דמנציה היא שם כולל לקבוצת מחלות המתאפיינות בפגיעה בתפקודי המוח, בשינויים בהתנהגות ובירידה בתפקוד. אבחנה של דמנציה ניתנת כאשר קיימת פגיעה ניכרת ומשמעותית ביכולותיו של האדם, במידה שגורמת לו קשיים בתפקוד היום-יומי. לעיתים מופיעה ירידה בזיכרון ללא פגיעה בתפקוד. במצב כזה, לרוב לא תתקבל אבחנה של דמנציה אלא של ירידה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment). כמחצית מהאנשים שאובחנו עם M.C.I יפתחו בהמשך החיים אחת ממחלות הדמנציה.
במדינת ישראל יש כ-150,000 אנשים עם דמנציה. שכיחות המחלה בקרב בני ה-60 היא 1%, והיא מוכפלת בכל חמש שנים של גיל, כך ששליש מבני ה-85 ושני שלישים מבני ה-90 מתמודדים עם דמנציה. העלייה בשכיחות המחלה קשורה לעובדה שתוחלת החיים מצויה בעלייה מתמדת. הנתונים מלמדים שסביר להניח שרוב האנשים יטפלו במהלך חייהם באדם עם דמנציה ממעגל חיים קרוב.
ישנם כמה סוגים של דמנציה. הנפוץ ביותר הוא דמנציה מסוג אלצהיימר. כ-60% מחולי הדמנציה מאובחנים עם אלצהיימר. המחלה נגרמת על ידי הרס של תאי המוח, והיא מחמירה בהדרגה. בדרך כלל ההידרדרות איטית וממושכת והאבחנה מתקבלת כשנתיים-שלוש לאחר תחילת המחלה.
גורמי סיכון לדמנציה (ע"פ ארגון הבריאות העולמי). לאחר שנמצא כי הטיפול התרופתי בדמנציה גורם תופעות לוואי רבות ויעילותו חלקית, פרסם ארגון הבריאות העולמי בשנת 2019 שנים-עשר גורמי סיכון בעלי פוטנציאל להיות הפיכים. אם נטפל בכל גורמי הסיכון הללו נוכל לדחות כ-40% ממקרי הדמנציה.
מתי צריך להתחיל לדאוג?
במחלות הדמנציה עשויים להופיע מגוון סימפטומים שכדאי לשים לב אליהם:
אובדן זיכרון לטווח הקצר. הזיכרון האנושי הוא היכולת לקלוט מידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו בעת הצורך. בשלבים הראשונים של מחלת הדמנציה נפגע הזיכרון לטווח הקצר, ואילו הזיכרון לטווח הארוך נשאר שמור עד לשלבים מתקדמים הרבה יותר. הפגיעה בזיכרון לטווח הקצר גורמת חזרתיות רבה על שאלות ופעולות.
קושי במילוי מטלות מוכרות. כאשר האדם מתקשה בפעולות יום-יומיות שהוא מורגל בהן, כגון הלבשה, רחצה ואכילה.
בעיות שפה ותקשורת. אדם עם דמנציה עלול לשכוח מילים פשוטות או להחליפן במילים לא מתאימות. בשלבים מתקדמים של המחלה, המשפטים עשויים להיות לא מובנים.
חוסר התמצאות בזמן ובמקום. אנשים עם דמנציה סובלים מבלבול בזמנים ומחוסר יכולת להתמצא במרחב. קושי זה עלול לגרום להם לאבד את דרכם.
שיפוט לקוי. מחלת הדמנציה פוגעת בכושר השיפוט של האדם, וכתוצאה מכך קבלת ההחלטות שלו עשויה להיות לקויה.
בעיות בחשיבה מופשטת. אנשים עם דמנציה מתקשים מאוד בפעולות חשבון פשוטות. ככל שהמחלה מתקדמת היכולת פוחתת עד שהיא נעלמת.
שינויים במצב הרוח וההתנהגות. ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בדמנציה היא אפתיה. הדבר בא לידי ביטוי בצמצום המנעד הרגשי, בירידה בסקרנות, בעניין ובנכונות להשקיע מאמץ מחשבתי, וכן בחוסר יכולת להניע לפעולה אף שקיימת היכולת הפיזית. חרדה, אי-שקט ותוקפנות (מילולית ואף פיזית) אופייניים גם הם.
שינויים באישיות. בתוך פרק זמן קצר עשויים להתרחש שינויים קיצוניים במצב הרוח של האדם עם הדמנציה, והוא עלול להיות מבולבל, רגזן וחשדן.
אובדן יוזמה, פסיביות. ככל שמחלת הדמנציה מתקדמת, היוזמה של האדם הולכת ופוחתת. חולה דמנציה זקוק לעידוד רב כדי להיות פעיל.
קושי בתפקוד יום-יומי. לרוב, הירידה הראשונית בתפקוד מתבטאת במטלות מורכבות כגון נהיגה, ניהול כספים, לקיחת תרופות, קניות, ורק בשלבים מתקדמים יותר נפגע התפקוד הבסיסי, כגון אכילה והלבשה.
איך נדע אם התסמינים המופיעים אכן מצביעים על דמנציה?
חשוב לדעת שהפתולוגיה במוח מתחילה כ-15 שנה לפני שנראה ביטוי קליני למחלה. כלל ראשון באבחון הוא להקשיב למטופל. גם הדברים שהוא אינו יודע מלמדים על מצבו. האבחון כולל בדיקות דם ושתן, בדיקות דימות של המוח ומבחנים קוגניטיביים, תפקודיים והתנהגותיים מהימנים ותקפים כגון: Mini Mental, Moca. כאמור, אבחנה של דמנציה ניתנת רק כאשר יש ירידה קוגניטיבית שגורמת ירידה תפקודית. אחד האתגרים באבחון הוא העובדה שלפעמים מופיעים סימנים התנהגותיים (אי-שקט, חרדה, דיכאון) לפני סימנים קוגניטיביים, ואז אבחנת הדמנציה עלולה להתעכב, מפני שהסימפטום הראשון לא היה קוגניטיבי. בסופו של דבר האבחנה מתקבלת משילוב של בדיקת דימות של המוח, מבחנים קוגניטיביים ושיחה עם המטופל ובני המשפחה.
בבואנו לטפל באדם עם דמנציה ישנם כמה עקרונות שצריכים לעמוד לנגד עינינו:
כבוד האדם וטובתו.
תמיד חשוב לזכור שאדם עם דמנציה הוא עולם ומלואו ואישיותו אינה מוכתבת רק ממחלת הדמנציה.
עידוד לעצמאות בפעולות היום-יום.
הכלל המנחה הוא לאפשר לאדם עם דמנציה לתפקד כמיטב יכולתו תוך מתן עזרה/תמיכה באופן מושכל. כך הוא ימשיך להרגיש פעיל ועם זאת לא יסכן את עצמו. במידה שהוא מגלה קושי בביצוע משימה כלשהי, כדאי לנסות להקל עליו את ביצוע המשימה ולא לשלול ממנו את העשייה.
שימוש בזיכרון לטווח הארוך.
מאחר שבשלבי המחלה הראשוניים נפגע הזיכרון לטווח הקצר, מומלץ מאוד לעשות שימוש בזיכרון לטווח הארוך ולייצר שיח על נושאים מעברו של חולה הדמנציה: בית ילדותו, סיפור עלייתו ארצה וכדומה.
תקשורת מתאימה.
דמנציה על סוגיה השונים עשויה לגרום אובדן הדרגתי ביכולתו של האדם לתקשר. אנשים הסובלים מדמנציה מתקשים בביטוי מחשבותיהם ורגשותיהם וכן בהבנת אנשים המדברים איתם.
ככל שהמחלה מתקדמת, בני המשפחה המטפלים באדם עם דמנציה עשויים להתמודד עם מגוון רחב של התנהגויות מאתגרות, החל בחזרה בלתי פוסקת על שאלות ובקושי בביצוע פעולות יום-יומיות, המשך בהתנגדות לרחיצה ובקשיים באכילה ובשינה, וכלה בהזיות, בחוסר שקט ובחרדה. ככל שהמחלה מתקדמת החולה מאבד את עצמאותו וזקוק לעזרה מוגברת עד צורך בהשגחה מלאה לאורך שעות היממה. העומס הטיפולי הפיזי והרגשי המוטל על בני המשפחה הולך וגדל.
יש מגוון דרכים להתמודד עם אתגרי מחלת הדמנציה. אנו מזמינים אתכם, בני המשפחה המטפלים, ליצור איתנו קשר במרכז 'ציפורה פריד' ולקבל מענים פרקטיים להתמודדות, לתמיכה ולסיוע לאורך שנות המחלה.
דמנציה היא שם כולל לקבוצת מחלות המתאפיינות בפגיעה בתפקודי המוח, בשינויים בהתנהגות ובירידה בתפקוד. מחלת האלצהיימר היא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה – כ-60% מחולי הדמנציה מאובחנים עם דמנציה מסוג אלצהיימר.
חשוב לדעת שהפתולוגיה במוח מתחילה כ-15 שנה לפני שנראה ביטוי קליני למחלה. האבחון כולל בדיקות דם ושתן, בדיקות דימות של המוח ומבחנים קוגניטיביים, תפקודיים והתנהגותיים כגון Mini Mental ו-MoCA. אבחנה של דמנציה ניתנת רק כאשר יש ירידה קוגניטיבית שגורמת לירידה תפקודית משמעותית.
מומלץ לעשות שימוש בזיכרון לטווח הארוך ולייצר שיח על נושאים מעברו של החולה – בית ילדותו, סיפור עלייתו ארצה ועוד. בתקשורת היומיומית חשוב לזכור שאנשים עם דמנציה מתקשים בביטוי מחשבותיהם ורגשותיהם. ככל שהמחלה מתקדמת, כדאי לפשט את שפת הדיבור, לקצר משפטים ולהיות סבלניים.
מרכז ציפורה פריד מלווה את בני המשפחה המטפלים לאורך כל שנות המחלה, תוך שמירה על סודיות מלאה. המרכז מציע: פגישות ייעוץ וליווי רגשי, סיוע במיצוי זכויות, טיפולים פרטניים וקבוצות תמיכה, כלים להתמודדות עם התנהגויות מאתגרות, מועדונים חברתיים לחולי דמנציה בשלבים הראשוניים, וכן מענה לחולי דמנציה צעירים.
בשלבים הראשונים של מחלת הדמנציה עשויים להופיע: אובדן זיכרון לטווח הקצר וחזרתיות על שאלות ופעולות, קושי במילוי מטלות יום-יומיות מוכרות, בעיות שפה ותקשורת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, שיפוט לקוי ושינויים במצב הרוח ובהתנהגות. חשוב לדעת שהופעת חלק מהתסמינים אינה מעידה בהכרח על דמנציה – תנאי הכרחי לקביעת המצב הרפואי הוא אבחון מקצועי אצל נוירולוג או גריאטר.
על פי ארגון הבריאות העולמי (2019), טיפול בגורמי הסיכון ההפיכים יכול לדחות כ-40% ממקרי הדמנציה. גורמי הסיכון כוללים: חוסר בפעילות גופנית, תזונה לא בריאה, בידוד חברתי, חוסר פעילות מנטלית, צריכת אלכוהול מופרזת, עישון, וכן מצבים רפואיים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה והשמנת יתר.
סל השירותים של מרכז ציפורה פריד ניתן ללא תשלום, למעט השתתפות במועדונים החברתיים לחולי דמנציה, הכרוכה בתשלום סמלי.
1-800-80-20-30השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
אנו משתמשים בעוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות לצורך הפעלת האתר, ניתוח שימוש, שיפור חוויית הגלישה והתאמת תכנים ושירותים להעדפות הגולשים. חלק מהעוגיות חיוניות לתפעול האתר, ואחרות נועדו למטרות סטטיסטיקה, שיווק או התאמה אישית. לחיצה על 'אישור' היא הסכמה לשימוש בכל סוגי העוגיות כמפורט במדיניות הפרטיות שלנו. בכל עת אפשר לשנות את הגדרות העוגיות באמצעות לחיצה על 'ניהול הגדרות'. למדיניות הפרטיות >
