דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לא מצאתם את השירות המבוקש? התקשרו אלינו ונעשה הכול כדי לסייע! 2236*

ויסות חושי- מפתח להצלחה

מהו ויסות חושי וכיצד הוא קשור לקושי בוויסות רגשי? איך מזהים את הקושי ואיך אפשר לסייע?
שם הכותב : אורנה גבריאלי – מרפאה בעיסוק ורכזת מקצועית , שולי אלעזר – מרפאה בעיסוק וצוות מקצועי

גננת יקרה,  

יש לך וויסות חושי?  עיבוד חושי או וויסות חושי? כל כך הרבה מדברים על תחושה, על החושים.  

עכשיו נעשה ביחד קצת סדר במונחים הקשורים לנושא ונבין מה משמעותם.   

 

עיבוד חושי (Sensory Processing) 

 

הוא תהליך נוירולוגי המתרחש אצל כולנו כל הזמן. בתהליך זה המוח מקבל מידע חושי מהגוף ומהסביבה, מפענח ומארגן את המידע, במטרה להגיע להתנהגות מותאמת: לתפקוד יעיל.  

כשהעיבוד החושי של ילד תקין,  הילד פנוי ללמידה, לחקירה, להשתתפות פעילה בפעילויות החשובות להתפתחותו השכלית, חברתית, הרגשית וכמובן - לתנועה ולתגובה מותאמת לסביבה. 

כשתהליך העיבוד החושי משתבש, נוצרים קשיים מכמה סוגים בתפקוד של הילד.  

במאמר זה נתייחס לקבוצת ליקויים אחת:  

ליקויים בוויסות החושי Sensory Modulation Disorder (SMD)  

 

הפרעת ויסות חושי 

 

הפרעת ויסות חושי מאופיינת בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי אחד או יותר.  

הגירוי עשוי להיות גירוי של: תחושה שטחית-מגע, תחושה עמוקה, שיווי משקל/תנועה, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, כאב.   

הקושי מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות מתאימות לדרישות או למקובל. 

 

מה זה ויסות חושי 

כדי להמחיש מצב של ליקוי בוויסות החושי, נדמיין חיישן לגילוי אש הנמצא בתקרת הגן. חיישן זה דומה מאוד לחיישנים המצויים במערכות החוש בגוף. ונדמיין שאותו חיישן נמצא בתקרה של הגן. אם החיישן לגילוי אש תקין, כלומר אם הוא מצפצף רק במקרה שפורצת שריפה, סביר להניח שתעבור שנה שלמה בגן ולא תשמעו אותו. ואולם, מה קורה כשהחיישן משובש? ה"פרשנות" שהוא נותן לגירוי משובשת גם היא. במקרה כזה הוא מפעיל את עצמו גם אם נכנס מבחוץ מעט עשן מהסיגריה של הפועל שבא לתקן משהו בגן. כשמדובר בחיישן של ילד שהוויסות החושי שלו לקוי, הוא למשל חש כאב או מצוקה ממגע בעוצמה שלילדים אחרים אינה מציקה כלל. 

 

ליקוי בוויסות החושי משפיע לא רק על הילד (או גלאי העשן) כי אם גם על סביבתו. כשחיישן האש פועל בלי סיבה, הרעש בלתי נסבל. קשה להתרכז, חלק מהילדים רוצים לצאת לחצר, חלק נעים בחוסר נוחות, אחרים אינם יכולים להתמיד בפעילות של משחק או יצירה ומתקשים להקשיב למפגש. במצב כזה גם את, הגננת, נכנסת למצוקה ורוצה לשים לזה סוף כמה שיותר מהר. 

 

לצערנו, זה מה שחווים ילדים שיש להם קושי בוויסות של גירויים חושיים. כתוצאה מהפרשנות המשובשת של המערכת החושית שלהם, יש מהם שרוצים לברוח, יש שאינם מצליחים להתרכז. גם ילדים אחרים מושפעים מהתנהגותו של הילד, ולעיתים הגננת או ההורה רוצים לשים סוף להתנהגות ומתעלמים בכלל מהקושי. 

 

נסי לדמיין אזעקה שמופעלת שוב ושוב, גם כשאין סכנה! ככה נראים לעיתים החיים של ילד עם קושי בוויסות חושי. גופו מתריע התרעות שווא יום-יום, לילה-לילה וחוזר חלילה. הילד סובל וחייבים לעזור לו. 


קיימים שלושה טיפוסים של ליקויים בוויסות החושי: 

תגובתיות יתר  

מגיבים בעוצמה לכל גירוי תחושתי בתגובה עוצמתית מהירה, וממושכת. בדרך כלל מלווה בתגובה רגשית חזקה.       

תת תגובתיות 

שקטים ופאסיביים, מתעלמים או אינם מגיבים לגירויים בסביבה. 

חיפוש תחושה  

מחפשים כל הזמן תנועה וגירויים תחושתיים עוצמתיים. לא מגיעים לתחושת "שובע", נשארים במצב של חיפוש תמידי.  

 

חוסר ויסות חושי וההשלכה שלו על תפקוד הילד 

  • קשיים נלווים בתחום הרגשי 
  • קשיים במעברים בין פעילויות שונות
  • יתכנו קשיים בתכנון תנועה
  • קשיים בתחום החברתי 
  • יתכנו קשיי קשב וריכוז על רקע ויסות חושי לקוי
  • קשיים בביצוע מטלות יום-יומיות (היגיינה, הלבשה, רחצה וכו')
  • תפקוד ירוד במשימות ליד שולחן  

  

האם חוסר ויסות חושי עובר עם הגיל? 

לא ממש! הקשיים עשויים להשתנות עם הגיל, אך אינם נעלמים לגמרי. מאחר שההשלכות הרגשיות והתפקודיות של ליקויים אלו משמעותיות ביותר, לא נכון להמתין שהליקוי יחלוף! חשוב להתייעץ עם מדריכת חצר פעילה ו/או להפנות לאבחון כאשר עולה חשד לקשיים בוויסות החושי.  

 

 

תרגילים לויסות חושי 

בואי נעשה תרגיל! 

אחרי שהכרנו את שלושת הטיפוסים של הליקויים בוויסות  החושי (תגובתיות-יתר, תת תגובתיות, חיפוש חושי)  

הבה נחשוב: איך זה יראה בגן?  

קחי כלי כתיבה. כעת בחרי את אחד הטיפוסים החושיים וכתבי בטבלה איך תיראה התנהגותו בכל אחת מהפעילות:  

הפעילויות התנהגות
משחק חופשי  
ריכוז או תפילה  
ארוחת בוקר  
שעת חצר  
יצירה   
משחק חברתי  
מעברים בין פעילויות  

הסתכלי על מה שכתבת. האם התיאור מזכיר אחד מהילדים הנמצא בגנך היום או למדו בו בעבר? 

 

 ויסות חושי בגיל הרך 

נתבונן על מספר מצבים נפוצים של חוסר ויסות החושי. נתאר איך זה נראה בגן ומה את כגננת יכול לעשות בכדי לסייע במצבים אלו:  

 

ביטויים התנהגותיים של תגובתיות יתר במערכת התחושה השטחית (מגע) 

הלבשה 

איך זה נראה? 

הילד רגיש מאוד למרקם של הבד. בדים רבים אינם נעימים לו, ולכן: 

> מעדיף בגדים מסוימים 

> מגיב בקיצוניות לבגדים אחרים 

> תפרים ותוויות מציקים לו: 

   מגרד, מתלונן על כאב  

מה אפשר לעשות? 

העיקרון: להפחית את המצוקה (לא להתעקש): 

להימנע משימוש בבדים שמרקמם ממחוספס (צמר, קורדרוי, סינתטי) 

ביגוד במידה אחת גדולה יותר (רפוי)  

לגזור תוויות, לחפש גרביים ובגדים תחתונים בלי תפר 

עוד המלצות להורים: לא להכריח את הילד ללבוש בגד שאינו נוח לו; להפוך גרביים - שהתפר יהיה בחוץ; לעיתים נעליים משוחררות או טיפה גדולות עשויות להקל; לגזור פתקיות מכל הבגדים של הילד; לא להתעקש על כפתורים או/ו על צווארון אם זה גורם לילד אי שקט; להיות קשובים למה שהוא אומר - זה באמת לא נוח לו!! שיחה עם הילד על מציאת פתרון ביחד ('מה יכול לעזור לך?')  עשויה להועיל. כמובן, לצד הצבת גבולות כשנדרש. 

 

בעת ביטויי חיבה  

איך זה נראה? 

הילד זקוק לשליטה בתחושת המגע 

כשהוא הוא יוזם מגע =  שליטה 

מגע בהפתעה = איבוד שליטה 

 ולכן: 

> נרתע ממגע (חיבוק, נשיקה), אבל אוהב זאת כשהוא יוזם 

> עלול לפרש מגע של ילד אחר (או קרבה גופנית) כלא נעים או כמכה 

 

מה אפשר לעשות? 

אין ילד שאינו אוהב מגע ואינו זקוק למגע! 

העיקרון - להעניק את המגע לו שהוא זקוק לו, אך בתנאים שלו, בכדי שיוכל להנות ממנו: 

 הכנה למגע:  

לגשת מלפנים. לא מאחור! 

לשאול: האם רוצה חיבוק? 

לבדוק: "איך נעים לך שאחבק אותך?" 

להימנע ממגע קל, להעדיף מגע עמוק, איטי ורציף   

 

בחברת ילדים בגן     

איך זה נראה? 

הילד חש צורך תמידי להגן על עצמו ולכן: 

> כדי להימנע ממגע פיזי עם חבריו,  הוא עלול להפגין חוסר שקט תנועתי-התנהגותי או התנהגות מסתגרת  

> מתקשה להתמודד עם מצבים חברתיים חדשים, לרוב נראה הימנעות 

מה אפשר לעשות? 

העיקרון - לעזור לו להרגיש בטוח ומוגן: 

הטרמה - הכנה מראש והסבר על מה שעומד לקרות  

ליצור יחד עם הילד 'קופסה/מרחב שקט'  

במטרה שיהיה לו מרחב נעים ובטוח להירגעות במצבים שמלחיצים אותו 

 

בעת מפגש או פעילות בקבוצה  

איך זה נראה? 

הילד מנסה להימנע ממגע לא צפוי ולכן: 

•תיתכן הימנעות כללית מהשתתפות מפעילויות המערבות ילדים רבים  

•מרבה לזוז בשעת תפילה/מפגש 

•מתלונן שמציקים לו ו/או הודף אחרים (נראה כאילו הוא  לאחרים) 

מה אפשר לעשות? 

העיקרון - הילד יהיה רגוע יותר אם לא יחשוש  

ממגע פתאומי, לכן: 

להושיב בקצה מעגל או בסוף הטור 

להושיב קרוב לגננת ולשמור עימו על קשר עין 

להסביר לו שאת מבינה שהוא לא עושה בכוונה, ולשאול אותו מה יכול יעזור לו 

לא להעניש!  

 

 בעת פעילות יצירה 

איך זה נראה?  

מרקמים רכים ולחים אינם נעימים לו,  ולכן: 

>  נמנע משימוש בחומרים כמו דבק,  

>  צבעי אצבעות/גואש, בצק, פלסטלינה וכו' 

>  עלולה להיות הימנעות כללית מיצירה 

>  באופן כללי נראה "סטרילי" 

מה אפשר לעשות? 

העיקרון - לאפשר תחושת שליטה: 

-לאפשר בחירה לשבת עם פחות ילדים בשולחן או בשולחן לבד (פחות הזדמנויות למגע לא צפוי) 

-להציע לו להניח בהישג יד מגבונים או מגבת קטנה 

- לאפשר מגע דרך אביזר (מקלון אוזניים או מכחול) לא לדרוש מגע ישיר בחומר 

-חשיפה הדרגתית לחומרים: תחילה לחומרים מאותה משפחה ובהדרגה לשלב חומרים אחרים, לדוגמה: מים ß מים וסבון ß מים וחול 

 

 

מאפיינים נוספים של ילדים עם תגובתיות יתר לתחושה שטחית 

 הירתעות ממגע מים על הפנים; תגובות קשות סביב פעולות היגיינה כמו רחצה, חפיפת ראש, צחצוח שיניים, תספורת, גזיזת ציפורניים; קושי במעברים בין פעילויות שונות; קושי במקומות הומי אדם כמו בית כנסת או אירועים משפחתיים. 

גם במצבים כאלה ביכולתנו לסייע על ידי שימוש בשלושת העקרונות שכבר הוסברו: 

1)     הטרמה - ניידע אותו מראש על מה שעומד לקרות. 

2)     נאפשר לילד כמה שיותר שליטה במצב ובאופן ביצוע הפעילות. 

3)     נחשוב ביחד מה עשוי לעזור לו להתמודד. 

  

הערה חשובה ! התנהגותם של ילדים בעלי תגובתיות יתר במערכת התחושה השטחית (מגע קל) מושפעת מהעובדה שהם משקיעים משאבים בהימנעות ממגע, ולכן הם דרוכים, לא רגועים, זקוקים לשליטה רבה. התנהגותם עלולה להיראות כמו של ילדים עם קשיים רגשיים ו/או ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.  בכל מקרה מחשיד, חשוב לפנות להתייעצות עם מדריכת חצר פעילה או מרפאה בעיסוק.  

 

מאפיינים של ילדים עם תת-תגובתיות (בכל מערכת חוש): 

לרוב הם ילדים שקטים ופסיביים, מתעלמים או אינם מגיבים לגירויים חזקים. עלולים להראות כמכונסים ו/או אדישים לסביבתם. נראה שחסר להם הדחף הפנימי שיש לרוב הילדים לחִברות, לחקירה ולתנועתית. פעמים רבות זמן התגובה של ילדים אלו ארוך יותר, כלומר הם איטיים. עלינו להמתין ולכבד את הקצב שלהם! 

הצעה פרקטית: לעיתים גירוי חושי עשוי לעזור להם "להעיר" את עצמם. לכן כדאי להציע להם לנוע, לקפוץ או להתנדנד  לפני פעילות שולחן או מפגש.  

 

ביטויים התנהגותיים של תת-תגובתיות במערכת התחושה השטחית (מגע קל) 

פעמים רבות ילד עם תת תגובתיות במערכת התחושה השטחית מתאפיין גם בתת-תגובתיות במערכת התחושה העמוקה, ולכן הוא מתמודד בנוסף גם עם קשיים בתכנון תנועה; עם דימוי עצמי נמוך; לעיתים הוא מבודד חברתית בשל נטייתו לשבת קרוב מידי, לגעת בילדים בלי לשים לב, לדחוף, לחפש מגע; ילדים אחרים עלולים לראות בו ילד  דוחה/מגעיל/נדבק.   

 

מודעות לגוף 

איך זה נראה? 

מתקשה לזהות גירויים ולהבין מה העוצמה שלהם ולמקם את המגע בגופו 

ולכן: 

>  תת-רגישות לכאב - לרוב אינו בוכה כשמקבל מכה 

>  אינו שם לב כשמתלכלך או כשהוא רטוב (רוק, שאריות מזון) 

>  אינו מבחין בין הבדלי טמפרטורה 

>  מתקשה לזהות חפצים על ידי מישוש 

> הכנסת חפצים לפה עד גיל מאוחר 

 

מה אפשר לעשות? 

העיקרון - הפיכת תהליך החקירה החושית 

 לתהליך מודע: 

ü      מגע במגוון חפצים בעלי מרקם שונה תוך התייחסות לשוני שביניהם 

ü      חשוב לאפשר התנסויות מגוונות: 

o    מגוון סוגי בדים 

o    מגוון חומרים (עץ, פלסטיק, מתכת וכו') 

o    מגוון גדלים 

o    מגוון של חומרי יצירה (חומר, פלסטלינה, 

צבעי גואש, נצנצים, דבק, צבעי ידיים וכו') 

ü      לספק תיווך להבחנה במגוון רמות (מרקם, קושי החומר, משקל, צבע, נעים/לא נעים וכדומה) 

 

בעת פעילויות יצירה ו/או כתיבה  

איך זה נראה? 

מרגיש את כפות ידיו באופן עמום, ולכן: 

>  פועל כאילו יש על ידיו כפפות 

>  מתקשה להשתמש בחפצים קטנים  ועדינים 

>  תנועותיו מגושמות במיוחד בעת יצירה או כתיבה                     

   איכות תוצריו נמוכה ביחס לבני גילו 

 מה אפשר לעשות? 

העיקרון - העלאת המודעות לתחושה בכפות הידיים: 

>      הכנה לפני פעילות = מגע עמוק בכפות הידיים באמצעות סגירת כף היד לאגרוף ופתיחתה כמה פעמים או לישת חומר/פלסטלינה 

>   משחקי מישוש וזיהוי: 

>   החבאת חפצים (יום-יומיים ß צורות גיאומטריות/אותיות/מספרים) 

>  בתוך: שקית אטומה ß מיכל שבו פתיתי קלקר/אורז 

>  שימוש בכלי כתיבה עבים או במעבה לעיפרון (מקל את האחיזה לאורך זמן) 

 

הערה חשובה: התנהגותם של ילדים בעלי תת-תגובתיות במערכת המגע השטחית דומה להתנהגות של ילדים עם קשיים התנהגותיים-חברתיים או ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. כדי לזהות את מקור הקושי חשוב לפנות להתייעצות עם מדריכת 'חצר פעילה' או מרפאה בעיסוק.  

 

ביטויים התנהגותיים של חיפוש תחושתי  

ילדים עם חיפוש תחושתי נוטים להיות בתנועה מתמדת, מתנגשים/נתקלים/קופצים ומטפסים למקומות גבוהים עד כדי סיכון עצמי; לרוב נראה קושי לשבת במקום; נוטים להיכנס לצרות רק כדי לספק את התחושה שהם כה זקוקים לה כל כך; דעתם מוסחת לעיתים קרובות בשל הדחף למצוא את הגירוי שהם זקוקים לו באותו רגע (תנועתי/שמיעתי/חזותי/מגע) תוך כדי ביצוע משימה.  

 

התנהגות ותנועתיות 

איך זה נראה? 

הילד זקוק לגירויים קיצוניים כדי 

להרגיש את גופו, ולכן: 

>  נמצא בתנועה מתמדת 

>  מתקשה לשבת במקום 

>  מחפש גירויים חזקים: מגע חזק, אוכל חריף/מתובל מאוד/חמוץ, מוזיקה רועשת 

>  עלול להתקשות לווסת את עוצמת קולו  ולכן מדבר בקול רם, צועק  

מה אפשר לעשות? 

העיקרון -  קבלת הגירויים להם הילד זקוק בצורה מותאמת: 

ü    לאפשר יציאה לחצר לפעילות תנועתית נמרצת באופן מתוכנן, לפני פעילויות הדורשות קשב לאורך זמן (תפילה, מפגש) ולקבוע ביחד מה יעשה. למשל: 20 נדנודים בנדנדה + סיבוב ריצה. 

ü    בעת הפעילות הדורשת קשב, לאפשר עיסוק שקט לקבלת תחושה בכפות הידיים (כדור רך, שרשרת חרוזים וכדומה) 

ü    פעילות תנועתית קבועה (חוג התעמלות, זמן קבוע בגן שעשועים אחר הצהריים וכו') 

 

 

 

 המזג והטמפרמנט 

איך זה נראה? 

התנהגותו של הילד קיצונית, מצבי רוח סוערים, ולכן: 

>   פועל בחיפזון, אימפולסיבי 

>  כועס במהירות 

>  מתקשה להירגע  

 

מה אפשר לעשות? 

העיקרון - לעזור לו להירגע ולהמתין ומעט לפני 

תגובה: 

לספק מגע עמוק ('חיבוק משמעותי') במשך היום: 

o       כהכנה לפני מצב שידוע שקשה עבורו + הסבר מילולי על מה שיהיה 

o       כתגובה למצב של חוסר שקט (מגע עמוק מסייע להרגעת הגוף) 

 

לעיתים קרובות ילד 'מחפש תחושה' הוא הילד ה'בעייתי' של הגן: קשה להתמודד איתו והוא מעורר רגשות שונים אצל הילדים, הגננות וההורים. הדימוי השלילי של הילד כ'בעייתי' גורר כמובן התנהגויות שליליות. נוכל לסייע לו על ידי עזרה להבין מה קורה לו ומתן אפשרות מותאמת לסיפוק 'הרעב החושי' במסגרת גבולות הגן. לדוגמה: 'אני רואה שהאצבעות שלך ממש צריכות לגעת עכשיו במשהו, אבל לתלוש פה את היצירות אני לא מרשה.  בוא נלך למצוא לך משהו נעים לגעת בו: אולי בחול או בפלסטלינה?' 

דרך נוספת היא 'לרתום את האנרגיה' באמצעות מתן תפקידים המערבים תחושה גופנית חזקה, כגון להוציא בקבוקי מים לחצר, לסדר  את כל הכיסאות, לכסות את ארגז החול ביריעה מגינה וכדומה. 

 

הערה חשובה: התנהגותם של ילדים 'מחפשי תחושה' דומה להתנהגותם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, אך מקור התנהגותם שונה לגמרי. האבחנה המבדלת בין שני הליקויים מורכבת מאוד אף לאנשי מקצוע מיומנים. כמו כן, יש שכיחות גבוהה של הופעת שני הליקויים בו-זמנית. 

תרומתך כגננת, המכירה את התנהגותו של הילד בסביבה הטבעית במהלך היום בגן, בתיאור תפקודו של הילד במגוון תחומים, היא תרומה חיונית. חשוב להיצמד לתיאור התפקוד ואיכות הביצוע ולא 'לתת אבחנה'. 

  

  

ויסות חושי גם לך הגננת... 

גם את עלולה לחוות קשיים בוויסות החושי או מצב של עומס יתר חושי במהלך היום בגן. זה טבעי לגמרי!  חשוב שתהיי מודעת להשפעתם של גירויים חושיים ושל ילדים מסוימים עלייך, ותדעי מתי ואיך לקחת הפסקה מהאינטנסיביות של הגן. גם את כגננת נדרשת וצריכה לווסת את עצמך. מעבר לצורך שלך, זוהי גם דוגמה אישית חשובה ילדים. לדוגמה: 'אני ממש רעבה עכשיו. אחרי שאוכל את הכריך שלי אוכל להיות פנויה להקשיב למה שאתה רוצה לספר לי'; 'רגע, אני צריכה לנשום שלוש נשימות עמוקות, ואז אוכל לענות לך'; 'יש כאן המון רעש וקשה לי לשמוע אותך. בואי נכנס לגן ואוכל להקשיב לך'.  

 

הידעת? על הקשר בין ויסות רגשי לויסות חושי 

ילדים עם קושי בוויסות החושי סובלים לרוב 

גם מקושי בוויסות רגשי. 

לרוב ילדים אלו מתמודדים גם עם קשיים בקשב וריכוז אשר משפיעים על יכולות הלמידה שלהם. 

התוצאה: הם נתפסים כילדים בעייתיים. 

מסובך, נכון? אז איך נדע מה יש לילד? 

נתייעץ עם מדריכת 'חצר פעילה' ו/או עם איש מקצוע 

 

הידעת?  ילד עם תגובתיות מוגברת: 

> עלול  לחפש גירוי תחושתי אחר (גם בצורה שאינה מתאימה) בכדי לווסת את עצמו. למשל: אם אנחנו שרות ומישהי לידי מזייפת נורא, אולי אני אשיר חזק יותר או אמחא כפיים, כדי שלא לשמוע את הזיוף. 

> הצפה חושית – מצב בו הילד חווה את הגירוי בעוצמה חזקה כל כך, שהוא חייב לסגור את עצמו, ששום דבר נוסף לא ייכנס.  לסגירה הזאת קוראים "Shut down" וזה נראה כאילו הילד אינו מרגיש כלום או אדיש למתרחש, כשלמעשה הוא בהצפה חושית. 

> וויסות עצמי- לפעמים נראה ילד מחפש להיכנס למקום שקט כמו הממ"ד או מתחת לשולחן (אפילו שהוא יודע שזה אסור). מדוע? הוא מרגיש בגופו שרק שם הוא יכול להרגיע את עצמו. הבעיה היא שלא תמיד הוא יוכל להסביר את זה! 

 
 

הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל מידע על פעילות עזר מציון? הירשמו לניוזלטר שלנו

ידע שנותן כוח מאמרים וכתבות

אנקופרזיס: (בריחת צואה) בילדים

כל מה שצריך לדעת על אנקופרזיס (בריחת צואה) בילדים בשיחה מרתקת - תסמינים, גורמים ודרכי טיפול יעילות שיעזרו לכם להתמודד עם אנקופרזיס אצל ילדים

מוטיבציה ללמידה: כוחו של ההורה בהנעת ילדו להצלחה

צפו בהרצאה ראשונה בסדרת ההרצאות "קוראים לנו לגדול", על מוטיבציה ללמידה, ועל היווצרותה בקשר בין הורה לילד.
אנחנו עובדים בלהציל חיים