מדריך זכויות מקוצר למתמודד בתחום בריאות הנפש

לא תמיד יש זמן, כוח ואנרגיה להתעסק בזה, אך חשוב מאוד לזכור שהזכויות עשויות לשפר משמעותית את איכות החיים ולהקל את תהליך השיקום – הן מבחינה נפשית, הן מבחינה כלכלית. כשמדובר במיצוי זכויות בבריאות הנפש, הידע אינו רק כוח, אלא כלי לבניית עתיד יציב יותר. כדי להקל עליכם בתהליך ריכזנו בשבילכם את עיקרי הדברים, במדריך תמציתי וממוקד שיסייע לכם לקבל את המגיע לכם בדרך ברורה וחלקה.

המדריך מבוסס על 'חוק שיקום נכי נפש' (2000)

השלב הראשון: הכרה בביטוח לאומי

לפני פנייה לקבלת סל שיקום יש לקבל הכרה רפואית-נפשית מהמוסד לביטוח לאומי.

תנאי הסף:

• גיל - 18 ומעלה, עד גיל פרישה
• מצב – מצב רפואי-נפשי המגביל את כושר העבודה

הגשת התביעה:

יש למלא טופס תביעה לנכות כללית (ניתן להורדה מאתר הביטוח הלאומי) ולצרף סיכומי מחלה, חוות דעת מומחים, אישורי הכנסות וטופס ויתור סודיות.
לאחר הגשת המסמכים יוזמן הפונה לוועדה רפואית, והיא תקבע את אחוזי הנכות שלו.

טיפים חשובים לוועדה הרפואית

1. 
   הפונה צריך להסביר בהרחבה לחברי הוועדה כיצד המגבלה הנפשית משפיעה על תפקודו היום-יומי בכל תחומי החיים – המשפחתי, החברתי והתפקודי. כדאי להיות מוכנים מראש להסבר מפורט זה.
2. רצוי להגיע עם מלווה הנוכח ברציפות בחייו של מבקש ההכרה הרפואית-נפשית.

השלב השני: סל שיקום – מי זכאי?

סל השיקום נועד לסייע בשיפור איכות החיים במרחב הביתי ובשיפור העצמאות במרחב החברתי-קהילתי של האדם. 

זכאות

לסל שיקום זכאים תושבי ישראל מגיל 18 ומעלה שנקבעו להם לפחות 40% נכות נפשית על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי פסיכיאטר מוסמך מטעם משרד הבריאות. 

הזכאות מותנית בניהול מעקב פסיכיאטרי סדיר, ואינה ניתנת במצבים של התמכרות פעילה לסמים או לאלכוהול. 

תהליך הגשת הבקשה לסל שיקום

1. איסוף מסמכים: בעת הבקשה על הפונה להגיש דוח רפואי (פסיכיאטרי) ודוח סוציאלי עדכניים, וכן המלצות של הגורם המפנה וטופס ויתור סודיות.
2. אופן ההגשה: את הבקשה יש להגיש לוועדת השיקום באזור המגורים, באמצעות איש מקצוע (עובד סוציאלי במרפאה המטפלת) או באופן עצמאי.
3. ועדת סל השיקום: בעת בדיקת הפנייה יוזמן הפונה לוועדת סל שיקום שבה הוא יוכל להציג את מטרותיו ולבקש שירותים שיתמכו בו ויקדמו אותו.
4. מימוש הזכאות: על הפונה לפנות לספק השירות בתוך חצי שנה מקבלת האישור, שנקרא גם 'טופס ועדת החלטה'. 

השלב השלישי: הזכויות

סל השיקום של ביטוח לאומי מציע שירותים במגוון תחומי החיים:

• דיור – סיוע בדיור באופן המותאם לפונה: הוסטל, קהילה תומכת, דיור מוגן או ליווי של סומכות וסיוע בניהול משק בית ותקציב.
• תעסוקה – שילוב בעולם התעסוקה, הכולל רצף שירותי שיקום תעסוקתיים המתאימים למצבי תפקוד שונים, החל ממועדונים תעסוקתיים ומפעלים מוגנים, ועד ליווי במציאת עבודה בשוק החופשי (תעסוקה נתמכת) או יזמות עסקית.
• השכלה – סיוע בהשלמת השכלה (12 שנות לימוד, תעודת בגרות) מכינות, וליווי אקדמי על ידי חונכים.
• חברה ופנאי – מועדונים חברתיים, פעילויות קבוצתיות בקהילה ותוכניות אתגר בטבע. 

שירותים משלימים לסל השיקום

אחת ל-5 שנים אפשר לקבל סיוע כספי פרטני לריהוט ראשוני לבית, עד סך 3,500 ₪, וכן סיוע במימון טיפולי שיניים.

סיוע נוסף

מלבד שירותי השיקום הנ"ל, משרד הבריאות מציע לבני המשפחה של מתמודד הנפש שירות משלים של ליווי בהתמודדות. שירות זה אינו מותנה בזכאות לסל שיקום ואינו כרוך בתשלום. השירות ניתן בין השאר באמצעות עוגן – מרכזי המשפחות של 'עזר מציון'. המרכזים מציעים ייעוץ וליווי לבני משפחה מעל גיל 18, כולל שיחות אישיות עם אנשי מקצוע, ייעוץ משפטי, סנגור, קבוצות, סדנאות, הרצאות ועוד.

מידע חשוב

למידע נוסף:
מוקד קול הבריאות: *5400
אתר משרד הבריאות – בנפש בריאה
שירותי השיקום ניתנים בדרך כלל לתקופה של שנה, ולקראת סיומה יש לחדשם באמצעות רכז סל השיקום במשרד הבריאות. 

זכויות נוספות למוכרים בביטוח לאומי: 

• סיוע בשכר דירה
• הנחה בארנונה
• פטור מתור
• ועוד 

האגף לבריאות הנפש ב'עזר מציון' מספק מענה מקצועי ומקיף למתמודדי נפש מעל גיל 18 ולבני משפחותיהם. האגף מציע מעטפת רחבה של שירותים, כולל סיוע במיצוי זכויות, מרכזי ליווי, מרכזי פנאי, תעסוקה שיקומית במגוון רמות, שילוב בקהילה, נופשים שנתיים ועוד.