סימני אזהרה למצוקה נפשית

כל אדם חווה קשיים רגשיים במהלך חייו. לפעמים העולם הוא מקום מפחיד, ולכן טבעי ביותר לחוש לעיתים פחד או דאגה, במיוחד במדינת ישראל של השנים האחרונות, שבה מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל לא נתנו לנו הרבה זמן להסדיר את הנשימה.

מהי מצוקה נפשית?

מצוקה נפשית (או משבר נפשי) היא מצב שבו אדם חווה קושי רגשי או פסיכולוגי משמעותי הפוגע בתפקודו היומי. בדרך כלל הקושי הוא תוצאה ישירה של מצבי חיים מאתגרים: אסון במשפחה, תאונת דרכים, אובדן, בעיות רפואיות או כלכליות, כאב כרוני ועוד.

המצוקות הנפשיות מפגישות את האדם עם התמודדות רגשית המעמיסה עליו ומשפיעה ישירות על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו. לרוב, המאפיינים של מצוקה נפשית הם תחושת עומס רגשי, חוסר שקט או בלבול, עצב עמוק, חרדה, פחדים, כעס או ייאוש, תחושת חוסר שליטה, קושי להתרכז, לישון או לתפקד כרגיל, תחושת בדידות וחוסר אונים.

מצוקה נפשית עשויה לפגוע במגוון תחומי חיים: התחום הרגשי (חרדה או דיכאון), התחום הלימודי, התחום ההתנהגותי, ועוד.

חשוב להבחין בין מצוקה זמנית למצוקה מתמשכת. כדי לדעת לעשות את ההבחנה הזאת, וכן לדעת מתי יש לפנות או להפנות לטיפול מקצועי, שוחחנו עם נשות מקצוע מהאגף לבריאות הנפש ב'עזר מציון' – מירה מולדובן, עובדת סוציאלית MA, עובדת בתחום בריאות הנפש יותר מ-20 שנה ומנהלת שירות מימוש זכויות למתמודדי נפש, ומירית קרייזמן, עובדת סוציאלית העוסקת בבריאות הנפש 18 שנה, ומנהלת תחום ידע ופיתוח.

"בטרם נדבר על ההבדלים בין המצוקות, חשוב שנדע כי במקרים רבים של מצוקות נפשיות הזמן עושה את שלו והעוגנים מספקים יציבות רגשית ונפשית. גם למבנה האישיותי יש משמעות", הן אומרות.

העוגנים עשויים להיות פנימיים, כגון כוחות אגו מובנים, או חיצוניים, כגון רשת תמיכה משפחתית וחברתית. לעיתים הקשיים הופכים למצוקה נפשית אמיתית הפוגעת בתפקוד ואינה מאפשרת לאדם להמשיך בשגרה. במצבים אלו, חשוב לשים לב לסימנים הקטנים המאותתים על המצוקה הקיימת, כדי לזהותה ולסייע לאדם הנמצא במצוקה לידינו. שימת לב לאיתותים, לעוצמתם ולתדירותם עשויה לסייע להבחין בין התנהגויות בטווח הנורמטיבי להתנהגויות הדורשות התערבות מקצועית.

מה ההבדל בין מצוקה זמנית למצוקה מתמשכת הדורשת התערבות?

ההבדלים העיקריים בין מצוקה זמנית נקודתית למצוקה העלולה להתפתח למצב נפשי או פתולוגי הם:

• משך זמן התופעות

• סמיכותן לאירוע הטראומתי

• עוצמת התופעות

• פגיעה מתמשכת בתפקוד

דוגמה: אם אדם מרגיש דיכאון במשך יום או יומיים עד חודש (תלוי במאפייני האירוע) – זה הגיוני וטבעי, אך כשהמצב נמשך יותר מחודש והתגובות עוצמתיות ופוגעות בתפקודים הבסיסיים, וכן כשמדובר במצוקה שאין לה הסבר אובייקטיבי והאדם אינו רואה את האור בקצה המנהרה ואינו מצליח לצאת ממנה בעצמו, יש צורך בהתערבות מקצועית.

מה עשוי לשמש סימן אזהרה?

כשמדובר בבריאות הנפש, יש מנעד רחב מאוד של בעיות ובהתאם לזה מגוון תסמינים שונים. בדרך כלל בהתחלה קשה להבחין בהם ולהבין שהם בעצם איתותי אזהרה, אך ערנות עשויה להקדים את הזיהוי ולהועיל. נחלק את סימני האזהרה לפי המאפיינים:

סימני אזהרה רגשיים

•  עצב, בכי תכוף, ייאוש

• עצבנות, כעס קיצוני או התפרצויות

• חרדה, דאגה מתמשכת, פאניקה

• אדישות, חוסר הנאה מדברים שבעבר נחשבו מהנים, תחושת ריקנות או חוסר משמעות, קושי במוטיבציה, ברצון לזוז

• רגשות אשם או חוסר ערך עצמי, או האשמה חיצונית, וכן מחשבה שכולם כל הזמן 'נגדי'

• חוסר עניין בתחביבים או בדברים שבעבר גרמו הנאה לאדם זה

• תחושות שליליות חוזרות, תחושת כישלון

• חוסר יכולת לקבל החלטות

סימני אזהרה התנהגותיים וחברתיים

• הסתגרות מחברים ומבני משפחה, הימנעות ממפגשים חברתיים

• שינויים חדים בהרגלי אכילה או שינה

• ירידה בתפקוד בעבודה, בלימודים, ובמשפחה

• עיסוק מוגבר במוות או מחשבות אובדניות

סימנים פיזיים וסומטיים

• עייפות מתמשכת בלי סיבה רפואית, הפרעות שינה

• כאבים ותסמינים פסיכוסומטיים – כאבי ראש/בטן/שרירים, הזעה בידיים, דפיקות לב, קשיי נשימה, סחרחורות – בלי סיבה רפואית

• שינוי פתאומי במשקל, חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר

• חוסר אנרגיה או חוסר מנוחה

• קושי בשמירה על היגיינה והזנחת המראה החיצוני

סימנים קוגניטיביים ולימודיים

• קושי בריכוז או בזיכרון

• בלבול או אי-שקט פנימי

• ירידה במצב הלימודי

סימני אזהרה קריטיים

• איום בפגיעה עצמית או בפגיעה באחרים – בכל מקרה שאדם מאיים בפגיעה בעצמו או באחרים, חשוב להגיב ולערב גורמים מקצועיים באופן מיידי. במקרה שהאדם מאיים לפגוע בעצמו או באחרים ומוסיף פרטים על התוכנית ועל אופציות מעשיות, חשוב לשמור עליו ולא להשאירו לבד, ובד בבד לערב מייד גורמים מקצועיים, מחשש לאובדנות.

לא כל פגיעה עצמית מעידה על נטייה לאובדנות. לעיתים האדם פוגע בעצמו כדי להרגיש תחושה של כאב פיזי, העדיפה לו מהכאב הנפשי הגדול המעמיס עליו.

• התמכרות לאלכוהול או לסמים – לפעמים אנשים במצוקה נפשית פונים לכיוון של אלכוהול וסמים. השימוש בחומרים אלו מסוכן ועלול לגרום הידרדרות מהירה במצב הנפשי.
• הזיות – במצב של סכיזופרניה עשויות להופיע הזיות של שמיעה ושל ראייה, וכן תפיסה שונה של האדם את עצמו, כמו תחושה של גדלות.

איתותי האזהרה משתנים מאדם לאדם. הם נגזרים משגרת ההתנהגות ומהאישיות, וכדי לדייק את התמונה ולפנות לקבלת סיוע מקצועי בזמן, יש להביא בחשבון את מצבו של האדם לפני הופעת האיתותים.

לדוגמה: אדם שרגיל להיות מסמר האירועים החברתיים, היוזם שלהם והדמות הנוכחת בהם – פסיביות שלו או מופנמות באירוע עשויה להיות איתות. לעומת זאת, אדם שהתנהגותו והמבנה האישיותי שלו סגור ומבוישים יותר יאותת דווקא אם פתאום הוא יהיה סוער, דינמי ונוכח בשונה מהרגיל אצלו.

האם יש הבדלים בין נשים לגברים בביטויים של מצוקה נפשית?

אין הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים מבחינת התסמינים. עם זאת, במקרה של טראומה או פוסט טראומה, גברים נוטים להראות סימנים של החצנת רגשות, כגון כעס, האשמת אחרים, אלימות ואף צריכת סמים, ואילו נשים נוטות להפנמת הרגשות ולהפנייתן פנימה, כגון הלקאה עצמית, האשמה עצמית או הפרעות אכילה.

מתי כדאי לפנות לעזרה?

מומלץ לפנות לעזרה ברגע שמבחינים שהמצב מתמשך ואינו משתפר. כאמור, כשיש מצב אובייקטיבי בחוץ או מצב משפחתי שהשתנה, טבעי לחוש רגשות קשים, אך כשהמצב נמשך, מחמיר ומתחיל לפגוע בתפקוד ובשגרה, כדאי להפנות את האדם לעזרה.

לאן כדאי לפנות?

פעמים רבות הצעד הראשון הוא פנייה לרופא המשפחה. כיום, לרוב רופאי המשפחה יש כלים לאבחן או לתת סיוע התחלתי – ייעוץ או טיפול תרופתי מינורי, הכולל מייצבי מצב רוח קלים, וכמובן ביכולתו להפנות לכתובת המתאימה.

אם מדובר בילד או בנער כדאי לפנות תחילה ליועץ או למחנך במסגרת החינוכית שבה הוא לומד.

מלבד אלו אפשר לפנות לקווים חמים, לעובדים סוציאליים ולאנשי מקצוע נוספים כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים. קופות החולים מציעות שירותי בריאות הנפש ומכווינות לאנשי מקצוע, ואפשר לפנות אליהן דרך מוקדי השירות או המרפאות. פסיכיאטרים הם אנשי המקצוע המוסמכים לתת אבחנה פסיכיאטרית. הם בוחנים את הנושא לא רק מבחינה נפשית אלא גם מבחינה גופנית, ויכולים לתת טיפול תרופתי.

האגף לבריאות הנפש ב'עזר מציון' נותן מגוון רחב של מענים: קו חם הפעיל בשגרה, קו סיוע ייעודי בעת משברים לאומיים, מרכזי ייעוץ ותמיכה לבני משפחה של מתמודדי נפש, ועוד. נכון, לפעמים צריך אומץ כדי לפנות לעזרה נפשית, אבל כשמבינים כמה עוגמת נפש זה עשוי לחסוך, אוזרים את האומץ הזה.