הנפש של בעלי כואבת לנו

"בשלוש בלילה התעוררתי שטופת זיעה. החלום היה מוחשי: אברהם ואני עומדים בפתחה של תהום חשוכה. הוא מושך אותי לכיוון שפת הצוק, והנפילה קרובה ובלתי נמנעת. אנחנו שוהים בחושך מוחלט, ובאופן אבסורדי ולא מובן, אנשים סביבנו מהלכים באור יום, עוסקים בענייניהם. חלק מהם אנחנו מכירים, אך הם אינם מבחינים בנו אף שאנו במרחק נגיעה מהם. אני אחוזת בעתה, ואברהם, בניגוד משווע ולא תואם סיטואציה, מחויך ומנותק. אני צועקת בקול: 'הצילו! אני נופלת!' אך קולי לא נשמע. אברהם מושך משיכה חזקה אחרונה.

התעוררתי.

ניסיתי להסדיר נשימה ולהירגע. קמתי למזוג לעצמי כוס מים. הבחנתי באור במסדרון. מול המראה הגדולה התלויה שם עמד אברהם, פאותיו סתורות ופרועות, ואותו חיוך מנותק ומוזר מהשבועות האחרונים, משוך על פניו. 'מה אתה עושה?' שאלתי. הוא פרץ בצחוק מתגלגל: 'עוזר להביא את המשיח', הוא אמר, 'תעירי את הילדים, זה זמן חגיגי וחשוב!'

אגרוף לפת את ליבי. אותה מועקה עמומה המלווה אותי בחודשים האחרונים: ההסתגרות שלו בחדר למשך שעות, חוסר התפקוד, ההיעדרויות התכופות מהעבודה, ההיעלמות מהבית בלי הסבר, הגמגום מול המעסיק בקו הטלפון, ההזנחה החיצונית והשינוי התהומי שחל במהותו ובאישיותו. הכול הציף אותי, והתמונות רצו כבסרט. המועקה העמומה התפוגגה והפכה באחת להכרה כואבת".

כך תיארה באוזניי ענת (השמות בדויים) את התקופה הראשונה של התפרצות הפרעה בי-פולארית אצל בעלה. אברהם וענת נשואים כ-7 שנים ולהם 5 ילדים. אברהם הוא סוכן ביטוח, וענת עוסקת בהוראה.

מבין מאות פניות המתקבלות במרכז הייעוץ למשפחות של האגף לבריאות הנפש ב'עזר מציון', רבות הן פניות של בני ובנות זוג של מתמודדים עם מחלה נפשית. מאפיין מרכזי של התמודדות עם הפרעת נפש של בן משפחה קרוב הוא חוסר הכרה חברתית והיעדר תמיכה. מדובר באובדן שחווה המשפחה כולה, ובן/בת הזוג בפרט. הכרת בן הזוג בפריצת המחלה היא תהליך קשה וכואב. לעיתים קודמת לו תקופה של חוסר מודעות והכחשה, המונעים פנייה לאבחון ולטיפול. בניגוד לאובדנים אחרים, כגון מחלה גופנית ל"ע, שבהם הסביבה מיודעת ומערכות תמיכה פורמליות ולא פורמליות נותנות יד וכתף, הפרעה רגשית או נפשית מוסתרת פעמים רבות בשל הסטיגמה החברתית הכרוכה בה. ההסתרה גורמת תחושת בדידות ומותירה את המשפחה בלי מערכות תמיכה. כמו כן, אנרגיות רבות מתבזבזות בשמירת הסוד, במקום להיות מתועלות להתארגנות ולטיפול במצב.

מסע ארוך עברה ענת עד שבעלה פנה לטיפול רפואי מתאים. ההכרה הכואבת הייתה רק תחילתה של דרך חתחתים, כפי שהיא סיפרה לי: "ידעתי שמשהו קרה לנפשו, כלומר השכל ידע, אך הלב סירב לקבל זאת". מסיבה זו התמהמהו אברהם וענת לפנות לרופא לקבלת אבחון וטיפול. "לאט ובהדרגה, עם כל שיחה נוספת במרכז ייעוץ, הגיעו התובנות, עד הכרה מלאה בעובדה שהדחקה והכחשה אינן מקדמות אותנו לשום מקום, והסכמה עם העובדה שיש לנו צורך ברור בהתערבות רפואית מתאימה. היה קשה לי לקבל זאת", שיתפה ענת, "מצד אחד, אברהם תמיד נתפס בעיניי כדמות חזקה, כאדם מוכשר מלא עוצמות ויכולת השפעה חברתית, ומצד שני הוא היה חסר הבנה בעניין מצבו והתנגד נחרצות לפנות לטיפול. כך, למרות הסבל היום-יומי שהיה מנת חלקנו, התמהמהנו מלפנות לרופא".

התפרצות של הפרעת נפש מגיעה על רקע שילוב של גורמים פיזיולוגים וגורמי דחק סביבתיים. הפרשות יתר של חומרים כמו דופמין במוח מפרות את האיזון הנפשי ומשפיעות על תפיסת המציאות ועל ההתנהגות של האדם. לעיתים הפרעות נפש נלוות למחלה פיזיולוגית או באות בעקבות אירוע מוחי. גוף ונפש, כידוע, קשורים בקשר הדוק. טיפול רפואי בהפרעות רגשיות או נפשיות דומה לטיפול במחלות 'שקטות', כמו סוכרת, שכל עוד היא מאוזנת בהשפעת האינסולין הנלקח בעקביות, הפרעתה לתפקוד החולה והשפעתה עליו מצטמצמות במידה ניכרת.

זוגיות לנוכח הפרעת נפש היא זוגיות המאותגרת מעבר לאתגרים הרגילים והנורמטיביים שבכל זוגיות. הפרעת נפש מערערת את תפיסת הזהות של האדם הלוקה בה ואת תפיסתו על ידי בן זוגו ושאר הקרובים אליו. חלק מהאתגר הוא היכולת להכיר בחלקים החזקים השמורים אצל הלוקה בהפרעה ולהביאם לידי ביטוי, ועם זאת להכיר במגבלות ההפרעה ובמעורבותה בחיי היום-יום ולדעת לקבל בחלקים אלו סיוע משלים מבן הזוג ומהסביבה הקרובה.

"אחת הסיטואציות הקשות להתמודדות", מספרת ענת, "היו בשמירת סדר יום תקין בבית, בעיקר בשעות של השכבה וקימה. יכולתי לארגן ילדים למקלחות בשעה שמונה בערב, לאחר יום עמוס, ואז הופיע אברהם ובקול תרועה הודיע שיוצאים לפארק לטיול משפחתי. מצבים מעין אלו היו גורמים בלבול אצל הילדים, ואם לא הצלחתי להתאפק והיה פורץ בינינו ויכוח לעיני הילדים, זה היה גורם להם חרדה, כעס ובלבול גדול. בתהליך שעברנו במרכז הבנו כי אברהם, כחלק מההפרעה שלו, מתקשה להעריך נכון את ממד הזמן ולנהל סדר יום תקין. לאחר שהבין שאי ניהול סדר יום תקין עלול לפגוע בהתפתחות התקינה של הילדים, הוא הסכים להפקיד בידי את ניהול ענייני הזמן, עם יכולת שלו להשפיע עליהם, אך סיכמנו על עוגנים בסדר היום שמהם לא זזים, כמו שעות השכבה וקימה, הגעה למסגרות ועוד.

"אחד הדברים שסייעו לי לעמוד על עקרונות של משפחה תקינה הוא המשפחה שלו, שחיזקה אותי לאורך הדרך. חודשים חשבתי שמוטב להסתיר מהמשפחה את ההפרעה של אברהם, כדי לשמור על כבודו. היום אני מבינה שתמיכת המשפחה מסייעת לנו לשמור על התא המשפחתי שלנו".

זוגיות לנוכח הפרעת נפש כוללת התמודדות יום-יומית עם מערכת רגשית מורכבת: חמלה מתערבבת עם כעס, אשמה, החמצה, צער ואובדן. נוסף על כך ישנה התמודדות עם לחץ כלכלי בשל הפגיעה בכושר העבודה של בן הזוג החולה, וכן עם עומס מטלות יום-יום וטיפול בבית ובילדים, הנופל ברובו על כתפי בן הזוג הבריא.

משום כך רבה חשיבתה של מערכת תמיכה רגשית וטכנית, למניעת הישחקות וקריסה של בן הזוג הבריא. בעבודה עם בני זוג/ משפחות אנו מנסים למצוא את מערכות התמיכה האפשריות הקיימות בסביבתם ולהשתמש בהן. לעיתים זה כרוך בהתמודדות עם הצורך לחשוף את ההפרעה בפני אדם או בן משפחה נוסף. נציין כי לא תמיד המשפחה מתאימה לשמש מקור תמיכה. כך במקרים שהמשפחה מסרבת להכיר במצב, שאין לה פניות להתגייס לעזרה, שאין לה מוטיבציה להיות מעורבת, וכן במקרים נוספים.

אחת מפעילויות המרכז היא הפעלת קבוצות תמיכה לבני משפחה. קבוצת תמיכה, למרות החשיפה הקיימת בה, שומרת על כללי יסוד של דיסקרטיות הדדית בין חברי הקבוצה ומשמשת מקור תמיכה טוב, של אנשים החווים מצב דומה ומתמודדים עם אתגרים בעלי מכנה משותף רחב.