בונים מחדש: המסע המרגש של מאור כהן עם פצועי מלחמה

כולם מכירים את רס"ן (במיל') מאור כהן 'איש הלגו' של 'עזר מציון'. מדי יום ביומו הוא מבקר ילדים חולי סרטן ומעניק להם ערכות לגו יצירתיות ומאתגרות. בזכותן הם מסיחים דעת מהמחלה ונהנים מרגעים של שלווה ויצירה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מאור פוקד גם את מחלקות השיקום של החיילים, ובעזרת ערכות הלגו שהוא מחלק הוא מסייע להם בתהליך השיקום, משמש להם אוזן קשבת ובונה איתם יחד חלומות על חזרה מיטבית לשגרה.

שעת לפני הצהריים בבניין 'חוזרים לחיים' בבית החולים שיבא, תל השומר. בלובי מתאספים פצועים בתהליכי שיקום. בין פיזיותרפיה לריפוי בעיסוק, בין בדיקה אצל רופא לריפוי בדיבור, הם מנהלים כאן את חיי החברה שלהם – צוחקים, מבלים, מנגנים וגם – בונים בלגו. 'איש הלגו', רס"ן (במיל') מאור כהן, יושב ומשוחח עם כפיר זר. זר, בן 25, נשוי ואב לילדה, חווה את המלחמה החל מיומה הראשון. הוא תושב שדרות והסתגר עם משפחתו בממ"ד בשעה שהמחבלים פשטו על העיר. בהמשך הם פונו למלון בירושלים. בסוף נובמבר הוא גויס והצטרף לחיל השריון בעזה. "נכנסו לעזה ופעלנו במתחם בית החולים שיפא. יצאנו ל-48 שעות וכשחזרנו נשלחנו לחאן יונס. חלפו רק שעתיים מהכניסה כשמחבלים יצאו ממנהרה וירו עלינו rpg. מייד איבדתי את ההכרה, ומהר מאוד הגעתי לסורוקה". הפגיעה של זר הייתה קשה. הצד השמאלי של גופו נפגע, והגזים הרעילים ששאף בטנק פגעו אנושות בריאות שלו. נוסף על כל אלו הוא נדבק בפטרייה. כפיר הועבר לבית החולים אסף הרופא וחובר למכונת הנשמה. לאחר שמצבו יוצב הוא קיבל את ריאותיו של רס"ן דור זימל, שנפל בקרב, וזכה להשתלת ריאות בבית החולים שיבא, תל השומר. 

הלגו ככלי לשיקום חיילים

כשהחל השיקום שלו הוא גילה את הלגו ואת כוחו המרפא. "מהפציעה נפגעו לי גם העיניים, וכשהגעתי לכאן וראיתי המון חבר'ה בשיקום בונים בלגו ויוצרים דברים מדהימים, אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאצליח בזה, כי גם הראייה וגם המוטוריקה העדינה שלי היו פגועות. אבל מאור קלט אותי ולא ויתר לי. בהתחלה עשיתי הכול לאט לאט, בניתי דברים קטנים, ומאור כל הזמן דאג לספק לי ערכות. בהמשך עברתי מלגו פשוט לערכות מאתגרות. זה הריפוי בעיסוק הכי טוב שיש. עובדים על המוטוריקה, על הפעלת האצבעות, על הריכוז. אני רוצה להודות לו על זה, ולכל התורמים שמסייעים לדבר הזה לקרות. לכל שקל יש ייעוד, והכול מגיע למי שצריך". 

טיפול דרך בנייה בלגו: חוויות מהשטח

עומר עם שלם, בן 30, נשוי פלוס אחד, נפצע בשישה-עשר בינואר כשרכב האמר שבו נסע בשיירה בעזה התהפך, ורגלו השמאלית של עומר נלכדה מתחת הרכב הכבד. הוא פונה בדחיפות לבית חולים ועבר עשרה ניתוחים כדי להציל את רגלו. בדרך הספיק לפתח זיהום, ובבית החולים ייצבו את מצבו. כבר שבעה חודשים הוא מאושפז, ומדי פעם יוצא הביתה להתרעננות. ההיכרות שלו עם איש הלגו החלה כשמאור ביקר אותו והעניק לו ערכת לגו קטנה. אחרי שהתאמן 'בקטנה' העלה אותו מאור לדרגת מקצוען והעניק לו מסוק מלגו להרכבה. "זה תפס אותי. זו אחת הערכות הכי מאתגרות שיש. מצאתי את עצמי יושב ובונה עד שתיים בלילה במשך כמה ימים. מאז זה הפך לסיפור אהבה. אני בונה הרבה ערכות. זה הכיף שלי בתוך המצב הזה. זה מכניס אותי לרוגע". לא מזמן הוא מצא את עצמו טרוד במחשבות בשעת לילה מאוחרת, וכדי שלא להעיר את הישנים, הוא פשוט נכנס לחדר היחיד המואר בלילה – חדר האמבטיה, וישב ובנה עד ארבע לפנות בוקר, ורק אז נכנס למיטה ונרדם. "בעיניי זה משהו טיפולי ממש, ודאי למי שחווה פגיעה כלשהי בידיים, אבל גם למי שלא. בנייה בלגו משלבת יצירתיות, רוגע, שלווה, מוטוריקה עדינה ועוד". את מאור איש הלגו הוא רואה כחלק מהצוות הרפואי. "הוא מבקר אותנו ופשוט מרים כאן את המחלקה. אפשר לבוא לכאן ולראות אנשים יושבים יחד, בונים בלגו, מפצחים את הערכה. זה כיף גדול ואור במצב שאנו נמצאים בו, והכול בזכות מאור ו'עזר מציון'". העוגן המשמעותי שלו הוא הודיה אשתו והמשפחה. "היא מצליחה להחזיק אותי, לשמור עלי בתוך כל הקשיים, ואני מודה לאלוקים שבחרתי בה לעבור את החיים האלה יחד". יממה לפני פגישתנו הוא חגג 30 במסיבה בשיקום, עם שאר חבריו למסע הריפוי.

עומר סיים לימודי פיזיותרפיה לאחרונה ממש, וכמומחה בתחום הוא משתדל לזרום עם הטיפול בו ולא להעיר יותר מדי הערות. בקרוב יסגור מעגל ויתחיל לעבוד בשיבא כפיזיותרפיסט בהתנסות. "זה יקרה אחרי החגים, ואני ממש מתרגש מזה. במישור האישי אני מחכה לחזור לשגרה, לחזור להיות בעל ואבא, לחזור לרוץ, הדברים הפשוטים והיום-יומיים".

איש הלגו מסייע לילדים חולי סרטן ועכשיו גם לפצועי מלחמה

ב-8 באוקטובר קיבל כהן שיחת טלפון מעובדת סוציאלית שטיפלה בילד מקיבוץ בארי. היא סיפרה שמחבל הרג את אבא שלו ואת אחותו וגם – דרך לו על הלגו. "ביקרתי את הילד והבאתי לו לגו", מספר כהן, "ופתאום קיבלתי גל של פניות ובקשות להביא לגו למפונים, להביא לגו לילדים שאיבדו בני משפחה. מבול של פניות. הבנתי שאני כמאור לא יכול להתמודד לבד עם כל הפניות האלה, ואני חייב את 'עזר מציון'. התייעצתי עם ד"ר ברכה זיסר והחלטנו שקודם כול אני ממשיך בסיוע לילדים חולי סרטן, עם חוג הלגו אבל גם מסייע בכל מה שצריך בתחום המלחמה.

הלגו מסייע לפצועים להתמודד עם הטראומה הפיזית והנפשית שחוו

"הגעתי לילד שאמא שלו הייתה שוטרת ונרצחה בשבעה באוקטובר, וגם לילדים החטופים שחזרו. קשה לתאר את האור בעיניים שלהם כשהענקתי להם את הערכות. זה היה אי של נורמליות בתוך מצב לא נורמלי.

"ואז קיבלתי פנייה בעניין קצין מ"פ פצוע שמבקש לגו – רס"ן אביתר זיתוני, שנפצע קשה ביום הראשון של המלחמה בכיסופים. הגעתי לכאן ופגשתי אותו, גיבור ישראל אמיתי, והבאתי לו לגו. כעבור שעתיים קיבלתי ממנו הודעה שהוא סיים. הבאתי לו עוד ערכה, מורכבת יותר, והוא סיים אותה למחרת. כך נחשפתי למחלקת השיקום והבנתי שיש כאן משהו אחר". הוא התחיל לבוא למועדון של החיילים בשיקום, בנה איתם יחד בלגו, ותוך כדי דיבר ובעיקר האזין לקשיים שלהם.

"לאט לאט הבנתי שזה עושה משהו לחיילים. הבנייה בלגו מעניקה להם ריכוז, תרפיה, שלווה, סיוע במוטוריקה עדינה ועוד". קולו נשבר כמעט שהוא מספר על חייל שהתקשר אליו באחת בלילה. "הוא אמר לי שהוא לא נרדם וסיפר שהחברים שלו רצים לו בחדר. אמרתי לו: 'תגיד להם שילכו', והוא ענה לי בתשובה ששברה אותי: 'אבל הם מתים'. הגעתי לכאן בשתיים בלילה וישבתי לבנות איתו, ואז זה המשיך עם עוד ועוד חיילים שביקשו שאבנה איתם. פתאום הבנתי שבדיוק כמו בעולם הסרטן, גם אצל החיילים הפצועים הלגו תורם הרבה לעולם הנפש וממלא כאן תפקיד של מרגיע בפוסט טראומה. לא פעם ולא פעמיים קיבלתי באמצע הלילה שיחות מחיילים פצועים שביקשו שאבוא כי הלגו מרגיע אותם. כבר הגענו ליותר ממאתיים חיילים עם הלגו, ואין חייל שזה לא נגע בו. יש חיילים שנכנסים לניתוח קשה ומבקשים שיהיה להם לגו ביציאה ממנו, כדי שיהיה להם מה לעשות, אחרים חשים צורך לשבת לבנות בלילות הלבנים או בין הטיפולים, וכולם בונים ונבנים".

קשר מתמשך עם הפצועים

וכשהם משתקמים ועוזבים את המחלקה, אתם שומרים על קשר?
"אנחנו לא נפרדים, אנחנו ממשיכים את הקשר, כי הלגו הוא רק נדבך אחד בקשר. יש בינינו שיחות עומק ותמיכה. כשחייל מחלים, הוא יוצא לדרך חדשה, כמו ילד חולה שעוזב את המחלקה וחוזר לחיים. זה הכיף הכי גדול וזה נותן כוח להמשיך הלאה בפעילות".