דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לא מצאתם את השירות המבוקש? התקשרו אלינו ונעשה הכול כדי לסייע! 2236*

כל מה שצריך לדעת על הנגשת הבית לקשישים

מהי הנגשה ולמי היא עשויה להועיל? המידע המלא במאמר שלפניכם

א', א+1, בן 80, אושפז עם שבר בצוואר ירך שמאל, לאחר שהחליק במקלחת.
ב', ר+0, בת 70, ברקע פרקינסון, התאשפזה בעקבות דלקת ריאות.
ג', נ+2, בת 79, עם סרטן בלבלב בשלב מתקדם ולאחר אשפוזים חוזרים, מבקשת להתאשפז בביתה.
ד', ג+3, בן 65, עבר אירוע מוחי וכעת סובל מחולשת צד שמאל.
מה המשותף לכל הכותרות הנ"ל?
בכולן מתוארים אנשים מבוגרים עם תחלואת רקע לאחר אשפוז: ירידה תפקודית משמעותית על רקע סיבוכים של מחלה כרונית פרוגרסיבית, או על רקע אירוע פתאומי וחד, שבעקבותיו אושפזו ולאחר מכן השתחררו לביתם.
כעת נשאלת השאלה, כיצד הם יסתדרו עם האתגרים הממתינים להם בבית?


מהי הנגשה ולמי היא עשויה להועיל?


הנגשה פירושה הפיכת דבר-מה לנָגִישׁ באמצעות התקנת אביזרים המקילים על הגישה. במקרה של חזרת קשיש לביתו לאחר אשפוז, הכוונה היא לביצוע התאמות בבית כדי שהקשיש יצליח לעבור מחדר לחדר בבטיחות וביעילות ולהתאקלם מחדש בביתו באופן מיטבי, תוך שמירה על הבטיחות ועל רמת התפקוד (בהתאם ליכולות המוטוריות והקוגניטיביות שלו). במאמר זה אסקור פתרונות פשוטים להנגשת הבית.

 

מה דרוש לשם הנגשת דירה לקשישים?


א. הנגשת הבית למניעת נפילות


לסלק מכשולים מהרצפה (שטיחים, נעליים, כבלים וכו'); אם רוצים להפתיע את הקשיש בשטיפת הבית טרם חזרתו – זה מבורך, אבל חשוב לייבש את הרצפה היטב לפני שהוא נכנס הביתה; להקפיד להשאיר מנורת לילה דולקת או אור במסדרון כשמחשיך. לצערי, קשישים רבים נופלים כשהם קמים בלילה לשירותים.

ב. הנגשת השירותים


לאחר ניתוח להחלפת ירך בגישות מסוימות, במשך שישה שבועות אסור לכופף את הירך ליותר מתשעים מעלות. משמעות הדבר היא שבין השאר אין לשבת על אסלה סטנדרטית. משום כך מומלץ לרכוש הגבהה לאסלה. ההגבהה עשויה לשרת גם קשישים שסובלים מכאב משמעותי בקימה מהאסלה או בהתיישבות עליה, מכיוון שלמעשה ההגבהה מפחיתה את טווחי התנועה הנדרשים לצורך קימה והתיישבות; התאמה נוספת בהקשר זה, למי שמתקשה בקימה או מוּעד לנפילות, היא ידית תמיכה המוברגת לקיר שליד האסלה, בגובה המאפשר אחיזה ביד בשעת ההתרוממות;

  
ג.   הנגשת חדר הרחצה


במצבים הנידונים במאמר זה רצוי בדרך כלל להשתמש במקלחון לרחצה ולא באמבטיה. יש להתקין ידית תמיכה בתוך המקלחון ולהשתמש בכיסא רחצה ושירותים ייעודי שניתן לשבת עליו בעת הרחצה. הנגשה זו משמעותית מבחינת תפקוד ולא רק למניעת נפילות: כאשר הקשיש יושב בבטחה, ידיו פנויות לסבן את עצמו ולחפוף את שערו, וכך למעשה הוא עצמאי יותר ונזקק פחות לעזרה. להפחתת סיכון לנפילה מומלץ להניח על רצפת המקלחון שטיח גומי או סיליקון.
ואם אין מקלחון? אפשר להתקלח באמבטיה בעזרת קרש ייעודי. כדי להיכנס לאמבטיה נדרש שיווי משקל ברמה גבוהה יחסית: להעביר רגל אחרי רגל תוך עמידה קצרה על רגל אחת. אם מלבישים קרש רחצה לרוחב האמבטיה, אפשר לשבת עליו ולהכניס רגל אחר רגל.


 לחצן מצוקה


התאמה קריטית למקלחון/אמבטיה (בייחוד אם נמצאים בחדרים נפרדים) וגם לחדר השירותים היא לחצן מצוקה. המטרה היא שאם הקשיש נופל חלילה הוא יוכל להזעיק עזרה מיידית. בהקשר זה אציין שאם מישהו מההורים, מהסבים או מהשכנים נופל, אנא אל תנסו להרים אותו בעצמכם, אלא הזעיקו עזרה כדי למנוע החמרת נזק או נפילה חוזרת.


 
ד.    הנגשת חדר השינה


כדאי להתקין ידית תמיכה לצד מיטתו של הקשיש כדי להקל עליו את הקימה מהמיטה. יש לוודא שבין המיטה לקיר יש מרחק סביר המאפשר גישה פיזית לידית התמיכה. רצוי להרחיק חפצים גדולים ולא נחוצים המגבילים את התנועה, ועם זאת יש לשמור בקרבת מקום חפצים הדרושים לקימה בטוחה: שידה קטנה שבה משקפי ראייה, מכשירי שמיעה, מנורת לילה (ליד שקע), נעליים סגורות וכו'.
במידה שהקשיש סיעודי ובעצם זקוק לעזרה רבה כדי לנוע במיטה ולקום ממנה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בעניין הנגשת המיטה: לשקול להוסיף משאבה ומזרן אוויר למניעת פצעי לחץ; מיטת בית חולים מתכווננת ו/או משולש [טרפז] לעזרה בקימה מהמיטה.


ה. הנגשת החדר הכי אהוב בבית – המטבח


את החפצים שאינם בשימוש יום-יומי רצוי למקם למטה ולמעלה, ואילו את הכלים השימושיים – בגובה בינוני. בעת בישול ואפייה רצוי להפעיל טיימר, כדי שלא להסתכן בשכחה ובשרפה.


 
ו.       נגישות בבית פרטי – מדרגות


יש להתקין מעקה חיצוני, רצוי בשני הצדדים. אם יש מעקה בצד אחד בלבד, יש להיעזר במקל ביד הפנויה, או להתקדם בהליכה צידית – כששתי הידיים על אותו מעקה. כשנדרשת הורדה או העלאה של אביזר עזר מסיבי, כגון הליכון, יש לבקש עזרה ממי שנמצא בבית. אם הקשיש מתנייד בכיסא גלגלים, יש להתקין רמפה תקנית או מעלון. כמובן, גם בבית משותף יש מדרגות בין הקומות, ואז יש לפעול מול ועד הבית להנגשה אפשרית.


מה דרוש לשם התאמת אביזר עזר לניידות? 


ייתכן שיש צורך בהתאמת אביזר עזר לניידות כדי לנוע מחדר לחדר או מחוץ לבית. פיזיותרפיסט יקבע שיש צורך בהתאמת אביזר עזר לניידות, על סמך דיווחים של המטופל על נפילות קודמות, על סמך מצבו הרפואי של המטופל ועל סמך תוצאות של אבחון שיווי משקל, למשל: DGI, TIME UP AND GO, ROMBERG TEST ועוד.

 

  יש מגוון פרמטרים להתאמת האביזר:

1. דרגת קושי-

 
מקל נקודה ישמש אנשים עצמאים יחסית. מקל ארבע נקודות נדרש כשנדרשת תמיכה משמעותית יותר (קביים מקובלים פחות בגיל השלישי). הליכון ו/או כיסא גלגלים יתאימו למצב שבו שיווי המשקל לקוי במידה משמעותית. אם האדם חולה במחלה כרונית פרוגרסיבית, יש לעקוב אחר המצב, ועם הזמן לכוון לשימוש בהליכון או בכיסא גלגלים. ככל שהאדם יציב פחות נדרש לו הליכון כבד יותר, עם בסיס תמיכה רחב. ככל שהאדם יציב הוא יכול להשתמש בהליכון קל ותנועתי (עם גלגלים או עם מחליקיים), המאפשר מעברים חלקים ומהירים יחסית.

2. התאמת מנוף


בעניין התאמת מנוף, היד אינה קלה על ההדק, מכיוון שהמנוף גורע משמעותית מביצוע עצמאי של מעברים. התאמה של מנוף תיעשה על ידי פיזיותרפיסט שיגיע הביתה, ותהיה רלוונטית במצבים אלו בלבד: עודף משקל קיצוני, תפקוד מוטורי דל בגלל ניוון שרירים, שיתוק וכדומה, וכן במצב של חוסר שיתוף פעולה מוחלט.


3. התאמת גובה האביזר

 

הידית תהא בגובה שורש כף היד של הקשיש בעודו עומד זקוף על כפות רגליו והמרפק כפוף מעט.


4. התאמה בהתאם לבית



טרם הזמנת כיסא גלגלים או הליכון יש למדוד את רוחב המסדרונות, מפתני החדרים ופתח המעלית. במדידה זו יש להביא בחשבון את רוחב המסדרון פלוס אופציה של מלווה או מטפל שיתמוך פיזית בקשיש בעת ההליכה.
לסקירת כיסאות הגלגלים המוצעים להשאלה ב'עזר מציון' לחצו כאן 


5.   התאמה לפי משקל


יש לשים לב שההליכון/מושב כיסא הגלגלים רחב מספיק ומאפשר לקשיש לעמוד/לשבת בתוכו. ככל שלקשיש מבנה רחב ומלא, הוא זקוק להליכון/כיסא רחב, וכן להפך.



6.  התאמה לפי תחושות הקשיש ומצבו הקוגניטיבי



יש קשישים המתביישים להשתמש במקל לניידות. במקרה כזה אפשר להציע מקלות נורדים המשדרים ספורטיביות. כמו כן יש קשישים המתקשים להבין כיצד להשתמש בבטחה באביזר עזר כלשהו. במקרה כזה מומלץ לשקול שימוש באביזר אחר או לתדרך בן משפחה ו/או מטפל.


7.  הדרכה

 

כל אביזר דורש הדרכה: איך ללכת, איך לעלות ולרדת במדרגות, איך להכניס את האביזר לרכב, איך לבדוק את הסוליות (כיצד לזהות בלאי) וכו'. אין לוותר עליה.

 

 

מה דרוש לשם קבלת בלון חמצן ומחולל חמצן?


אצל אנשים הסובלים ממחלת ריאה כרונית (סיסטיק פיברוזיס, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית) או מאי ספיקת לב קשה/סרטן ריאות גרורתי, עלולה להיווצר היצרות של הסמפונות – הצינורות המובילים את החמצן לדם ולכל רקמות הגוף. כתוצאה מכך חולים אלו סובלים מקוצר נשימה (כאילו אין אוויר), משיעול טורדני, מליחה ומהתעייפות מכל מאמץ קטן, אפילו הליכה מהסלון למטבח. אצל מטופלים עם מחלת ריאות יש ירידה בריווי החמצן בדם (סטורציה), כלומר אחוז ההמוגלובין הקשור לחמצן מתוך כלל ההמוגלובין בדם. ערך תקין הוא 100%-95%; אם הערך הוא 95%-92% נדרש מעקב, וערך הנמוך מ92%-90% נחשב מסכן חיים. את הסטורציה מודדים במכשיר אוקסימטר המתלבש על האצבע.

 

סטורציה נמוכה

 


אם הסטורציה נמוכה מ–90%, על רופא ריאות מהקופה או על הרופא באשפוז בבית חולים או בשיקום מוסדי, להנפיק מכתב עבור קופת החולים. הרופא נותן הנחיה לטיפול בחמצן, כולל מינון ומשך זמן הטיפול ביממה, ובהתאם לכך קופת החולים מספקת למטופל חמצן,
למטופל שצורך חמצן במינון גבוה ו/או ברוב שעות היום יינתן בדרך כלל מחולל חמצן (מכשיר חשמלי המרכז אוויר עשיר בחמצן מהאוויר שבחוץ). המחולל מגיע בתצורה נייחת, לשוהים בבית, ונוסף עליו ניתן בלון חמצן לגיבוי (מכל כבד המכיל חמצן דחוס – זו תרופה לכל דבר).

 

 שילוב של פיזיותרפיה נשימתית

 

במקביל לטיפול בחמצן, טיפולי פיזיותרפיה נשימתית עשויים להקל את הסימפטומים: טיפולים אלו כוללים טיפול מנואלי (ידני) הכולל טכניקות להגדלת נפחי הנשימה ולהוצאת ליחה תקועה, תרגול מותאם אישית לשיפור סיבולת לב-ריאה (יכולות אירוביות) והדרכה הכוללת אסטרטגיות להתמודדות עם קוצר נשימה (רכינה לפנים וקיבוע הגפה העליונה) והתאמת אביזר עזר לניידות, תוך התחשבות בנשיאת המחולל.


  אילו גופים עשויים לסייע בהנגשת הבית לקשישים?


1.  קופת חולים 


יש לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה ליחידה לביקורי בית לשם הנגשת דיור.
פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק יישלח מטעם היחידה אל בית הקשיש. הוא ישוחח עם הקשיש ועם בני משפחתו, כדי להבין את הצרכים, יערוך בדיקה פיזיקלית ובדיקה תפקודית, ובהתאם לתוצאות ימלא טופס ייעודי הכולל את ההמלצות הנוגעות להנגשת הבית. עם קבלת האישור מקופת החולים, יופנה המטופל לקבלת ציוד מספק/ים מורש/ים על פי ההמלצות שיצורפו. 


2. משרד הבריאות

כסאות ממנועים, זחלילים - מעלי מדרגות ניידות, מערכי תקשורת חליפית.

תהליך הבקשה הינו מול קופת החולים או ישירות מול משרד הבריאות לאחר המלצת פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק מטעם קופת החולים.

למידע נוסף באתר משרד הבריאות או באתר כל זכות.


3. ביטוח לאומי


יש לפנות לרופא המשפחה לקבלת מכתב סיכום רפואי, הכולל גם את ההמלצות של הפיזיותרפיסט/המרפא בעיסוק. את המסמך הזה, כולל כל מסמך המעיד על החמרה בתפקוד, יש להגיש לביטוח לאומי.


4. משרד השיכון


את המלצות הפיזיותרפיסט/המרפא בעיסוק, עם הצעת מחיר של קבלן ביצוע, מעבירים למשרד השיכון באמצעות טופס מקוון.


5.   משרד התחבורה 


משרד התחבורה הוא כתובת לסיוע בכל הקשור לרכב מותאם (כולל מעלון), תו נכה וקביעת חניה פרטית לפי מספר הרכב.

במחלקת השאלת ציוד של 'עזר מציון' תוכלו לקבל בהשאלה ללא תשלום את מגוון אביזרי העזר הנחוצים לקשיש. זאת לתקופה מוגבלת, עד קבלת הציוד הקבוע. כמו כן תוכלו לרכוש ציוד במחירי עלות.
לחצו כאן לצפייה בקטלוג השאלת ציוד רפואי ושיקומי. 


 
מהם הקריטריונים לקבלת סיוע בהנגשת הבית לקשישים?

 

1. גמלת סיעוד


בדיקה תפקודית הכוללת הסתכלות על שישה תפקודים בסיסיים המכוניםBADL (Basic activity of daily living): התלבשות והתפשטות, רחצה, שירותים (שליטה על הסוגרים), ניידות (הליכה), מעברים ואכילה. כדי שמטופל יוגדר 'סיעודי' ויקבל את העזרה שהוא זכאי לה, עליו להיכשל בביצוע שלוש מתוך שש הפעולות הנ"ל לפחות. כדי שמטופל יוגדר 'סיעודי מורכב', צריך להתקיים גם אחד מתנאים אלו: פצע לחץ בדרגה 3 ומעלה, הנשמה, מתן תרופות דרך הווריד, דיאליזה או גידול. אומנם המבחן הזה אינו נעים אך הוא משמש מדד לעצמאות של המטופל ולזכאויות הנובעות ממנו (אחוזי נכות, פטור מתור, עובד זר וכו'). את הבדיקה יערוך מעריך מטעם ביטוח לאומי, שיגיע לבית המטופל.
ניתן להיעזר ב'עזר מציון' לקבלת ייעוץ וליווי אישי למיצוי זכויות בגיל השלישי.


2. מעל גיל 90


אפשר לפנות לגריאטר במקום למעריך מטעם ביטוח לאומי.


 
לסיכום: 


מאמר זה ממחיש את חשיבותה הרבה של הנגשת הבית בעבור קשיש החוזר מאשפוז, כדי לייצר לו סביבה בטוחה, נוחה ומאפשרת. אנא פעלו מבעוד מועד: שאלו בשביל ההורה את האביזרים שצוינו לעיל, בהתאם למצבו, ופנו לרופא המטפל בקופת החולים. הרופא יפנה אתכם ליחידה לביקורי בית, והיא תתאם בעבורכם ביקור בית של פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק, להשלמת ההנגשה, כדי שהיא תותאם אישית לצרכים, ליכולות ולרצונות של המטופל.

 

בריאות איתנה,
שירלי פופילסקי, פיזיותרפיסטית

כותבת המאמר, שירלי פופילסקי, היא פיזיותרפיסטית בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, ברישיון משרד הבריאות. לשעבר פיזיותרפיסטית במכון ד.ק.ל פיזיותרפיה מתקדמת בע"מ. כיום פיזיותרפיסטית במרכזי יום לקשיש מטעם עמותת מטב ומבצעת ביקורי בית במרכז, באופן פרטי.

הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל מידע על פעילות עזר מציון? הירשמו לניוזלטר שלנו

ידע שנותן כוח מאמרים וכתבות

דמנציה - תסמינים, אבחון וטיפול

מהי דמנציה? הסימנים המוקדמים וכיצד מאבחנים? הכירו את גורמי הסיכון ואת העקרונות המובילים בטיפול בבני משפחה עם דמנציה.

טובות השתיים- על לאה מטפלת לקשישים ופאני| עזר מציון

טובות השתיים- על לאה מטפלת לקשישים ופאני, על ילדותן, הדברים שהן אוהבות לעשות יחד, ומה איתן עכשיו, במצב מלחמה. בואו לראות מקרוב למה לקחת מטפל סיעודי ישראלי דרך עזר מציון>>
אנחנו עובדים בלהציל חיים