אתגרים של בן משפחה מטפל במטופלים עם מחלות כרוניות

בישראל חיים אנשים רבים המטפלים בקביעות בבן משפחה אהוב. כשאדם חולה במחלה כרונית, מבוגר או מוגבל, נפוץ מאוד שאחד מבני משפחתו לוקח פיקוד, ולצד שגרת חייהם הוא נעשה מטפל ישיר שלו. זאת בלא הכשרה רשמית ובלא תשלום. מדובר בתפקיד שוחק ותובעני הכולל אחריות עצומה ודורש מהמטפל למצוא דרכים לשמר את כוחותיו הנפשיים והפיזיים, כדי לשמור גם על עצמו.

להיות 'בן משפחה מטפל'

'בן משפחה מטפל' הוא המטפל העיקרי של אדם מבוגר או חולה בדרגת קרבה ראשונה, המקדיש שעות ארוכות בשבוע לטיפול ולתמיכה, בלא קבלת שכר. התפקיד עשוי לנוע מליווי וסיוע בבירוקרטיה, ועד מתן טיפול אישי צמוד וסיוע בפעולות יום-יומיות מורכבות. בני משפחה מטפלים מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה וטיפול בשבוע, כולל אחריות על טיפולים רפואיים, תרופות, בדיקות, בירוקרטיה וכו' וכן טיפול שגרתי הכולל סיוע בתפקודי היום-יום.

אתגרים נפוצים

חשוב להבין כי ליווי כזה עשוי להיות מלווה בקשיים נפשיים הנובעים מקושי לקבל את המצב החדש של בן המשפחה הזקוק לטיפול, וכן במתח פיזי ונפשי מהעבודה הלא פשוטה ומתחושת האחריות הכבדה. מעבר לזה, פעמים רבות המצב גורם קשיים כלכליים, בשל הקושי לשלב את הטיפול עם עבודה, וכאשר שעות רבות מוקדשות לסיוע לבן המשפחה, מטבע הדברים יש פחות שעות לעסוק בפרנסה. באותו אופן הטיפול בבן המשפחה נוגס בזמן המוקדש למטפל עצמו ולשאר בני המשפחה – לתחביבים, למנוחה ועוד, והדבר עלול ליצור שחיקה פיזית, רגשית ונפשית.

זכויות בתעסוקה לבני משפחה מטפלים

בני משפחה מטפלים בישראל עשויים להיות זכאים במקום עבודתם להקלות שנקבעו בחוק בדיוק למצבים אלו.

בני משפחה מטפלים שכירים זכאים להיעדר מהעבודה על חשבון ימי המחלה שלהם לצורך טיפול בבן/בת זוג, ילד או הורה.
עובד שהתפטר בשל בריאות לקויה של בן משפחתו, עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו.
אסור לפטר אדם עקב היעדרויות סבירות לצורכי טיפול באדם קרוב, וכן אסור להפלות עובד בשל היותו בן משפחה המטפל באדם עם מוגבלות.
לפירוט מלא על זכויות חולה סיעודי – כולל גמלאות וקצבאות – ניתן לעיין במדריך המקיף של עזר מציון.

סימני אזהרה לשחיקה רגשית/פיזית

תחושת שחיקה היא תופעה רווחת בקרב בני משפחה מטפלים, בגלל אופיו התובעני של התפקיד. מחקרים מראים כי חלק בלתי מבוטל מבני המשפחה המטפלים מרגישים שהטיפול פוגע בבריאותם.

השחיקה עלולה לגרום עייפות מתמשכת, ירידה במוטיבציה ושינויים במצב הרוח, וכן קושי בריכוז, חוסר סבלנות ומתח מוגבר, ואף תסמינים דמויי דיכאון.

השחיקה עשויה לבוא לידי ביטוי גם בהזנחת תחומים אחרים בחיים, כגון עבודה וקשרים חברתיים וזוגיים, ובכך ליצור מתחים גוברים בתוך התא המשפחתי.

תסמינים אלו עלולים להוביל גם לסיכון בריאותי מוגבר, בשל הזנחה. מעבר לפעילות היום-יומית, הדאגה לבן המשפחה ולמצבו עלולה לגרום מחסור בשינה, הימנעות מאכילה או מאכילה מסודרת, ובעצם – הישאבות לתפקיד המטפל, מתוך דאגה ואחריות, ושכחת הצרכים העצמיים.

משום כך חשוב מאוד לנקוט צעדים מקדימים ולהקפיד על כללים העשויים להקל ולהפחית את תחושת השחיקה.

טיפים להתמודדות בתפקיד בן משפחה מטפל

הצבת גבולות

הצבת גבולות בריאים חיונית למניעת שחיקה ומאפשרת למטפל להמשיך בתפקידו לאורך זמן. חשוב להגדיר מהי האחריות שהמטפל מקבל עליו ומהם התחומים הנשארים מחוץ לתחום הטיפול שלו. הגדרה זו, הנובעת מהגדרה ברורה של מה שהמטפל מסוגל או מוכן לעשות ומה לא, מונעת תחושת עומס בלתי נסבל.

פעילות גופנית

לפעילות גופנית יש השפעה ישירה על מצב הרוח ועל הבריאות שלנו. מוכרחים לזכור שככל שהמטפל יהיה במיטבו הוא יוכל לטפל טוב יותר בבן משפחתו. נכון שבזמני עומס קשה לשלב פעילות גופנית, אך מומלץ להשתדל לעשות זאת פעמיים בשבוע לפחות.

פעילות גופנית מומלצת:

הליכה 30-20 דקות ביום
תרגילי כוח פעמיים בשבוע
כמו כן, כדי לשמור על הכוחות של המטפל וגם לעזור לבן המשפחה המטופל, יש לנסות לעודד את המטופל לעצמאות ככל האפשר – בהליכה, בקימה, ברחצה וכו'.

חלוקת המשימות עם שאר בני המשפחה או קבלת עזרה חיצונית

חשוב שהסביבה ובני המשפחה האחרים יהיו מודעים לעומס המוטל על בן המשפחה המטפל – הן לצורך תמיכה נפשית, הן לצורך חלוקת העומס. כדי להפחית את השחיקה חשוב ומשמעותי לדעת לבקש עזרה. אם בן המשפחה זכאי לשעות סיעוד, כדאי להיעזר במטפל סיעודי זר או במטפל סיעודי ישראלי – תוכלו לקרוא עוד על היתרון של טיפול סיעודי בבית. אפילו שעות ספורות בשבוע עשויות לאפשר שחרור משמעותי לבן המשפחה המטפל.

שמירה על הבריאות

שוב, רק כשהמטפל בריא ומטפל בעצמו הוא יכול לטפל באחרים. משום כך חשוב מאוד שהמטפל ישים לב לסימנים שגופו משדר ולא יתעלם מהם בגלל העומס או מפני שהוא סבור שעליו להפנות את כל משאביו לטיפול בבן משפחתו.

חשוב מאוד:

• לשמור על שגרת בדיקות רפואיות לפי הצורך ולא לדחות תורים, טיפולים או התערבויות רפואיות, בתירוצים הקשורים לבן המשפחה המטופל
• להקפיד על ארוחות מסודרות, וכן שתמיד יהיה בתיק מאכל קטן ובריא, למקרה חירום
• להקפיד על שעות שינה
• ליזום במשך היום פסקי זמן להתאווררות
  
  

שמירה על איזון

חשוב מאוד שבן המשפחה המטפל יזכור שהוא אדם שלם ולא רק 'מטפל בבן משפחה'. חשוב לשמר את הזהות הפנימית, להקפיד על זמן עם המשפחה וזמן לעיסוקים ולתחביבים. אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא קביעת זמנים מוגדרים לדברים אלו.

ניהול נכון של זמן ואנרגיה

תחושת השליטה בזמן עשויה להפחית משמעותית את תחושת העומס. חשוב לבצע תיעדוף משימות, שהרי הזמן בכל יום מוגבל, ואי אפשר להספיק הכול. מומלץ ליצור רשימה שבה המשימות מסודרות לפי דחיפות וחשיבות, כדי שיהיה אפשר להתמקד במה שחשוב ולא לבזבז זמן יקר לדברים בדרגת חשיבות נמוכה.

תמיכה נפשית

בדידות היא אחת התחושות הקשות ביותר לבני משפחה מטפלים. קבלת תמיכה חיצונית עשויה להיות קריטית. אפשר לשתף בקשיים את הצוות המקצועי המלווה את בן המשפחה החולה. הוא יוכל לתמוך, להבין וגם לתת מידע על זכויות שייתכן שהמשפחה אינה יודעת עליהן. אפשר לשתף גם חברים או קרובים שעברו תהליך דומה. הם יוכלו לייעץ וגם לשמש אוזן קשבת.

מעבר לזה, שמירה על זמן קבוע לפעילויות מהנות משמעותיות מאוד לנפש.

מאתגר להיות בן משפחה מטפל, אך אין צורך להתמודד עם זה לבד. על ידי הכרה בקשיים, הצבת גבולות ובקשת עזרה, תצליחו לשמור על כוחות גוף ונפש למען יקירכם ולמען עצמכם.

עמותת 'עזר מציון' מעניקה מגוון מענים לבני משפחה מטפלים. בין השאר על ידי מחלקת סיעוד, המציעה מעטפת שירותים לקשישים ולבני משפחותיהם, מרכז ציפורה פריד, המיועד למשפחות המלוות חולי אלצהיימר, מרכז ייעוץ להורים ולאנשי מקצוע – בנושאי קשיי התפתחות ולקויות, ועוד.

מעבר לזה מציעה 'עזר מציון' ללא תשלום מערך שירותים המקלים מאוד על החולה ועל בני משפחתו, כולל: שירותי אמבולנס, ייעוץ והכוונה רפואיים, השאלת ציוד רפואי ושיקומי, הסעות חולים ושינוע רפואי על ידי מתנדבים, הסבר והכוונה במימוש זכויות, ועוד.