דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לא מצאתם את השירות המבוקש? התקשרו אלינו ונעשה הכול כדי לסייע! 2236*

שילוב מתמודדי נפש בתחום התעסוקה – איך עושים את זה?

כיום אנו רואים יותר ויותר אנשים המתמודדים עם מחלת נפש הלומדים לנהל ניהול את המחלה. הם מקבלים טיפול רפואי וטיפול רגשי מתאימים, ובעקבותיהם הם חוזרים לחיים מלאי סיפוק ומשמעות, הכוללים גם את ההיבט הכל כך משמעותי - השתלבות במקום עבודה. חזרה לעבודה משמעותית מאוד למתמודד הנפש. היא מאפשרת לו לחוש תחושת הצלחה, תחושה של 'חזרה לחיים', והדבר משפיע על יכולתו לתפקד טוב יותר בשאר תחומי חייו.
מה צריך לדעת לפני שיוצאים לתהליך זה? הנה כמה עצות ממומחית.
שם הכותב : סימה ת'ורגמן, עו"ס ומנהלת מקצועית של תחום תעסוקה בשוק החופשי ב'עזר מציון'

סימה ת'ורגמן, עובדת סוציאלית ומנהלת מקצועית של תחום תעסוקה בשוק החופשי ב'עזר מציון', עובדת עם מתמודדים ובני משפחותיהם, כדי לאפשר למתמודדים השתלבות טובה במגוון תחומי תעסוקה.

 

מניסיונה היא אומרת, שתפקוד מוצלח בתעסוקה הוא כעמוד שדרה לחיים יציבים ולתפקוד נורמטיבי בכלל. בזכות העבודה, המתמודד לומד לנהל סדר יום, לשלב מטלות, לממש את כישוריו ולהרגיש משמעותי – תורם ונתרם. פיתוח תחושת שייכות לעולם העבודה מחזק את חיבורו של האדם לקהילה. זאת נוסף על ההיבט הכלכלי ושיפור איכות החיים של המתמודד ומשפחתו.

 

דברים שכדאי לדעת:

 

 

סל שיקום

 

אדם המוכר כסובל מנכות נפשית זכאי לסל שירותים המלווים אותו בקהילה. לצד מענים בנושאי דיור, פנאי, חונכות וסומכות, סל השירותים מכיל מענה בתחום התעסוקה. מענה זה מאפשר העסקה במסגרת המתאימה למצבו הנפשי של המתמודד, והוא כולל מגוון אפשרויות: תעסוקה במפעל מוגן, תעסוקה מעברית, המתאפיינת בהשתתפות בקבוצה בליווי מדריך, תעסוקה במסגרת תעסוקה, וכן תעסוקה בשוק החופשי – לאנשים שמצבם הנפשי ורמתם התפקודית מאפשרים זאת. אפשרות נוספת חדשה יחסית היא תעסוקה מעברית אישית, הכוללת ליווי אינטנסיבי פרטני של מדריך. דרך 'עזר מציון' אפשר להשתלב בשוק התעסוקה בכל מגוון האפשרויות.

 

הזכאים לסל שיקום הם מתמודדים מעל גיל 18 הסובלים מנכות נפשית שהוכרה בביטוח לאומי, ולפחות 40% ממנה הם תוצאה של הפרעה נפשית שאובחנה על ידי פסיכיאטר המוסמך לכך. הזכות נקבעת על ידי ועדת שיקום אזורית, וזימון אליה יכול להיעשות על ידי מחלקות אשפוז בבתי חולים, מרפאות לבריאות הנפש, מחלקות רווחה בעירייה, וכן על ידי האגף לבריאות הנפש של 'עזר מציון', באמצעות שירות 'בלב ובנפש'.

 

 

תעסוקה בשוק החופשי

 

השירות מתחיל ביצירת קשר עם רכז השמה. הרכז מזהה את הכישורים והחוזקות של האדם, וכן חסמים תעסוקתיים אפשריים. הוא עוזר בכתיבת קורות חיים ובהכנה לראיונות עבודה, ומעניק ליווי לאורך התהליך. לרכז יש קשרים ענפים עם מגוון מעסיקים וידע על משרות פוטנציאליות. הוא בונה תוכנית שיקום אישית, ובשיתוף פעולה עם המתמודד מגדיר מטרות ויעדים ויוצר תוכנית להשגתם.

 

חשוב ליצור עם רכז ההשמה קשר קרוב ומבוסס אמון. הרכז מלווה את מקבל השירות בדרך לא פשוטה, המלאה עליות ומורדות. ככל שהקשר יהיה קרוב ונעים יותר, יהיה קל יותר להתמודד עם קשיים, לנתחם ולפתח מיומנויות הנדרשות להתמודדות.

 

 

מציאת עבודה מתאימה

 

ארבע הפגישות הראשונות עם הרכז מובנות באופן מקצועי ומבוססות על שיטות התערבות מרכזיות מעולם השיקום התעסוקתי. אחריהן מתחיל שלב ההשמה. השלב הראשון מאפשר לרכז ללמוד ככל האפשר על מקבל השירות, כדי להתאים לו מקום עבודה. בשלב הבא הם כותבים יחד קורות חיים, מחפשים עבודה תוך שימוש במנועי חיפוש ומתכוננים לראיונות עבודה, כולל סימולציות. הרכזים מפתחים קשרים ענפים עם מעסיקים ופותחים אפשרויות למשרות פוטנציאליות מגוונות. בתקופת הקורונה, למשל, פותחו 'משרות קורונה', כגון לקיחת דגימות ומתן מענים טלפוניים.

 

מקבל השירות יכול לבחור אם הליווי יהיה גלוי או סמוי, כלומר אם המעסיק שלו ידע או לא ידע על הקשר שלו עם רכז ההשמה ועל מגבלתו הנפשית. כאשר הקשר גלוי, רכז ההשמה יכול ללוות את מקבל השירות אל ריאיון העבודה.

 

 

לאחר ההשמה

 

בשלב זה מתחילה ההסתגלות למערכת העבודה, לתפקיד ולתפקוד התעסוקתי. מקבל השירות ממשיך להיפגש בקביעות עם הרכז. חשוב שמקבל השירות יביא למפגשים, בכנות ובשקיפות מלאה, קשיים שהוא פוגש בעבודה, כדי שהרכז יבין היטב את הקשיים ויוכל לצייד אותו בכלים מתאימים להתגברות עליהם. במפגשים אלו ניתן דגש על קבלת החלטות שקולה ואיטית ועל התמודדות מול בריחה. כשהליווי גלוי, מתפקידיו של הרכז לתווך למעסיק קשיים שמקבל השירות מתקשה לבטא בעצמו, וליצור ביניהם קשר להשגת פתרונות הדדיים, להפחתת תחושת הלחץ והקושי של מקבל השירות.

 

'חוסן תעסוקתי' הוא היכולת של מקבל השירות להישאר במסגרת ולהתמודד עם הקשיים. המטרה היא להישאר בתעסוקה לאורך זמן ולהשיג יציבות תעסוקתית. לכן מסגרת התעסוקה נבחנת בקפידה.

 

השירות ניתן תוך הקפדה על כתיבת תוכניות שיקום אחת לחצי שנה, מעקב רפואי סדיר, תיעוד תהליך השיקום במעקבי טיפול ועוד. כל זאת במטרה לאפשר שירות ברמה הגבוהה ביותר. הרכז עובד בהתאמה עם גורמי השיקום האחרים במעטפת, כגון שירותי פנאי, שירותי תיאום טיפול, דיור, חונכות וסומכות. במידת הצורך מתקיים קשר עם בני משפחה קרובים שביכולתם לסייע בתהליך בחירת המטפל ובתהליך השיקום בכלל.

 

 

מביטים אל האופק

 

ברגע שמושגת יציבות תעסוקתית ומקבל השירות מראה הסתגלות והשתלבות מוצלחת במערכת העבודה לאורך זמן, הרכז ומקבל השירות חושבים במשותף על התקדמות, על הרחבת היקף המשרה, ולעיתים אף על יציאה ללימודים ולהכשרות.

 

כיצד הסובבים יכולים לעזור?

המעסיקים – עליהם להבין את החשיבות הגדולה של תהליך ההשמה למתמודד ולבני משפחתו. ההשתלבות בעולם התעסוקה מאפשרת יציאה מהדעות הקדומות ומהסטיגמות החברתיות. זאת מלבד היותה אבן יסוד בחזרה לשגרה בפן הנפשי ובפן הכלכלי. אומנם השילוב בתחום התעסוקה אינו פשוט – לא למעסיק ולא למקבל השירות, אך ניכר בבירור כי כל בחירה נעשית במחשבה ובשיקול דעת, ואי אפשר להתעלם מהמשמעותיות של השילוב.

 

מחלקת בריאות הנפש של 'עזר מציון' פועלת במטרה לסייע למתמודדי נפש ולבני משפחותיהם בתחומים רבים, וכן בשילוב תעסוקתי. מטרת המחלקה להעניק עזרה ותמיכה למתמודדי הנפש, תוך לימוד דרכי התמודדות, סיוע במיצוי זכויות, שיקום, פנאי ועוד.

הישארו מעודכנים הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל מידע על פעילות עזר מציון? הירשמו לניוזלטר שלנו

ידע שנותן כוח מאמרים וכתבות

העמותה שמלווה כל ישראלי לא עוצרת במלחמה

על העמותה שמלווה כל ישראלי ומעניקה תמיכה רפואית לכל מי שזקוק לה בשגרה, ועם פרוץ המלחמה מצאו עצמם בחזית העשייה. כי כולנו רקמה אנושית אחת גדולה.

זמנופש - נופשים שנתיים למתמודדי נפש

בכל שנה כשהקיץ רק מתחיל להפציע, אגף בריאות הנפש של 'עזר מציון' מפיק כמה סבבים של נופשים למתמודדי נפש ולבני משפחותיהם, כדי לתת להם לא רק חוויות מיוחדות ומעשירות, אלא גם ובעיקר כלים, כוח ואוויר לנשימה

סטיגמה בבריאות הנפש

בריאות הנפש היא נכות סמויה, שאינה ניכרת במבט ראשון. אנשים עם בעיה נפשית נתקלים רבות בחוסר ידע הגורם לרתיעה ולסטראוטיפים מצד החברה. יתרה מזאת, האדם המתמודד עם בעיה נפשית ובני משפחתו סובלים מסטיגמה – הן מהחברה, הן מאנשי מקצוע והן מעצמם. מהם הגורמים לסטיגמה? האם אפשר להתגבר עליה? זאת ועוד במאמר שלפניכם
אנחנו עובדים בלהציל חיים