עלות העסקת עובד זר סיעודי: המדריך המלא למשפחות מטפלות

הצורך בטיפול סיעודי צמוד לבן משפחה מזדקן או חולה הוא מציאות יום-יומית למשפחות רבות בישראל. במקרים רבים, הפתרון היעיל והמיטבי הוא העסקת עובד זר סיעודי, המעניק טיפול אישי ומסור 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. החלטה זו מלווה בשאלות רבות בעניין העלויות הכרוכות בה. במדריך מקיף זה, נצלול לעומקם של רכיבי העלות של העסקת עובד זר בסיעוד, נבהיר את הזכויות והחובות ונסייע לכם להבין את התמונה הכלכלית המלאה. 

רכיבי השכר הבסיסיים של עובד זר בסיעוד

כמו כל עובד בישראל, גם עובד זר בסיעוד זכאי לשכר מינימום ולמגוון זכויות סוציאליות המעוגנות בחוק. הבנת רכיבים אלו חיונית לתכנון תקציבי נכון ולמניעת אי-הבנות. בסעיף זה נעסוק ברכיבי הבסיס של עלויות העסקת עובד זר סיעודי: שכר מינימום, תשלום עבור ימי מנוחה וחג, דמי הבראה וחופשה שנתית. 

שכר מינימום והיקף משרה 

שכר המינימום לעובד זר סיעודי זהה לשכר המינימום הכללי במשק הישראלי, ומתעדכן מעת לעת. מאחר ששכר המינימום הוא נתון משתנה, מומלץ לוודא את הסכום העדכני באתר משרד העבודה או ברשויות הרלוונטיות. שכר המינימום החודשי נכון להיום (מאי 2025) הוא 6,247.67 ש"ח ברוטו. 

תשלום עבור ימי מנוחה שבועיים 

עובד זר בסיעוד זכאי ליום מנוחה שבועי אחד לפחות, לרוב בשבת או ביום שישי, בהתאם לדתו ולסיכום עם המעסיק. ביום זה העובד אינו נדרש לעבוד והמעסיק אינו רשאי לדרוש ממנו שום משימה. יום המנוחה השבועי נכלל במסגרת ימי העבודה, והשכר המשולם עבורו הוא חלק מהשכר החודשי הרגיל. אם העובד יידרש לעבוד ביום מנוחתו, הוא יקבל על עבודתו ביום זה תשלום בשיעור 150% משכרו הרגיל. לדוגמה, עובד המשתכר בשכר מינימום ויבחר לעבוד ביום המנוחה, זכאי לתוספת של 426.34 ₪ לכל יום עבודה במנוחה השבועית. 

תשלום עבור ימי חג 

על פי חוק, תשעה ימי חג בשנה משולמים במלואם לעובד זר, והוא רשאי לבחור אם אלו יהיו חגי ישראל או חגי דתו. אם העובד עובד בחג, הוא זכאי על יום זה, בדומה לעבודה ביום המנוחה, לתשלום בשיעור 150% משכרו. 

דמי הבראה 

עובד זר זכאי לדמי הבראה לאחר שנת עבודה אחת אצל אותו מעסיק. בתום השנה הראשונה הזכאות היא לחמישה ימי הבראה בשווי 418 ש"ח ליום – סה"כ 2,090 ש"ח שהם 174.1 ש"ח לחודש. מספר ימי ההבראה עולה בהתאם לוותק העובד, והוא עשוי להגיע עד עשרה ימים במקרה (הנדיר) שבו העובד מועסק עשרים שנה ומעלה. את דמי ההבראה יש לשלם כחלק מהשכר החודשי או בתשלום חד-פעמי. 

חופשה שנתית

עובד זר סיעודי זכאי לימי חופשה שנתית בתשלום, בהתאם לוותק שצבר. מספר ימי החופשה עולה עם הוותק, ונע בין 14 ימים בשנתיים הראשונות ל-24 ימים לאחר שבע שנות עבודה. במקרה שהעובד אינו מנצל את ימי החופשה המעסיק מחויב בתשלום פדיון חופשה בעת סיום יחסי העבודה. 

ימי מחלה

כמו כל עובד, גם עובד זר סיעודי זכאי לימי מחלה בתשלום. התשלום תמורת ימי מחלה משולם בהתאם לחוק דמי מחלה, כלומר: תמורת היום הראשון למחלה – אין תשלום, תמורת היום השני והשלישי – משולמים 50% משכר העבודה היומי, ומהיום הרביעי ואילך – משולם שכר עבודה מלא (100%). מספר ימי המחלה המקסימלי לשנה הוא 18, והם נצברים עד 90 ימים. 

הוצאות נסיעה 

אם מקום העבודה של העובד הזר אינו מקום מגוריו, על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה ממקום מגוריו למקום העבודה ובחזרה. במקרה של עובד סיעודי המתגורר בבית המטופל, הוצאות נסיעה רלוונטיות בעיקר לימי חופשה ולימי מחלה, שבהם העובד יוצא מבית המטופל. גובה ההחזר נקבע על פי עלות כרטיס אוטובוס או אמצעי תחבורה ציבורית אחר. 

ניכויים מותרים על פי חוק 

על פי חוק, מותר לנכות משכרו של העובד הזר סכומים מסוימים, אך זאת רק בתנאים ובסכומים קבועים מראש, שנועדו למנוע ניצול. חשוב להקפיד על הכללים כדי להימנע מאי-הבנות ותביעות. הסכום הכולל של הניכויים הוא עד תקרה של 25% משכרו החודשי של העובד. ניכויים אלה כוללים בדרך כלל: 

• השתתפות בהוצאות מגורים: המעסיק רשאי לנכות סכום סמלי עבור מגורים.
• הוצאות נלוות למגורים: חשבונות חשמל, מים, גז וארנונה.
• כלכלה (מזון ושתייה): במקרה שהמעסיק מספק לעובד מזון ושתייה בקביעות הוא רשאי לנכות סכום סמלי וקבוע מראש עבור שירות זה.
• ביטוח רפואי: עלות הביטוח הרפואי לעובד זר חלה על המעסיק, אך חלק מסוים ממנה, המוגדר בחוק, ניתן לניכוי משכרו של העובד.
• תשלום אגרה: ניתן לנכות משכרו של העובד את עלות אגרת הארכת רישיון העבודה שלו בישראל ואשרת כניסה חוזרת. 

הפרשות חובה וביטוחים 

מעבר לשכר, על המעסיק לשאת בעלויות נוספות הנובעות מחובות חוקיות וביטוחיות המבטיחות את זכויותיו הסוציאליות של העובד הזר: 

• ביטוח לאומי: חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לעובד זר חלה על המעסיק. תשלומים אלו מבטיחים את זכויותיו של העובד במקרה של פגיעה בעבודה, אובדן כושר עבודה, וכן כיסויים נוספים. סכום התשלום הוא בשיעור 3.6% משכרו של העובד. 
• הפרשות לפנסיה ופיצויים: החל משנת 2017 חלה חובה על מעסיקי עובדים זרים להפריש עבורם כספים לביטוח פנסיוני ולרכיב פיצויים, בדומה לעובדים ישראלים. הפרשות אלו נצברות בקרן ייעודית, והעובד זכאי לקבלן עם סיום עבודתו. 
• ביטוח רפואי: המעסיק מחויב לרכוש עבור העובד הזר ביטוח רפואי פרטי המכסה את עלויות הטיפול הרפואי בישראל, למעט במקרים חריגים. ביטוח זה חיוני להבטחת בריאותו ורווחתו של העובד.

 עלויות נוספות בהעסקת עובד זר

מעבר לשכר ולהפרשות הסוציאליות, קיימות עלויות נוספות שיש להביא בחשבון בתקציב הכולל של העסקת עובד זר סיעודי: 

• אגרות ותשלומים לרשויות: כחלק מתהליך קבלת היתר ההעסקה והאשרה יש לשלם אגרות למשרד הפנים ולרשויות נוספות. עלויות אלו עשויות לכלול אגרת בקשה, אגרת אשרה (ויזה) ועוד. 
• עלויות גיוס והבאת העובד לישראל: במקרים רבים משפחות נעזרות בחברות המתמחות בגיוס עובדים זרים והבאתם לישראל. עלויות אלו כוללות בדרך כלל את דמי הטיפול והאיתור בחו"ל, טיסות והוצאות נלוות נוספות הקשורות לתהליך ההגעה.
• עלויות לשכה פרטית/תאגיד כוח אדם: רבים בוחרים להיעזר בשירותי לשכות תיווך פרטיות או תאגידי כוח אדם המתמחים בהעסקת עובדים זרים בסיעוד. לשכות אלו גובות דמי טיפול עבור שירותי התיווך, ליווי התהליך הבירוקרטי, ובחלק מהמקרים גם עבור סיוע במציאת מחליף במקרה הצורך. 

סיוע במימון העסקת עובד זר 

למרות העלויות המשמעותיות, חשוב לדעת כי קיימים כמה מקורות סיוע וסבסוד העשויים להקל את הנטל הכלכלי של העסקת עובד זר סיעודי: 

• גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי: זוהי אבן היסוד של הסיוע למשפחות מטפלות. גמלת הסיעוד ניתנת על פי רמת התלות של המטופל בפעולות יום-יומיות ובפיקוח, ומטרתה לסייע במימון שירותי סיעוד. גובה הגמלה נקבע על פי אחוזי התלות, והיא עשויה להינתן בכסף (שעות טיפול) או בשירותים. במקרים מסוימים, גמלה זו מסייעת במימון חלק ניכר מעלות העסקת עובד זר.
• מקורות סיוע נוספים: ייתכנו תמיכות ממשרד הבריאות (לדוגמה: עבור חולי קרוהן או קוליטיס), מקרנות סיוע, או מהרשויות המקומיות. מומלץ לבדוק את כל האפשרויות הזמינות. 

סיכום עלויות – כמה באמת עולה להעסיק עובד זר סיעודי? 

העלות הכוללת של העסקת עובד זר סיעודי משתנה ותלויה במגוון גורמים, כפי שפורט לעיל. היא מורכבת משכר העובד (שכר מינימום, שעות נוספות, חגים, דמי הבראה, חופשה), ניכויים מותרים, הפרשות סוציאליות (ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים), עלויות ביטוח רפואי, אגרות ותשלומים לרשויות, וכן עלויות גיוס ותיווך. 

חשוב לזכור שהעלות החודשית למשפחה עשויה להשתנות במידה משמעותית בהתאם לגובה גמלת הסיעוד המתקבלת מהביטוח הלאומי. משפחה המקבלת גמלת סיעוד מלאה תראה הוצאה נטו נמוכה משמעותית ממשפחה שאינה זכאית או זכאית לגמלה חלקית בלבד. 

הבנת כל הרכיבים הללו תאפשר לכם לתכנן באופן מושכל את התקציב המשפחתי ולהעניק ליקירכם את הטיפול המסור והמקצועי ביותר, תוך עמידה מלאה בדרישות החוק. לייעוץ והכוונה נוספים למימוש זכויות בגיל השלישי, 'עזר מציון' לרשותכם.