילד. ההורה הוא המודל הראשוני של הילד, וכאשר הילד רואה התמודדות בריאה עם חרדה הוא מאמץ אותה.

טיפול מקצועי

למי לפנות?

התמודדות עם חרדה אינה דרך שצריך לעבוד לבד. מקורות תמיכה מגוונים עשויים לסייע בה: עובדת סוציאלית, מטפלת רגשית, צוות מקצועות הבריאות – קלינאית תקשורת לפיתוח כלי ביטוי, מרפאה בעיסוק לוויסות, פיזיותרפיסטית להבנת הצרכים התנועתיים, ועוד.

מקורות ותמיכה לקהילה ההורית

מומלץ להיעזר גם במרכזי מידע, בעמותות, בפורומים מקצועיים מונחים ובקבוצות תמיכה להורים המאפשרים מפגשים חברתיים לשיתוף, ללמידה הדדית ולחיזוק תחושת השייכות.

לסיכום

חרדה היא תופעה נפוצה ויש דרכים רבות להתמודדות יעילה עימה. זכרו, אינכם לבד במסע. המרכז להתפתחות הילד של 'עזר מציון' מציע ליווי להורים ולילדים. צוותי המעונות זמינים למתן תמיכה ועצה המאפשרות התמודדות נכונה ויעילה ופניות להתפתחות משמעותית.