התמודדות נפשית של בני הגיל השלישי בעקבות המצב הביטחוני

למה התמודדות נפשית בעקבות המצב הביטחוני מאתגרת כל כך בגיל השלישי 

בני הגיל השלישי שחיים במדינת ישראל, כבר עברו מלחמה או שתיים. חלקם ניצולי שואה או חוו אנטישמיות שגרמה להם לעלות ארצה, וחלקם נולדו כאן, וחוו את מלחמות העבר של המדינה. הנושא של התמודדות עם המצב הביטחוני לא חדש להם, אבל לעבור אותו בתור בן אדם מבוגר, זה אחרת.
קודם כל, במידה ואת המלחמות הקודמות בני הגיל השלישי עברו בצורה לא קלה, עם טראומות כאלו ואחרות, זה בהחלט יכול להקשות על המצב. ומעבר לכך, ככל שהם מבוגרים יותר, יש להם יותר מה לאבד. יש להם נכדים חיילים לדאוג להם, ילדים ובני משפחה שמפוזרים במקומות שונים בארץ. ככל שהאדם מתבגר, הוא מודע יותר לכך שיש לו מה להפסיד ולאבד, ולאסונות שיכולים ליפול עליו, ולכן החששות מתגברים.

איך ניתן להתמודד נפשית עם המצב הביטחוני בגיל השלישי

חשוב לדעת לזהות האם ישנה בעיה. בדרך כלל, כמו אצל כל בני האדם, גם אצל בני הגיל השלישי ניתן להבחין שהם נמצאים במצב נפשי מורכב דרך שפת גופם והתנהגותם.
בנוסף, ישנם סימנים גופניים שונים כמו מתח בשרירים, חוסר שינה, חוסר תיאבון או להיפך תיאבון מוגבר, התכנסות בעצמם, כאבים פתאומיים, בכי. כל אלו יכולים להעיד על כך שהאדם נמצא במצב מורכב וזקוק לעזרתנו. 

להגביל צריכת חדשות

קודם כל, חשוב להגביל את כמות הזמן שהאדם יושב מול החדשות. זהו טיפ חשוב שמתאים לא רק לגיל השלישי, אלא לכולנו. לכולנו יש נטייה להיצמד לחדשות במצבי חירום, בין אם מדובר בצורך להיות מחוברים ומעודכנים במה שקורה, ועד תחושת אשמה כאשר מתנתקים, כי אנשים הנמצאים בשטחי העימות לא יכולים להתנתק, ולכן זה לא בסדר אם אנחנו נתנתק. אבל כמובן שמדובר בתחושות שאינן נכונות.
למרות שחשוב להיות מחוברים למה שקורה, חשוב לתת לנפש מקום להתאושש, להתעסק גם בדברים חיוביים ולחזור לשגרה, פשוט בכדי שלא נקרוס נפשית. בסופו של דבר, הצפייה שלנו בחדשות לא משנה את הסיטואציה שקורית בחוץ. לכן חשוב להגביל את שעות צריכת החדשות ביום. לא צריך להתנתק לגמרי, אבל אפילו לכמה שעות, זה מספיק.

סביבה תומכת

אף בן אדם לא רוצה להיות לבדו, בעיקר כשקשה לו. הרבה פעמים ההתמודדות נפשית הופכת להיות פשוטה יותר כשאנשים קרובים עוזרים לשאת את העול. חשוב להקשיב, אולי אפילו לנסות לדובב את האדם ולדבר איתו על חוויות העבר שלו, על הדברים שעזרו לו להתאושש במלחמה הקודמת שעבר, על המשאבים שנתנו לו כוח אז, ואולי יכולים לסייע לו גם היום.
בשיחות מסוג זה חשוב לתת דגש על משאבים טובים, עזרה, ומציאת נקודות שיכולות להרים את האדם למעלה, יחד עם רגישות, ומתן לגיטימציה למצב שבו האדם נמצא. לעיתים קרובות, עולה השאלה האם להסתיר מידע. האם להסתיר מסבא או סבתא שהנכד שלהם נלחם במקום מסוכן, או שחס וחלילה נפצע? תלוי מאד במצב הבריאותי והנפשי של הקשיש עצמו. לרוב, סודות הם לא דבר טוב. הם מקשים והרבה פעמים האדם מרגיש שמסתירים ממנו משהו, ורק מרגיש גרוע יותר. לכן עדיף להימנע מלשקר ולהעמיד פנים. 

פעילות גופנית

ישנם מחקרים רבים שמראים את ההשפעה הגדולה שיש לפעילות גופנית על מצבנו הגופני ועל המצב הנפשי ומצב הרוח שלנו. הרבה פעמים כשמרגישים רע, אין כוח לזוז, אבל כאשר מחליטים לזוז, מרגישים הרבה יותר טוב. טיפ זה יכול להועיל בכל פעם שמצב רוחנו קצת ירוד, ובעיקר במצבים מסוג זה, כשחשים תחושות מחניקות של פחד וכאב. מומלץ לקום, לחלץ איברים, לנתק את העיניים מהמסך ולנקות את הראש, כך פעילות גופנית יכולה מאוד להקל עלינו. 

טיפול רגשי להתמודדות נפשית עם המצב הביטחוני

לעיתים מצב ביטחוני מורכב הופך את הקרבה למסובכת יותר. כאשר אנשים מפונים מביתם או נמצאים במצב של אזעקות תכופות, לצאת מהבית בכדי לעזור לאדם קרוב, או לצאת ולעשות פעילות גופנית בחוץ ולנשום. ולפעמים כל אלו פשוט לא עוזרים, גם אם ממש מנסים, אין את הכלים לסייע לאחרים בשעת מלחמה, ולכן צריך לזהות את הבעיה ולפנות לעזרה מקצועית, כדי להקל על המצב. בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, חשוב לדעת שטיפול נפשי הוא לא בושה. להפך, להודות במצוקה ורצון בקבלת עזרה זהו אומץ אמיתי, שיש להתגאות בו. 

לסיכום

לנו בעזר מציון יש מעטפת נרחבת לגיל השלישי, הכוללת גם טיפולים נפשיים מותאמים, במקרה הצורך, קו ייעוץ חירום נפשי שעובד מסביב לשעון, ועוד. התקופה הזו לא קלה לאף אחד, אבל לא צריך לעבור אותה לבד.