מהו דום נשימה בשינה?

מהו דום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה הוא תופעה שכיחה המכונה בשפה המקצועית 'הפרעת נשימה חסימתית בשינה' (Obstructive Sleep Apnea). התופעה מאופיינת בהפסקות נשימה או בהפחתה בשיעור האוויר בנשימה בזמן השינה, למשך כמה שניות, לרוב עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונות. כתוצאה מהפסקות הנשימה והמחסור בחמצן, האדם עובר משינה עמוקה לשינה קלה יותר או אפילו מתעורר לזמן קצר כדי לחזור ספונטנית לנשימה תקינה. כשהוא שב ונרדם חוזרים על עצמם אירועי דום הנשימה, וכך הוא חווה הפרעות בשינה לאורך כל הלילה. אירועים אלו עשויים להתרחש אפילו מדי דקה. הפסקת הנשימה נמשכת לרוב 10 עד 30 שניות, ובמקרים מסוימים אף יותר.
דום נשימה בשינה שכיח יחסית אצל גברים מבוגרים יותר מאצל נשים. בארצות הברית שכיחות התופעה עומדת על 30%-15% מהגברים ועל 15%-10% מהנשים. בישראל השכיחות היא 10%-4% מהגברים ו-5%-2% מהנשים, עם עלייה בשכיחות לאחר גיל 60. עם זאת, דום נשימה עלול להופיע בכל שלבי החיים, מגיל צעיר ועד גיל מבוגר.

מרגישים עייפות ביום גם אחרי לילה של שינה?

אם גם אחרי לילה של שינה אתם עייפים, ייתכן שאתם סובלים מדום נשימה בשינה. כשאדם סובל מהתופעה, השינה שלו נעשית טרופה והוא חווה הפסקות שינה רבות, מפני שבכל פעם שהנשימה נעצרת הוא מתעורר לרגע קצר כדי לחזור לנשום. ברבים מהמקרים האדם אינו יודע שהוא סובל מדום נשימה וממילא אינו מבין את הסיבה לעייפותו. משום כך חשוב לגלות ערנות לסימפטומים, ואם בשעות הערות אתם מרגישים עייפות רבה, חוסר ריכוז או עצבנות, וכן סובלים מנחירות בשינה, מומלץ לכם לבדוק אם אתם סובלים מדום נשימה בשינה. 

סוגים של דום נשימה

הפרעות שינה חסימתיות הן שם כולל למצבים שבהם האדם חווה קושי במעבר אוויר מחלל האף והפה אל הריאות. מכל סוגי הפרעות הנשימה החסימתיות, דום נשימה בשינה נחשב החמור ביותר והשכיח ביותר.
ישנם שני סוגים של דום נשימה חסימתי בשינה:
אפינאה – דום נשימה: הפסקת נשימה מוחלטת עקב חסימה מלאה של דרכי הנשימה. מצב זה נגרם עקב צניחה ורפיון של הלשון והשרירים הרכים בגרון, החוסמים את מעבר האוויר.
היפופניאה – דום נשימה חלקי: חסימה חלקית של דרכי הנשימה. במצב זה חלה ירידה משמעותית של עד 50% בכמות האוויר הנכנס לריאות, למשך 10 שניות לפחות.

תסמינים של דום נשימה בשינה

אף שבדרך כלל האדם הסובל מדום נשימה בשינה אינו זוכר את מה שקורה לו בזמן השינה, לרוב הוא סובל מתסמינים בעלי השלכה מהותית על איכות חייו. התסמינים המרכזיים של התופעה הם: יקיצות רבות לאורך הלילה, נחירות בשינה, תחושת יובש בפה, עייפות וישנוניות לאורך היום, כאבי גרון ועוד. חשוב לציין שלא תמיד מופיעים כל התסמינים, וכדי לקבל תמונה נכונה אפשר ומומלץ להסתייע בעדות של בן משפחה הצופה בחוויית השינה מהצד ויכול להעיד על איכות ורציפות השינה ועל מאפייניה.

גורמי סיכון לדום נשימה בשינה

לדום נשימה בשינה יש כמה גורמי סיכון, בהם גיל, מגדר ומשקל. אנשים הסובלים מעודף משקל סובלים יותר מדום נשימה בשינה, מפני ששכבות השומן שוקעות ומצטברות על קירות הצוואר ומכבידות עליו. עישון גם הוא מעלה עד פי שלושה את הסיכון ללקות בדום נשימה. גם חולים בסוכרת מצויים בסיכון מוגבר עד פי שלושה ללקות בדום נשימה בשינה.
גורמי סיכון נוספים ונפוצים פחות הם: מבנה צר של דרכי הנשימה, שקדים מוגדלים (בעיקר אצל ילדים) ומבנה לסת תחתונה ביחס ללסת עליונה.

השפעות דום נשימה בשינה על הבריאות

לשינה יש תפקיד חיוני להתפתחות ולתפקוד תקין. חומרים המופרשים בזמן השינה מאזנים את לחץ הדם ומביאים אותו למצב תקין. חומרים אלו מאיצים את קצב פעימות הלב וכך מורידים את לחץ הדם. כדי לתפקד היטב בשעות היום נדרשות לאדם מבוגר 7 עד 8 שעות שינה ביממה. כאשר השינה אינה עמוקה וטובה יש לזה השלכות שליליות על הגוף והנפש. שינה לא רצופה עשויה לגרום לאות ועייפות. השפעה משמעותית נוספת של דום הנשימה בשינה היא אי-הגעה לשלב השינה העמוקה, ונבאר זאת: השלב האיכותי והאפקטיבי ביותר של השינה הוא השלב המכונה 'שנת גלים איטיים' (Slow-wave sleep). זהו מצב השינה העמוקה ביותר, ובה הרגישות לגירויים חיצוניים היא הנמוכה ביותר. שינה זו מגיעה לאחר שינה רצופה, ומאחר שהסובלים מדום נשימה בשינה מתעוררים מדי כמה דקות, קשה להם להגיע לשלב זה של השינה.
מלבד זאת, דום נשימה בשינה עשוי לגרום יובש בפה, קשיי ריכוז וקשיי זיכרון, כאבי ראש, אי-שקט, חרדה ודיכאון. 

אבחון דום נשימה בשינה

מאחר שמדובר בבעיה המתרחשת בזמן השינה, היא עשויה להתגלות רק לאחר זמן ארוך שהאדם סובל ממנה. כדי לנסות לזהות אותה, מומלץ בשלב הראשון לבקש מבן משפחה להתבונן בזמן השינה ולבחון אם הוא מזהה הפסקות נשימה, השתנקויות וכבדות בנשימה. התבוננות זו תסייע לקבל אינדיקציה ראשונית להיתכנות של דום נשימה בשינה. 
בשלב השני יש לפנות אל רופא המשפחה. הרופא יסקור את הרקע המשפחתי ואת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, יתשאל אותו כדי לאתר תסמינים אופייניים לדום נשימה בשינה ויעריך את חומרתם. לאחר מכן יבצע הרופא בדיקה גופנית הכוללת מדידת לחץ דם, בדיקות דם לשלילת גורמים אחרים לעייפות מוגברת, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס וגורמים פיזיים שיש להם קשר לדום נשימה בשינה – השמנת יתר, מבנה צוואר או לסת יוצא דופן, שקדים מוגדלים וכדומה.
אם הממצאים יעלו חשש לדום נשימה בשינה, הרופא יפנה את המטופל לבדיקה ייעודית לאבחון דום נשימה בשינה, המנטרת את שנת המטופל לאורך לילה שלם. הבדיקה נעשית במעבדת שינה או בבית.
בדיקת שינה מלאה (פוליסומנוגרפיה polysomnography) היא הבדיקה העיקרית שתיעשה כדי לקבוע אם האדם סובל מדום נשימה בשינה, ועל פיה ייקבע הטיפול הנדרש. בדיקה זו מדויקת ביותר וכוללת אלמנטים רבים ככל האפשר. בבדיקת שינה במעבדת שינה הנבדק מחובר לאלקטרודות הקולטות ומנטרות את גלי המוח המשקפים את הפעילות החשמלית של רשתות תאי העצב במוח. במשך הבדיקה יימדדו גם רמת החמצן בדם, הדופק, קצב הנשימה, הנחירות ומספר הנשימות בפרק זמן קצוב בשינה. לעיתים יחוברו אלקטרודות גם לרגליו של הנבדק כדי לעקוב אחר התכווצויות ותזוזות הרגליים במשך הלילה. בסיום הבדיקה ישוקללו הממצאים וצוות המעבדה יקבע אם הנבדק סובל מדום נשימה בשינה ואם כן – באיזו דרגת חומרה.

קביעת דרגת החומרה נעשית בהתאם למספר הפעמים שהנבדק חווה דום נשימה מלא או חלקי בשעת שינה:

●    דום נשימה בדרגת חומרה קלה – 15-4 הפסקות נשימה בשעה.
●    דום נשימה בדרגת חומרה בינונית – 29-15 אירועים בשעה.
●    דום נשימה בדרגת חומרה גבוהה – 30 או יותר הפסקות שינה מלאות או חלקיות בשעה.

לביצוע הבדיקה בבית, הנבדק מקבל אל ביתו מכשיר נייד ייעודי, ולפני השינה עליו לחבר את האלקטרודות של המכשיר לבית החזה ולידיים. למחרת בבוקר הוא פונה אל מעבדת השינה לצורך פיענוח הנתונים. הבדיקה הביתית נחשבת מדויקת פחות מהבדיקה במעבדת שינה, מאחר שהיא כוללת פחות אלמנטים. עם זאת, ברוב המקרים די בה לקבוע אם האדם סובל מדום נשימה בשינה. במקרה שתוצאות הבדיקה הביתית גבוליות, ייתכן שיפנו את הנבדק לבדיקה מקיפה יותר במעבדת שינה.

דרכי טיפול בדום נשימה בשינה

הטיפול בדום נשימה בשינה משתנה ומותאם למידת החומרה של התופעה.

טיפול באמצעות מכשיר CPAP (סיפאפ)

במקרים של דום נשימה בשינה בדרגת חומרה גבוהה, הטיפול הנפוץ ביותר הוא באמצעות מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), הנחשב יעיל ביותר.

מהו CPAP?

CPAP הוא מכשיר המזרים אוויר בלחץ חיובי קבוע דרך צינור המחובר למסכה שהמטופל עוטה על האף בזמן השינה. ברוב המקרים של דום נשימה בשינה, יצירת לחץ חיובי על דרכי הנשימה העליונות מסייעת במניעת הפסקות הנשימה וההתעוררויות התכופות. מכשיר ה-CPAP מסייע אף באיזון לחץ הדם הנגרם מדום הנשימה.

סוגי מסכות ל-CPAP

מסכות CPAP מיוצרות ממגוון חומרים: פלסטיק, ג'ל רפואי מיוחד או סיליקון, והן מחולקות לשלוש קטגוריות עיקריות. לכל אחד מסוגי המסכות יתרונות וחסרונות.

●    מסכת אף ופה (מסכה מלאה) – מכסה את אזור האף והפה ומתאימה לזקוקים ללחץ אוויר בעוצמה גבוהה – בעיקר לנושמים דרך הפה או ישנים בפה פתוח. 
●    מסכת אף – מסכה המכסה רק את אזור האף. היא קטנה יחסית ומתאימה לנושמים דרך האף.
●    מסיכת נחירונים – מסכה שבקצותיה זוג כריות קטנות הנכנסות לנחיריים. זוהי המסכה הקטנה והקלה ביותר ובעלת שטח המגע הקטן ביותר עם הפנים. מסכה זו אינה מתאימה ללחצי אוויר גבוהים.

מסכות CPAP מגיעות לרוב בכמה מידות, כדי לאפשר התאמה מרבית לגודל ולמבנה הפנים.

התאמה אישית של המסכה

התאמת המסכה חשובה להסתגלות טובה ומהירה למכשיר ה-CPAP. חשוב מאוד לבחור מסכה הנוחה לשימוש ולשינה.
מאחר שהמסכה היא החלק הבא במגע עם פני המטופל, חשוב להביא בחשבון כמה פרמטרים בעת בחירתה.
לאנשים שונים יש מבנה פנים שונה ומאפיינים שונים, כמו רגישות עור פנים או זקן/שפם. כמו כן יש הבדלים בדפוסי השינה של האנשים: יש הרגילים לישון על הצד, ואחרים רגילים לישון על הגב או על הבטן. מסכות מסוימות עשויות לדרוש שינוי בהרגלי השינה.

מכשיר CPAP לשימוש בשבת

מכשירי ה-CPAP מהדור הראשון פעלו לפי עקרון הרציפות; לא חלו בהם שינויי פעילות ולא נעשה רישום בזמן השימוש. כיום המכשירים מתקדמים וחכמים ומתאימים את רמת הפעילות ואת עוצמת הזרמת האוויר לנתוני הנשימה המתקבלים בהם. כמו כן, המכשיר מזהה הסרה והצמדה של המסכה לפנים ומפסיק או מחדש את הזרמת האוויר בהתאם. חלק מהמכשירים אף מתעדים את מצב השינה, לצורך מעקב של הרופא המטפל. 
פעולות אלו מעוררות שאלות בעניין השימוש במכשיר בשבת, ועל כן מכוני הלכה טכנולוגיים יצרו פתרונות להתרת השימוש בשבת. המכשירים המותאמים לשימוש בשבת נושאים אישורים מטעם המכונים.

תופעות לוואי של סיפאפ

השימוש ב-CPAP עלול לגרום אי-נוחות בשל הצורך לישון כל הלילה כשהאף מכוסה במסכה. כמו כן הוא עלול לגרום תופעות לוואי, כגון גודש באוזניים ובאף, קושי בנשימה דרך האף, כאבי ראש או כאבי אוזניים ולעיתים אף נפיחות וגזים בבטן.

טיפולים נוספים

לאנשים הסובלים מקשיי הסתגלות מהותיים למכשיר מוצעות חלופות לטיפול בדום נשימה בשינה.

בחלק מהמקרים, התקן דנטלי עשוי להיות פתרון מתאים. מדובר בהתקן נשלף המיוצר בהתאמה למידות הלסת של המטופל ומונח על השיניים לפני השינה. התקן זה מקבע את הלשון והלסת בקדמת חלל הפה באופן המרווח את אזור הלוע ובסיס הלשון, ובכך מסייע להרחבת דרכי הנשימה ולצמצום הנחירות והפסקות השינה.

במקרים חמורים יותר וכאשר כל השיטות האחרות כשלו, שוקלים התערבות ניתוחית. בעבר היה מקובל ניתוח להרחבת דרכי האוויר ולהסרת הגורמים החוסמים את הנשימה, אך בשל שיעורי הצלחתו הנמוכים ותופעות הלוואי הרבות שלו, הוא אינו מומלץ.

הניתוח המועדף כיום במקרה של חוסר הסתגלות ל-CPAP הוא ניתוח אורתו-כירורגי לקידום הלסתות והסנטר, שבו מגדילים את דרכי הנשימה העליונות באמצעות שינוי המבנה. לניתוח זה שיעורי הצלחה של כ-90% בהפחתת מספר אירועי דום נשימה בשינה. 

שינוי אורח חיים

יש כמה שינויים באורח החיים שהשפעתם מסייעת לטיפול בדום נשימה בשינה, בעיקר כאשר מדובר במקרים קלים עד בינוניים:

●    שמירה על משקל תקין והפחתת משקל אם יש עודף משקל
●    הימנעות מצריכת אלכוהול ותרופות שינה או הרגעה עד שלוש שעות לפני השינה
●    הימנעות מעישון
●    שינוי תנוחת השינה, בעדיפות לשינה על הצד על פני שינה על הגב, והגבהת הראש על ידי כרית בזמן השינה

שיפור איכות השינה על ידי שינה בחדר שקט וחשוך, הימנעות מקריאה ממושכת ומשימוש במכשיר הסלולרי במיטה וכניסה למיטה במצב רגוע ושקט – עשויים גם הם להפחית את הסיכונים לדום נשימה בשינה.

השאלת מכשיר CPAP ב'עזר מציון'

רכישת מכשיר CPAP היא תהליך המלווה בחשש ועשוי לדרוש תקופת הסתגלות. מחלקת השאלת ציוד רפואי של 'עזר מציון' משאילה מכשירי CPAP כדי לאפשר לכם להתנסות במכשיר ולבחון את מידת השפעתו על איכות השינה שלכם, לפני קבלת החלטה על רכישת מכשיר במימון פרטי או במימון קופת החולים. ההשאלה מיועדת גם למקרים שבהם נדרש שימוש זמני במכשיר CPAP. מערך ההשאלה של 'עזר מציון' מאפשר לרכוש בנפרד מסכת פנים ואף, מסכת אף או רק צינור. המסכות נמכרות במידות L, M, S.

השתתפות קופות החולים ברכישת מכשיר CPAP

מכשירי CPAP כלולים בסל הבריאות לטיפול בדום נשימה בשינה. במסגרת הזכאות הבסיסית, קופות החולים מחויבות לספק CPAP למבוטחים בהשתתפות עצמית של 70%. במסגרת הביטוחים המשלימים השתתפות קופות החולים גדולה יותר, וההשתתפות העצמית של המבוטח קטנה באותו יחס.
לכל קופה ישנם תנאים, ספקים מורשים והיקף זכאות שונים. מידע מקיף על הזכאויות בכל קופת החולים תוכלו לקבל באתר משרד הבריאות או במידע מטעם קופת החולים שבה אתם מבטוחים. [כללית, מאוחדת, מכבי, לאומית]. 

לסיכום

דום נשימה בשינה הוא הפרעה הפוגעת משמעותית באיכות החיים. לאבחון דום נשימה בשינה חשיבות רבה, ובעזרת טיפול מתאים אפשר להתגבר על ההפרעה ולחיות חיים טובים ופעילים. אם אתם מרגישים עייפות במהלך היום ו/או סובלים מנחירות או משאר תופעות הלוואי של דום נשימה בשינה, מומלץ לכם לפנות לבדיקה ולהתאמת פתרון. מגוון הסוגים של מכשירי CPAP לטיפול בדום נשימה בשינה וכן הפתרונות האחרים עשויים להעניק לכם איכות חיים חדשה.