דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לא מצאתם את השירות המבוקש? התקשרו אלינו ונעשה הכול כדי לסייע! 2236*

האם די בראייה של 6/6?

כתבה בנושא תרפיית ראייה על פי גישתו של רוברט לדרמן - אופטומטריסט התפתחותי מוסמך, מנהל מרכז לדרמן-ויז‘ן
שם הכותב : עמי פרגר - רכז מקצועי של פרויקט ’רכזים התפתחותיים'

א‘ הוא ילד בן 8 שהגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק לפני חודשים מספר. לדברי האם, א‘ אינו אוהב ללכת ללימודים, והיא חשה כי קיימת ירידה משמעותית בביטחונו העצמי.


האם סיפרה כי בהיותו בן 5 למד א‘ בעיר בדרום, והכול היה בסדר. לקראת גיל 6 הותאמו לו משקפיים עקב קשיים בראייה. בהיותו בן שש עברה המשפחה לעיר במרכז, וא‘ החל ללמוד בכיתה א‘. קצב עבודתו בכיתה היה נמוך מאוד ביחס לשאר הילדים, והוא התקשה מאוד בהעתקה מהלוח ובכתיבה. רופא עיניים בדק את הילד, אך לא מצא בעיה נוספת על קוצר הראייה שכבר אובחן, ועל כן המליץ להשאיר את מספר המשקפיים כפי שהוא. לאחר כמה חודשים קרא המלמד של א‘ להורים לשיחה, סיפר כי הילד מתקשה מאוד ואינו כותב כמעט, והמליץ לפנות אִתו לאבחון.

 

א‘ הגיע לאבחון בעיר מגוריו והוחלט שיטופל בריפוי בעיסוק. הוא טופל במפגשים אחדים, בעיקר בתחום של תפיסה חזותית, ולאחר מכן ”שוחרר“, כי לדברי המרפאה בעיסוק לא היה צורך בטיפולים נוספים. לאחר כמה חודשים שוב פנה המלמד להורים. לדבריו, המצב החמיר והילד לא כתב שום דבר כמעט. המלמד המליץ על אבחונים נוספים, וההורים פנו למטפלים שונים, שילמו אלפי שקלים, התרוצצו מטיפול לטיפול, אך קצב כתיבתו של הילד נשאר נמוך ביותר. לפני חודשים מספר הגיע אלי א‘. באבחון כתיבה שערכתי לו אכן נמצאו קשיים משמעותיים בקצב העתקתו ובקצב עבודתו ליד שולחן, אך הדבר שהפריע לי יותר מכול הוא העצבות שלו. ברגע שהתיישב ליד שולחן, כאילו כבה. הוא סיפר כמה קשה לו בכיתה וטען שהוא רואה היטב בעזרת המשקפיים. לאחר כמה טיפולים הבנתי שקשייו אינם קשורים לתחום שאני עוסק בו, והתחלתי לחפש בעבורו אבחון שיגלה את הגורם לקשייו. הפניתי את אמו של א‘ למרפאת לדרמן-ויז‘ן, ולמרבה הפלא – לאחר מפגש בן כשעה וחצי נמצא שאכן הסיבות לקשייו של א‘ נעוצות בתחום הראייה. ההמלצה הייתה לערוך סדרת טיפולים בתרפיית ראייה. עקבתי בדריכות אחר התקדמותו, וסיכמנו שאם יהיה צורך יחזור אלי לטיפול. למעשה לא היה לו צורך בטיפול נוסף אצלי. הוא התקדם בקצב מסחרר, קצב כתיבתו השתפר, המשוב מהמלמד היה חיובי מאוד, ואמו סיפרה ששמחת החיים שבה אליו. בעקבות מקרה זה הוזמן רוברט לדרמן להרצות לפני ציבור המורים בתוכנית ’רכזים התפתחותיים‘. להלן עיקרי ההרצאה, מלווים בציטוטים מפי רוברט לדרמן.

 

רוברט לדרמן: מבחינתי, עיקר הדיון הוא בשאלה: מה פירוש לראות טוב? האם העובדה שאני רואה את מה שכתוב על הלוח מספיקה בעבורי ללמידה? האם לא משנה אם מדי פעם בפעם אני מאבד את המקום בדף, אם אני מדלג שורות או אם אני מרבה להתעייף בקריאה ו/או בכתיבה?

 

רוברט מרחיב על מיומנויות הראייה השונות:

 

עקיבת העין בקריאה

יכולת להבין היכן ממוקמת המילה או האות  בדף והיכן המילה או האות הבאה ולהעביר את מערכת הראייה מאות לאות וממילה למילה.

 

תיאום בין העיניים

יכולת להזיז את שתי העיניים ביחד. בכל  האיברים הזוגיים ובהם העיניים, אחד מן השניים דומיננטי יותר מן האחר, אבל בקריאה ובכתיבה אנו נדרשים להזיז את שתי העיניים בו-זמנית.

לדרמן מרחיב על נושא הקריאה ומסביר: ”בעת הקריאה, יכולת התיאום, יכולת המעקב ומיקוד העיניים צריכים להיות יעילים מספיק כדי לאפשר לילד מיומנויות ראייה בד בבד עם שמיעת החומר, ראייתו וחשיבה עליו. גם ילד שקריאתו מדויקת והוא אינו סובל מבעיות שמיעה או שפה עלול להתקשות בהבנת הנקרא, בשל פערים משמעותיים בין הבנת הנשמע להבנת הנקרא. ילד כזה משקיע מאמץ רב במערכת הראייה שלו, ולא נותר לו כוח לנסות להבין את הנקרא.

 

פעמים רבות ילדים כאלו זוכים בתואר ’עצלן‘ או מוגדרים כסובלים מבעיית קשב וריכוז. כל מה שהילד קורא חייב לעבור תחילה דרך הראייה. יכולת הילד להבחין בין סימני הפיסוק השונים, להכניס רווחים בין מילים, לקרוא מילה אחר מילה וכדומה היא תוצאה של מערכת מורכבת מאוד של תפיסה חזותית שנעשית במוח ואינה תלויה רק ב‘ראייה‘ במובנה הפשוט. לעתים הילד רואה את הרווח, אך אינו מכניס אותו בין המילים, או שהוא רואה את המילה אהרון וכותב הארון. על כן חשוב מאוד להבין ולבדוק את מערכת התפיסה החזותית במוח (שכוללת גם זיכרון חזותי), ולא רק את ה‘ראייה‘ במובן הקלסי של ההגדרה.

 

יש לזכור, כי רופאי העיניים לילדים מתמקצעים כל הזמן בתחומים של חדות ראייה, פזילה ומחלות עיניים. הם עושים מלאכת קודש באבחון מחלות עיניים, בהצלת ראייה על ידי אבחון, טיפול וכשצריך גם ניתוח. כמו כן הם עסוקים באופן מתמיד במחקר ובפיתוח, אבל לא בקשר שבין ראייה ללמידה. לדוגמה: בכנס העולמי השנתי שנערך בשנת 2012, מתוך 900 שעות אקדמיות של כנסים בין-לאומיים לרפואת עיניים יוחדו רק 90 דקות לנושא ’תפקיד הראייה בחינוך‘.

מטבע הדברים, נושא כמו העתקה מהלוח או עמידה במשימות לימודיות, נדחק לשוליים. בכנסים לרפואת עיניים מקדישים זמן רב להצגת פיתוחים חדשים, לאבחון מחלות, להצגת דרכי טיפול וכלי טיפול חדשים – נושאים חשובים ממדרגה ראשונה, אך חשוב להבין כי הילד שרואה 6\6 אבל מתקשה לקרוא, להעתיק מהלוח או לכתוב מהר יותר ולשגות פחות – אינו סובל ממחלה קשה ואינו זקוק לניתוח, אבל זקוק בהחלט לבמה ולדיון. משום כך חשוב מאוד שגם הקהילה הרחבה וגם הקהילה הרפואית יבינו את המעלות של האופטומטריה ההתפתחותית ושל תרפיית הראייה.

 

בדיקה של אופטומטריסט התפתחותי אורכת כשעה עד שעה וחצי. במהלך הבדיקה איננו בודקים רק את מצב העין ואת חדות הראייה שלה, אלא גם את מיומנויות הראייה הנדרשות בעבור המשימה. אופטומטריסט התפתחותי מוסמך מבין בדיוק את הדרישות החזותיות של כל משימה בחיים: קריאת טקסט מנוקד וקריאת טקסט שאינו מנוקד, העתקה, כתיבה על פי שמיעה, משחקי ספורט, תפיסת כדור, מעבר כביש, קריאה באנגלית, משחק חמש אבנים, נהיגה וכו‘. בבדיקה נבחנת היעילות בהתאם לדרישות הסביבה. מטרת הבדיקה לוודא שמערכת הראייה אינה מפריעה ליעילות תפקודו של הילד ושהמידע שהילד מקבל מגיע בנוחות וביעילות לאזורי המוח השונים. כי זאת יש לדעת, למעשה איננו קוראים את המילה שמופיעה על הדף אלא את המילה שמופיעה במוח! מסיבה זו התבנית הפנימית של מילה במוח חייבת להתאים למציאות החיצונית.

בעיות נפוצות של מיקוד ראייה הן קושי להתמקד זמן ממושך בחומר קריאה, קושי בהתכנסות העיניים פנימה בזמן קריאה או במבט על עצמים קרובים, פזילה של אחת העיניים לכיוון מסוים, לעתים באופן קבוע, ופזילה סמויה – מצב שבו שרירי העין נמצאים במאמץ קבוע למניעת פזילה. בשעת עייפות, המוח מרגיש שהתוצאה אינה מצדיקה את המאמץ, ושרירי העיניים אינם מצליחים להתגבר על העייפות.

 

נוסף על כך קיים קושי בהתמקדות [פוקוס] במעבר בין ראייה ממרחק לראייה מקרוב או להפך, למשל בהעתקה מהלוח“.לעתים משקפיים יפתרו את קשיי הראייה, אך לא תמיד די במשקפיים. לדרמן משתמש במשקפיים עם פריזמות כבר יותר מ-25 שנה, כחלק מהטיפול. בשיטה זו מורגש שיפור של כ-%30 מסך השיפור שאפשר להשיג על ידי תרפיית ראייה.

לדרמן מסתמך על ההנחה שההורים והמטופל רוצים שיפור של %100 ואת זאת אי אפשר להשיג באמצעות משקפיים בלבד. משקפיים אינם יכולים לתקן בעיה של ילד שרואה על הלוח ’למה‘ אבל כותב 'למא‘. אבל תרפיית ראייה אופטומטרית יכולה לתקן זאת. כדי לרכוש מיומנויות ראייה החסרות לילד, עלינו ללמד אותו להפעיל נכון את שרירי העיניים. דבר זה נעשה במהלך טיפול בן כמה שבועות, שבהם הילד רוכש את האסטרטגיה הנכונה לשימוש יעיל ואפקטיבי בעיניים“, מסביר לדרמן. לעתים ילד אינו זקוק למשקפיים כלל, והראייה שלו מוגדרת כראייה של 6/6, ובכל זאת העיניים שלו אינן פועלות בתיאום ובהרמוניה (בהתאם לדרישות הלא טבעיות של הקריאה), והוא מרבה לדלג על מילים במהלך הקריאה. את זאת הוא יוכל לשנות באמצעות תרפיית ראייה.

 

מאחר שמיומנויות ויזואליות-מוטוריות ומיומנויות של תפיסה חזותית אינן מולדות אלא מתפתחות, ניתן לתרגל מיומנויות אלו כשם שלומדים לגזור או לנגן בכלי נגינה. ההצלחה של תרפיית הראייה האופטומטרית נובעת מיכולת המוח לחדש קשרים עצביים. מעגלים עצביים חדשים מתפתחים במוח על ידי בידוד מיומנויות הראייה הלקויות, על ידי תרגול תנועה ועל ידי תיאום נכון של העיניים.


באמצעות התרגול, המעגלים העצביים הללו מתחזקים, עד שהמיומנויות החדשות שנלמדו נעשות אוטומטיות ומשתלבות בהתנהגות הרגילה. בנוגע לשיתוף פעולה של הילדים בטיפול מסביר לדרמן:
רוב הילדים מגלים מהר מאוד את השינוי ואת השיפור ביכולת הלמידה, וממילא הם חדורי מוטיבציה ורוצים להצליח ככל האפשר. הטיפול קצר, חצי שעה בשבוע, אבל נדרש תרגול יום-יומי בבית. ההורים והילד צריכים לקבל עליהם אחריות ולתרגל מדי יום ביומו במשך עשר דקות עד רבע שעה לפחות, וזו אינה המלצה בלבד. הדבר הכרחי להצלחת הטיפול. מעניין לדעת כי הטיפול בתרפיית ראייה אינו מיועד רק לילדים. אנו מטפלים למשל באדם בן ארבעים וחמש שקשייו לא התבטאו כמובן בהכנת שיעורי בית, אבל הודות לרצון עז ולהבנה עמוקה פתר בשמונה טפולים בעיה רצינית שליוותה אותו עשרים וחמש שנה.

 

מאז הכרותי עם רוברט לדרמן הפניתי אליו ואל שותפו אבי פארטנאי, שמפעיל מרפאה בבני ברק, עוד כמה ילדים, מהם מרכיבים משקפיים ומהם שאינם מרכיבים משקפיים. המכנה המשותף להם היה תסכול גדול ממצבם  בלימודים, שכן קצב עבודתם היה נמוך מאוד. אצל חלק מהם הייתה הראייה תקינה לחלוטין. כל הילדים שהפניתי אובחנו בעבר אצל מרפאים בעיסוק, אצל מרפאות קשב, או אצל מאבחנים פסיכו-דידקטיים ועוד, וכל אחד מהם מצא קושי כלשהו בתחום שהוא מתמחה בו, אך בשל חוסר השילוב של כל המידע שעלה באבחונים – היה קשה מאוד לתת טפל נכון בעקבות האבחונים.האבחון והטיפול בתרפיית ראייה אופטומטרית מתייחס לילד כאל מכלול. כאשר רוברט לדרמן מאבחן ילד, הוא בוחן גם את ההיבטים המוטוריים, השכליים והשפתיים שלו, וכמובן -את הראייה ואת תפיסת הראייה. לדעתי, ההסתכלות הרב-תחומית הזאת היא שעושה את ההבדל העצום בין האבחון שלו ובין אבחונים אחרים.


לסיכום, לדרמן מדגיש כי לא כל בעיה בלימודים ניתנת לפתרון על ידי תרפיית ראייה, ואין ספק שיש חשיבות רבה לתחומי הטיפול השונים, כגון הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. בכל מקרה, אם הילד מטופל בתרפיית ראייה, שיתוף המידע ושיתוף הפעולה בין אנשי המקצוע השונים חיוני להצלחתו של הילד.

 

כתב: עמי פרגר

רכז מקצועי של פרויקט ’רכזים התפתחותיים'

על סמך ראיון עם רוברט לדרמן

הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל מידע על פעילות עזר מציון? הירשמו לניוזלטר שלנו

ידע שנותן כוח מאמרים וכתבות

חרדות אצל ילדים ונוער? אפשר לעזור!

צפו בהקלטות של הרצאות מרתקות שנמסרו ביום עיון מיוחד בנושא חרדה בילדים ובנוער, שערך האגף לקידום הילד של 'עזר מציון'

גמילה מחיתולים כתהליך של עצמאות וביטחון

מתי מתחילים גמילה מחיתולים ואיך עושים את זה נכון? מוזמנים לקרוא איך ליצור עבור הפעוט שלכם סביבה מתאימה לגמילה ואיך לעבור את זה בקלות ובטוב.

ויסות חושי- מפתח להצלחה

מהו ויסות חושי וכיצד הוא קשור לקושי בוויסות רגשי? איך מזהים את הקושי ואיך אפשר לסייע?
אנחנו עובדים בלהציל חיים