נפש בריאה בגוף בריא

מעטפת שירותים רחבה למתמודדי נפש ולמשפחתם

אגף בריאות הנפש של 'עזר מציון' מעניק מעטפת שירותים רחבה מאוד למתמודדי נפש, וגם למשפחות שלהם. מרב לוי, עובדת סוציאלית המנהלת את האגף, מסבירה כי התמודדות נפשית היא 'מחלה שקופה', המשפיעה לא רק על חייהם של המתמודדים, אלא גם על חיי הסובבים אותם. זוהי סיבה נוספת לחשיבותו הגדולה של הזיהוי המוקדם. "ככל שמאתרים את ההתמודדות מוקדם ונותנים מענה מהיר, היכולת להתמודד עולה. ההמלצה שלנו היא תמיד לפנות לרופא המשפחה או לגורם מקצועי כלשהו כבר בשלב ההתחלתי, כדי לשאול, להתייעץ ולברר. חשוב לציין שבמחלת נפש, האבחנה המקובלת היא של פסיכיאטר בלבד. בתחום בריאות הנפש יש מגוון רחב של מחלות שלכולן מכנה משותף: הן פוגעות בתפקוד ובאיכות החיים. לכן חשובה כל כך תשומת הלב אליהן".

לדברי מרב, בתקופות מתוחות כמו זו שאנו חווים בארץ כבר שנה, חשוב במיוחד להיות ערניים. "פעמים רבות בעיות רגשיות צפות בתקופות של משבר, ובתקופה כזו, שכולנו חווינו טראומה – פחד, שכול ואובדן, ויש משפחות רבות של פצועים ואנשים שראו מראות קשים, רבים הם הזקוקים לטיפול".

תמיכה למשפחות המתמודדים

פעילות האגף מכוונת לשלושה מעגלים משמעותיים: המתמודד עצמו, משפחתו והקהילה שבה הוא חי. זאת מתוך הבנה שככל שהסביבה של המתמודד מקבלת כלים, הכוונה וייעוץ, היא מייצרת מעגל חוסן טוב יותר למען המתמודד היקר לה. משום כך גם בני המשפחה של המתמודדים נחשבים אוכלוסייה הנעזרת באגף ומקבלת מקום חשוב, גם פיזית. "בשיתוף משרד הבריאות הקמנו מרכזי משפחות ברחבי הארץ, וכדי להיעזר בהם אין צורך באבחנה או באישור מיוחד. אם יש דילמה או התלבטות, אפשר להיפגש אצלנו עם מומחים מתחום בריאות הנפש, ללא תשלום. הייעוץ פרטי ועשוי להגיע גם לסדרה של מפגשים. מלבד זאת יש במרכזי המשפחות מפגשים קבוצתיים, מפגשים של בני זוג/הורים/אחים של מתמודדים, וכן הרצאות, ליווי במיצוי זכויות, סדנאות, ימי עיון ונופשים".  

בעניין חשיבות הפנייה המוקדמת מספרת לוי: "לאחרונה הגיע אלינו למרכז בירושלים זוג מבוגר, מתוך דאגה לבנם בן הארבעים, המתמודד כבר שנים רבות בתחום בריאות הנפש. הוא עצמו הביע דאגה ממשית מהיום שבו הוריו לא יהיו שם בשבילו, ומעצם התבגרותם. לאורך השנים הבן לא היה מטופל, לא השתלב בשירותים ולא מיצה את זכויותיו. ליווינו את המשפחה בכל מעטפת השירותים שלנו, במיצוי זכויות, בתמיכה רגשית ועוד. עזרנו להם להתמודד עם החסמים ולעבור תהליך של שילוב בנם במסגרת דיור ותעסוקה. כל זאת באמצעות מרכז המשפחות שלנו ובשילוב ליווי פרטני למתמודד עצמו, במרכז 'בלב ובנפש' שלנו. בשיא התהליך זימנו את כל בני המשפחה, כולל ההורים והאחים הנשואים, ואז, בפעם הראשונה בחייהם, הם פתחו את הלב ושיתפו ברגשות שחשו במשך השנים. התברר שההתמודדות של הבן יצרה מצוקה גדולה גם אצל האחים שלו, שכן האחים הנשואים נמנעו אף מלהתארח אצל ההורים, שהיו כל כולם בשביל הבן. כששמענו את זה לא יכולנו שלא לחשוב על מה שהיה קורה אילו הם היו באים אלינו לפני עשר שנים ומתגברים על הבושה, ההסתרה ורגשות האשמה, שהובילו לחוסר טיפול".

השפעת החברה והסטיגמה על משפחות מתמודדי הנפש

הם לא היחידים. אצל משפחות רבות ההסתרה והבושה שואבות אנרגיות רבות שהיה אפשר להשקיע בטיפול ובקידום ההתמודדות. משום כך האגף פועל גם במעגל הקהילתי. המתמודד וגם בני משפחתו צריכים לדעת שהם חלק רלוונטי מהציבור, ולא מנותקים חברתית. פעמים רבות למשפחות יש נטייה להסתגר בתוך עצמן בגלל חוסר אונים, סטיגמה וחשש מתגובות החברה. לאחרונה ערך מרכז המשפחות יום עיון בשיתוף המחלקות הפסיכיאטריות במרכז הרפואי לשיקום 'הרצוג', כדי להקנות ידע וכלים בנושא. מאז אירועי שמחת תורה לכולם ברור יותר שמחובתנו כחברה להסיר את החסמים. לצורך זה האגף מעסיק עובד סוציאלי מיוחד שכל תפקידו הוא הפעילות בנושא שילוב בקהילה, כולל ריכוז פעילות המתנדבים בתחום בריאות הנפש. קו התמיכה הנפשיתשל האגף 'ידידי נפש' פועל במשך כל השנה, בהנחה שלכל אחד יש גם רגעים חלשים. צוות הקו מעניק הקשבה, הכלה, תמיכה והכוונה לגורמים רלוונטיים. הצוות עובר הכשרות ונותן מענה טלפוני אנונימי ודיסקרטי.

פעילות האגף נוכחת גם בבתי חולים פסיכיאטריים, מתוך אמונה שישנו רצף בין אשפוז ובין חיים בקהילה, והחוויה באשפוז עשויה לשפר את סיכויי ההחלמה. הפעילות כוללת חוג לגו בהנחיית מאור איש הלגו, חוגי אומנות, מסיבות במעגל השנה, חלוקת מאפים וקפה על ידי מתנדבים ועוד. המתנדבים משמשים גם נציגים מהקהילה בתוך המחלקות, ובכך הם עוזרים לחבר עולמות ולהפחית את הסטיגמה הרווחת בעניין מחלקות אלו. 

במקרי חירום האגף פועל באופן ממוקד. בימי הקורונה, לאחר פיגועים קשים וכמובן לאחר מאורעות שמחת תורה הפעיל האגף קו חירום להפחתת החרדה ולמניעת התפתחות טראומות ופוסט-טראומות. את המענה בקו נתנו צוותים מקצועיים שהוכשרו למתן מענה בזמני משבר וחירום. 

רצף שיקום תעסוקתי וליווי פרטני

דגש מיוחד ניתן באגף לרצף שירותי שיקום תעסוקתי. "פעמים רבות אנו פוגשים מתמודדי נפש בשלבים של חיפוש עצמי וגיבוש 'זהות עובד' חדשה לאחר המשבר, האבחנה או האשפוז. בשלב הזה הם זקוקים למקום שבו יוכלו לגבש זהות תעסוקתית חדשה מותאמת. בליווי צוות מקצועי, המתמודד עובר תהליך שיקומי מוכוון תעסוקה. התהליך כולל זיהוי כוחות וחסמים, דיוק יעדים ובחירות והצבת מטרה תעסוקתית. האמצעים להשגת היעדים והמטרות רבים וכוללים השתלבות במסגרת תעסוקה, עבודה פרטנית עם הצוות המקצועי, עבודה קבוצתית עם קבוצת השווים, קבוצות מקדמות החלמה ועוד". כדי להבטיח תהליך שיקומי מיטבי, חשוב לזרום עם רצונו של המתמודד, ולכן המתמודד בונה בעצמו עם איש מקצוע את תוכנית השיקום שלו. המטרה שונה מאדם לאדם, ולכל אחד מתאימה מסגרת אחרת. משום כך האגף מציע רצף מסגרות תעסוקה המותאמות למגוון יכולות ורמות תפקוד, ממועדון תעסוקתי ועד שילוב בשוק החופשי, דרך מסגרות מוגנות, מעבריות וכדומה. יש חלוקה בין מסגרות מוגנות למסגרות של שילוב בשוק החופשי הכוללות יחסי עובד-מעביד. האחרונות פועלות בליווי צמוד של צוות מקצועי ובתשומות ליווי משתנות, לפי צרכיו של המתמודד, רצונותיו והשלב שבו הוא מצוי. כל אדם משולב במסגרת המתאימה לו כדי להתחיל את התהליך או כדי לעבור אותו, והמטרה הסופית היא להתקדם ככל האפשר להשתלבות בשוק החופשי.

מרכז הספורט 'בריותא' – לקידום אורח חיים בריא

תחום נוסף שהאגף מפתח הוא קידום המודעות והכלים לשמירה על אורח חיים בריא ופעילות גופנית. 'בריותא' הוא שמו של מרכז הספורט של האגף, הפועל בשיתוף קרנות הביטוח הלאומי. הוא כולל חדר כושר מאובזר ומגוון חוגי סטודיו לגברים ולנשים ומיועד למתמודדי נפש, לבני משפחותיהם וגם לאנשים מהקהילה. כך, מלבד קידום אורח חיים בריא, 'בריותא' מקדם פיתוח מיומנויות חברתיות סביב נושא משותף והפחתת הסטיגמות. המפגש והאימון המשותף משרים אווירה של גובה העיניים, ומעניקים למתמודדים תחושת שווים ולא מתויגים.